העוצמה חסרת הרסן המוענקת לקומץ בעלי הון באמצעות שליטה על נתחים אדירים מהמשק מדאיגה ביותר. השפעתם חסרת הגבולות על הפוליטיקה ועל התקשורת מסכנת את הדמוקרטיה. הדיון בכוחם המסוכן של בעלי ההון מוכרח להיות פרסונלי, אחרת לא יהיה אפקטיבי. הוא מוכרח להיות כזה כי מסתמן יותר ויותר שבשבתם כבעלי שליטה, בעלי ההון מסתתרים מאחורי הזהות התאגידית שלהם ומרשים לעצמם בשל כך התנהגות מופקרת. כנסו לטור המלא

בדיקת ”גלובס“ מגלה כי רוב הרשתות הגדולות מצפצפות על החוק ולא מאפשרות לעובדים לשבת. רק ברשתות סופר-פארם ובמשביר לצרכן נמצאו הקופאים והמוכרים יושבים, וברשתות האלה השירות לצרכנים לא נפל מהשירות שניתן ברשתות האחרות, שבהן כל העובדים עמדו - זאת בניגוד לטענה שלפיה הישיבה מזלזלת בלקוח ופוגעת לכאורה בשירות. כנסו להרחבה

שלי בתשובה למכתבו של עובד בעיריית ראשל"צ על האפליה ב'חלוקה לדורות' בין עובדי העיריות: "אין ספק שהאפליה אינה הוגנת, אולם מדובר, לצערי הרב, באחת הבעיות הפחות חמורות היום בשוק העבודה. העסקה באמצעות קבלנים, חברות כח אדם ונותני שירותים היא אף קשה ומפלה יותר מאשר החלוקה לדורות. באשר לאפליה בין דור א' לבין דור ב', זה נושא שלצערי אין שום סיכוי להיאבק בו בחקיקה".