מלים שסופן הכדור, הסכין, הגפרור והנפט.

31 ביולי, 2015

לאן נוליך את החרפה. יש מלים שיכולות להרוג. שמייצרות אווירת טירוף, שנאה והמרדה. שנותנות לגיטימציה למה שאינו לגיטימי, שמנרמלות את מה שלא נורמלי. מלים שסופן הכדור, הסכין, הגפרור והנפט.

 

שלום לכם חברות וחברים,
 

לאן נוליך את החרפה, את הזוועה של תינוק עולה באש יחד עם הוריו ואחיו בן הארבע. לאן נוליך את החרפה כשאת הטבח הזה מלוות כתובות "יחי המלך המשיח" ו"נקמה".
ואיזה מסע נפשי ופוליטי מעוות וניקלה עשו מי שסבורים שהמשיח שלהם זקוק לנקמות בדמות תינוק שרוף למוות.
יש מלים שהן מרד בממלכה. מרד שהוא אנרכיה שבה המותר והאסור מתערבבים עד שהם נתקלים באדם ה"מתאים".
יש מלים שיכולות להרוג. שמייצרות אווירת טירוף, שנאה והמרדה. שנותנות לגיטימציה למה שאינו לגיטימי, שמנרמלות את מה שלא נורמלי.
מלים שסופן הכדור, הסכין, הגפרור והנפט.
יזכרו זאת העומדים על הגגות, על המרפסות, על הדחפורים המטפוריים..." כאן לסטטוס המלא בפייסבוק, ולפוסט המלא הקליקו כאן, על תמונתו של התינוק עלי סעד דוואבשה בן השנה וחצי, שנרצח הבוקר בפיגוע שנאה:

 

מצעד הגאווה אתמול. הכדור, הסכין, הגפרור 2. קודם כל נתפלל איש בדרכו ובדרכה לשלומה של בת ה – 15 המאושפזת כעת בטיפול נמרץ בהדסה, כשהרופאים נלחמים על חייה. הילדה הזאת היא הקורבן הקשה ביותר של פיגוע השנאה הסכינאי אתמול במצעד. 

מה שהחל בתחושה שחיינו כאן הופכים בכל זאת, למרות הכל, להיות יותר סובלניים, נאורים ופלורליסטיים – נגמר בסכינאות קנאית ופראית. תזכורת מרה שיש עוד כל כך הרבה מה לתקן. להבריא את החברה שלנו מגזענות, מהומופוביה, משנאת האחר, מפרימיטיביות, מרצחנות, מהסתה. 
יזכור כל פוליטיקאי שמכנה את מצעד הגאווה "מצעד הבהמות" שדמם בראשו. נזכור אנחנו שיש עבודה רבה לפנינו.

לסטטוס המלא הקליקו כאן, ולפוסט באתר כאן:

 

וצפו בראיון שלי הבוקר בערוץ 10 עם יועז הנדל ואפרת שפירא, על שני ארועי הדמים, וגם על ח"כ איציק שמולי, מהח"כים הטובים והמוכשרים ביותר שיש, שבחר היום, ברגע מדוייק וראוי, להודיע שהוא חבר גאה בקהילה הגאה. גם אנחנו גאים בך איציק.

 

הדבר הטוב שקרה בשבוע הזוועתי הזה הוא דווקא מה שלא קרה. בשש וחצי בבוקר, יום שלישי השבוע, הייתי בריצת בוקר על שפת הים, עם אוזניות,  כשבסוף מבזק החדשות הזדנבה הידיעה על כך שישיבת הממשלה לאישור מתווה הגז, לא תתקיים. חשבתי שלא שמעתי טוב, זה היה טוב מכדי להיות אמיתי – יום רביעי (שגלש לחמישי בבוקר) היה יומו האחרון של מושב הכנסת הנוכחי והיה ברור שאם אין מתווה כעת, הוא ידחה לפרק זמן נכבד.

 

את הריצה הזאת סיימתי בהתרוממות רוח אמיתית, שהתחזקה אחרי כמה שיחות מהירות עם מי שלקחו חלק בלילה שבו הבין נתניהו שאת השקשוקה הזאת אי אפשר להחזיר להיות ביצה שלמה.

