בחלק זה אשווה בין שתי מדינות, צרפת וארצות הברית, ואנשיהן

שתי המדינות נמצאות במלחמה במשך מאות שנים. הם תמיד נלחמו על אותה פיסת אדמה ואנשיהם מעולם לא הצליחו לחיות בשלום.

חלק זה יעסוק בשתי המדינות לשני עמים. אדבר על התרבויות השונות שלהם, הדתות ותנאי החיים שלהם.

זהו ביטוי ששימש את ממשלת טורקיה כדי להצדיק את מעורבותם במלחמת האזרחים בסוריה. ממשלת טורקיה מספקת סיוע צבאי לאופוזיציה הסורית מאז סוף 2011.

הביטוי שימש לראשונה בראיון עם אחמט דבוטולו, שר החוץ דאז וראש הממשלה הנוכחי של טורקיה, ב-28 באוקטובר 2012. הוא אמר: "לטורקיה יש גבול של 600 מייל עם סוריה ועיראק. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להיות מדינת טרור ממש מעבר לגבול שלנו".

בנוסף, הוא הסביר כי הוא רואה באחריותה של טורקיה לתמוך במי שנלחם נגד משטרו של הנשיא בשאר אל-אסד כי "סוריה היא לא רק עוד מדינה עבורנו".

זהו סיפור של שתי מדינות, שלכל אחת את האנשים שלה. תושבי מדינה אחת נמצאים בסכנה גדולה מכיוון שארצם נמצאת בשליטה של דיקטטור. המדינה האחרת בטוחה ויש לה ממשלה שנבחרה באופן דמוקרטי.

תושבי המדינה הראשונה אינם חופשיים לומר מה שהם רוצים, לומר את דעתם, להתאסף בדרכי שלום או לארגן אחרים לפעולה לא אלימה נגד הדיקטטורה. נאמר להם שהם לא יכולים לעשות את הדברים האלה כי הם עלולים לאיים על הביטחון הלאומי או להפר חוקים המגינים על הסדר הציבורי ועל בטיחותם. בדרך זו, הדיקטטור שולט בכל היבט בחייהם.

האנשים במדינה השנייה יכולים לעשות את כל הדברים האלה בחופשיות וללא חשש כי הם חיים בדמוקרטיה שבה אין חוקים שמגבילים את הזכויות הללו. הם יכולים לדבר בחופשיות על מה שצריך לשנות בחברה שלהם; למתוח ביקורת על הממשלה; להפגין בדרכי שלום; ולארגן אחרים לפעולה לא אלימה נגדה אם יבחרו לעשות זאת.

שתי המדינות לשני עמים היא מדיניות שהציע הפוליטיקאי הישראלי יגאל אלון בשנת 1969. הרעיון של הצעה זו היה ליצור מדינה ישראלית ומדינה פלסטינית שיחיו זו לצד זו.

יגאל אלון האמין שהקמת שתי המדינות הללו תסיים את הסכסוך בין יהודים לערבים בישראל.

הצעה זו רלוונטית גם היום כי היא נותנת פתרון לסכסוך בין יהודים לערבים בישראל. הוא גם מספק תשובה לשאלה מה צריך לקרות עם פלסטין.

תיאוריית שתי המדינות לשני עמים היא עיקרון שהוצע לראשונה על ידי הפוליטיקאי הקפריסאי הטורקי TR Şükrü Karayalçın בשנת 1963, ולאחר מכן על ידי הפוליטיקאי היווני הקפריסאי מקריוס השלישי בשנת 1968. התיאוריה טוענת שצריכות להיות שתי מדינות נפרדות על האי. של קפריסין, אחד ליוונים ואחד לקפריסאים הטורקים.

התיאוריה הועלתה כפתרון אפשרי לבעיית קפריסין, אך היא לא התקבלה על ידי שני הצדדים של הפער האתני. היא נתפסת כצורה של חלוקה או לאומנות בדלנית, ושני הצדדים מתנגדים לה על בסיס זה.

שתי המדינות הן אירלנד וצפון אירלנד. שני העמים הם אירים ובריטים.

אירלנד היא מדינה ריבונית, השוכנת בצפון האוקיינוס האטלנטי ואוכלוסייתה מונה כ-5 מיליון תושבים. זהו האי השני בגודלו באירופה אחרי בריטניה הגדולה. העם האירי חולק מורשת, תרבות אירית משותפת ומדברים את השפה האנגלית כשפתם הראשונה.