 

ובאמת, כל הכבוד לכם, לוחמים שכמותכם. לא אכביר פרטים כעת, עוד אקרא לכם למאבק הזה שוב ושוב, כי אמנם ניצחנו בקרב הזה אבל בוודאי לא במערכה כולה, אבל בינתיים אתם יכולים להיות בהחלט גאים, ולשמוח על מאבק ציבורי וחברתי שנושא פירות.

הנה כאן ראיון באותו בוקר בתוכניתו של ניב רסקין בגלי צה"ל עם הכתבת הכלכלית יונה לייבזון, כאן ביומן הערב של גלי צה"ל עם ירון וילנסקי, יום לפני כן, על הקומבינה הפוליטית (שלא צלחה בסוף) להעברת המתווה, כאן עוד תקשורת, וכאן ב"לילה כלכלי" בערוץ 10 עם גדי סוקניק:

 

זאב בעור של כבש. בנט ומפלגתו הימנית קיצונית כל כך אוהבים ורוצים להיות בממשלה, וכל כך נחושים בדעתם שלא לתת לנתניהו סיבה להיפרד מהם, עד שלפעמים אפשר לשכוח מיהם באמת. השבוע בבית אל העניק לנו תזכורת אלימה, חדה, ואני מודה: גם מפחידה. כשח"כ בכיר, מוטי יוגב, קורא לעלות על בית המשפט העליון בדחפורים, זו לא "רק" קריאה לאלימות נגד שופטי העליון, ולא "רק" הסתה נגד שלטון החוק וכפירה בו, אלא מרד והמרדה נגד הממלכה. קריאה להפיכה.

את הפסקה הנ"ל כתבתי לפני פיגוע השנאה הבוקר, שבא כנקמה על פסיקת בג"צ להרוס שני בתים שנבנו באופן לא חוקי על אדמה שנגנבה מפלסטינים.

היססתי לפני שכתבתי את המלה "מפחידה" אבל זאת הייתה תחושתי. ולצערי היא הייתה מוצדקת.

על קלונה של הממשלה הזאת, שמתיישרת לימין הקיצוני ביותר, והצדיק היחיד בה בשבוע ההסלמה הזה היה שר הבטחון בוגי יעלון - בראיון ברשת ב' של קול ישראל אצל אסתי פרז, כאן לסטטוס המלא בפייסבוק, ולפוסט באתר הקליקו כאן:

 

השר הכי מגניב. סגן שר הבריאות יעקב ליצמן, הוא ולא אחר הטיל השבוע פצצה: רופאים מומחים יתנו מרשמים לקנביס רפואי, ודינו יהיה פשוט כדינה של כל תרופה רגילה. 
פשוט. בבית מרקחת. בלי עינוי מתמשך של החולים שזה המזור היחיד לכאבם, בלי טרטורים והתעמרות. זה לא חדש שאני מעריכה את ליצמן עד מאוד. הנה כעת יש עוד סיבה. כאן לסטטוס בפייסבוק שהעליתי היישר מחדר ועדת הסמים, כאן לפוסט באתר, וכאן הקליקו על התמונה לדברים שלי בישיבה המפתיעה:

 

אני חברה בועדת הסמים, ובחרתי להיות בה הפעם בגלל הרכבה יוצא הדופן – תמר זנדברג היו"ר ממר"צ, ינון מגל מהבית היהודי, אני ועוד – תומכים באי הפללה. כבר הבטחתי לכם שמהועדה הזאת עוד יצאו בשורות, וזו התחלה מבטיחה. הפיד שלי היה מוצף בממים מצחיקים (ומפרגנים) לליצמן, אזהר בכבודו ואביא אחד סולידי:

 

מחנה השלום: הקבוצה הכי קטנה, עם מבחני הקבלה הכי קשים. כנס שלום עכשיו שהתארחתי בפאנל הפתיחה שלו, היה מוצלח ומדהים במספר משתתפיו, וכבוד ליריב אופנהיימר, מזכ"ל שלום עכשיו, על העבודה ארוכת השנים שלו בכלל ועל הכנס בפרט, שהזכיר במידה רבה את הכנסים המרהיבים של ג'ייסטריט בארה"ב. תראו:

 

הקליקו כאן לצפייה בחלק מהדברים שלי בפאנל:

 

הנה כתבה בהארץ, וכאן סטנדאפ משובח ביותר של תם אהרון הגאון שפתח את הכנס. כל הבעיות של השמאל על רגל אחת, שווה יותר מכל ניתוח כבד ראש:

 

הקיבוצים ורפסודת ההסתה של לפיד. בערב תשעה באב קם יאיר לפיד וגילה שהוא בבעיה. הדלק, השמן והמנוע של נסיקתו הפוליטית – שנאת חרדים, לא ראוי יותר לשימוש כי הוא פוגע בחלומותיו על ראשות הממשלה. חייבים, הוא אמר לעצמו, למצוא קבוצה חדשה להסית נגדה. מה יעשה מי שסוכר הנחמדות שלו תמיד חייב לטמון בתוכו גם שיסוי קבוצה ברעותה? ואיך משלבים את האתגר החדש בעוד אתגר: לחתוך חזק חזק ימינה? הנה! מצאנו! קיבוצים-שמאל-שוברים שתיקה מריח כמו טרף סקסי! ואלה חלק מדברי הבלע שכתב:

 

לפיד "שכח" לא מעט דברים בטקסט ההסתה שלו. למשל, שבתנועה הקיבוצית יש קרוב ל 100% גיוס לצה"ל. ששיעורם ביחידות הקרביות הוא מעל ומעבר לשיעורם באוכלוסיה, וכך גם המקום שהם תופסים בבתי העלמין הצבאיים. שלרפסודיה באים חבר'ה צעירים, רגע לפני גיוס. שנעשה שם נסיון כן ואמיץ לשגר אותם לשרות משמעותי כשהם טעונים בתחושת שליחות אבל גם בעין בוחנת ובקונטקסט אינטלקטואלי ואידיאולוגי. לתשובה המלאה שלי ללפיד הקליקו כאן לסטטוס בפייסבוק וכאן לפוסט באתר:

 

ועכשיו במבזקים עוד כמה מהדברים שעשינו השבוע. מי שמעוניין בפירוט שיקליק:

אפליית נשים בהריון שמועסקות במשרה חלקית. לשאילתא.

פנסיונרים עניים. שאילתא לשר האוצר על משיכת כספים מחברת ביטוח/קרן פנסיה גם כשלא מגיעים לסכום קיצבה מינימאלי. 

שנת שרות. מרכז המחקר והמידע של הכנסת (המ.מ.מ.) הכין לבקשתי, ולקראת חקיקה שאנחנו חושבים עליה, מחקר עומק על השינשינים בישראל, וגם בחן את המודל הנהוג בגרמניה, שיש בה חובת שרות אזרחי.

על רמיסת הפרטיות של ילדים שמקבלים טיפול נפשי בגלל הרפורמה בבריאות הנפש,  דיון מהיר שיזמתי בועדה לזכויות הילד.

על חברת מרמנת, אחד ממכשירי ההפרטה השימושיים והדורסניים ביותר של המדינה – ועל פערי דיווח תמוהים במכרזים שהחברה זכתה בהם במשרד החינוך, שאילתא לשר החינוך.

 

צייצו. חברות וחברים, אם אין לכם חשבון בטוויטר, אנא תפתחו ותתחילו לעקוב אחרי. נכון שבישראל הפייסבוק מוביל ובגדול, ושהעמוד שלי בפייסבוק הוא כלי עבודה מדהים, אבל גם הטוויטר הופך להיות זירה חשובה. הנה הציוצים שלי מיומו (או ליתר דיוק לילו) האחרון של מושב הכנסת הזה:

 

אם אתם רוצים להירתם, להתגייס, לחזק אותי, להיות שותפים – ועוד לא התפקדתם – אתם מוזמנים לעשות זאת עכשיו כאן. או לכתוב לנו למייל הזה hitpakdutshelly@gmail.com עם שם מלא וטלפון, ואנחנו נחזור אליכם ונעזור לכם להתפקד. אם אתם כבר פקודים – מוזמנים לפקוד אחרים באותה דרך ממש. וכמו בכל סוף שבוע, סטטוס אחד של מתפקד טרי אחד:

 

שבת שלום, סופשבוע שקט ורגוע,

 

שלכם,

 

שלי