צפון אירלנד היא חלק מהממלכה המאוחדת עם אוכלוסייה של 1.8 מיליון אנשים המתגוררים בשטח של 6,100 קמ"ר (2,400 מייל רבוע). היא חולקת את הגבול היבשתי שלה עם הרפובליקה של אירלנד בדרום ובמזרח. העם הבריטי חולק מורשת, תרבות בריטית משותפת ומדברים אנגלית כשפתם הראשונה.

הצרפתים והאנגלים תמיד היו יריבים. הם תמיד היו זה בגרונו של זה. אנחנו יכולים לאתר את זה לקרב הייסטינגס בשנת 1066.

האנגלים ניצחו והם השתלטו על המדינה, שנקראה אז אנגליה. הצרפתים עדיין קוראים לזה "Angleterre", שזה משחק מילים עם "זווית" ו-"erreur" (שפירושו טעות).

מאז, יש הרבה איבה בין שתי המדינות. יש לכך סיבות רבות: מהשפות השונות שלהם ועד לתרבויות ודרכי חייהם השונות, אבל בעיקר ההיסטוריה שלהם כאויבים.

הרעיון של "פתרון שתי מדינות" לסכסוך הישראלי-פלסטיני מבוסס על ההנחה ששתי מדינות יכולות לחיות זו לצד זו בשלום. לפלסטינים תהיה מדינה עצמאית משלהם, ולא יהיו עוד תחת כיבוש ישראלי.

פתרון שתי מדינות אומר שישראל יכולה להיות מדינה יהודית ודמוקרטית כאחד. זה גם אומר שלפלסטינים תהיה מדינה משלהם, במקום לחיות כפליטים במדינות אחרות.

קשה לדמיין איך ישראלים ופלסטינים יכלו אי פעם להסכים על הסדר כזה כשהם לא מסכימים על כל כך הרבה דברים אחרים. אבל ללא פתרון שתי מדינות, לעולם לא יהיה שלום ביניהם.

יש הרבה מדינות בעולם, אבל יש רק שתי מדינות לשני עמים. One is Israel, the homeland of the Jewish people and one is Palestine, the homeland of the Palestinian people.

ישראל הוקמה ב-14 במאי 1948 כמדינה יהודית ובירתה בירושלים. במדינה יש 8 מיליון תושבים עם 6 מיליון יהודים ו-2 מיליון ערבים.

השטחים הפלסטיניים נכבשו על ידי ישראל ב-1967 במהלך מלחמה ערבית-ישראלית ומאז הם תחת כיבוש צבאי ישראלי. השטח אינו מוכר כמדינה עצמאית אלא נשלט על ידי החוק הצבאי הישראלי מאז 1967.

השטחים הפלסטיניים ממוקמים על 22% מפלסטין ההיסטורית שחולקה לשלושה חלקים בעקבות תוכנית החלוקה של האו"ם משנת 1947 (החלטה 181 של האו"ם).

הצרפתים והאלג'יראים הם שני עמים שחולקים מדינה. יש להם תרבויות, שפות ודתות שונות. הצרפתים הם המתיישבים המקוריים של אלג'יריה והם שלטו במדינה במשך מאות שנים.

העם האלג'יראי היה במצב של עבדות במשך למעלה מ-100 שנים עד שלבסוף קיבל את עצמאותו מצרפת ב-3 ביולי 1962.

צרפת הייתה מעצמה קולוניאלית באלג'יריה במשך מאות שנים, אך העם האלג'יראי מעולם לא קיבל את צרפת כשליטו; תמיד היו להם תרבות, שפה ודת משלהם.

במאמר זה אדבר על האופן שבו שני העמים הללו מתקיימים יחד במדינה אחת תוך שמירה על ההבדלים ביניהם ומכבדים זה את האמונות של זה.

אין זה מוגזם לומר ששתי המדינות עוצבו על ידי מאבקי עמיהן. המלחמות, המהפכות והתהפוכות החברתיות השאירו את חותמם על שני העמים הללו.

ההיסטוריה של צרפת ואלג'יריה שלובות זו בזו בצורה שקשה לתפוס אותה. זו לא רק שאלה של מדינה אחת שתתיישב באחרת, אלא גם של שני עמים שלא יכלו להתקיים במקביל.