"בסיס הטיעונים להעברת מתווה הגז קרס. כל האורות האדומים מהבהבים ואומרים - היזהרו"

31 באוגוסט, 2015
האזינו:

שלי התראיינה בתוכניתו של רינו צרור בגלי צה"ל, והתייחסה לתגליות הגז הגדולות במצרים ולהשפעה על מתווה הגז שמבקש ראש הממשלה לקדם. מתוך דבריה:

"צרור: מה נכון לעשות עכשיו?
שלי: נכון לשים בצד את המתווה הזה, שהולך והופך בדיחה – והבדיחה על חשבוננו, ולהמשיך בכלים שיש למדינת ישראל.
כלומר: להשאיר את לוויתן כפי שהוא, באדמה?
שלי: המונח 'להשאיר את לוויתן באדמה' הוא כל כך מגוחך ולא רלוונטי, כל כך מופרך והומצא לצורך יחסי הציבור של החברות ואומץ בידי שטייניץ ונתניהו עד שאני לא יכולה להוציא אותו מהפה שלי.
צרור: מה נעשה עם לוויתן, חברת הכנסת יחימוביץ?
שלי: תן לי להסביר לך את הסיטואציה כפי שאני רואה אותה. קודם כל, אותו סעיף 52 שמעולם לא הופעל והוא מאפשר למדינה לאשר קיומו של מונופול פרטי רב עוצמה מסיבות ביטחוניות ומדיניות. אותו סעיף מופעל ב-90% ממנו בטעונת השווא שהוא לטובת היחסים האסטרטגיים עם מצרים, שזקוקה לגז שלנו. מלכתחילה זה היה שקרי, כי מצרים לא באמת זקוקה לגז שלנו. מלכתחילה זה היה לצרכי יצוא דרך מצרים לאירופה. לכן לגופו של עניין, לגופו של הטיעון המרכזי שבגללו צריך לאפשר מונופול רב עוצמה לדורי דורות – הטיעון המרכזי, המדיני והביטחוני, מושלך לפח האשפה.
צרור: זה טיעון שמלכתחילה כולנו הבטנו בו בעין עקומה. הרושם שלי הוא שמחר בבוקר יהיה טיעון אחר. מלכתחילה הטיעון הזה לא החזיק מים.
שלי: אני מסכימה איתך, אבל בעובדה הממשלה הולכת להשתמש בכוח ובסמכות שלה באמצעות הקבינט המדיני ביטחוני כדי להשתמש בטיעון השקרי הזה שעכשיו מתקלה במלא הכזב שלו. אז בטח שעלי יש חובה להגיד את זה, שבבסיס הטיעון להפעלת הסעיף החריג הזה שמעולם לא הופעל בתולדות המדינה – בסיס הטיעונים קרס אתמול לחלוטין.
ועכשיו דבר נוסף. אם באמת יש שם מאגר גז ענקי, אז אם אנחנו לא השכלנו לטפח בתוך מדינת ישראל תחרות, אז בוודאי תהיה תחרות איזורית ובוודאי שיש סבירות גבוה ביותר שהמחירים של הגז יהיו מאוד נמוכים. אז זה נראה לך הגיוני שעכשיו אנחנו נקלע את עצמנו בתוך מתווה גז שהמחירים שלו בשמים לעשור שלם עם פסקת יציבות? כשהעולם כולו יהנה מגז זול, אנחנו ל-10 שנים עם גז יקר לתעשייה בלי שום השפעה על יוקר המחיה? הרי זה מופרך לחלוטין. טלו קורה מבין עיניכם.
ועכשיו לעניין לוויתן, רינו. הבהילות הזו של לפתח מהר מהר את לוויתן. קודם כל, החובה לפתח את לוויתן הייתה מלכתחילה בהתפשרות עם שותפות הגז. הם לא קיימו את החלק שלהם בעסקה, ובמקום שמדינת ישראל תפעיל עליהם סנקציות כפי שהיו בידיה ויש בידיה על פי חוק – התחלנו להתחנף אליהם, להשתחוות אליהם, לתת להם עוד ועוד ולהגיב 'בבקשה אל תלכו'. אבל גם אם נשים את לוויתן בצד, אני מזכירה שוב את הדבר הבסיסי – שבמאגר תמר יש גז לצרכי המדינה ולצרכי ייצוא לירדן ולרשות הפלסטינית ל-15 שנים. לכן מלכתחילה עדיף שלוויתן יישאר באדמה בינתיים ואנחנו בזמן הזה נהנה ממה שהגז הזה אמור לתת לנו.
...
צרור: מה צריך לעשות מחר בבוקר?
שלי: אגיד לך מה לא צריך לעשות – לא להביא את המתווה. זה ברור לחלוטין. כל האורות האדומים מהבהבים ואומרים 'היזהרו, כי אתם עלולים לגרום נזק חמור ביותר'.
צרור: וזה ריאלי להערתך?
שלי: בוודאי שזה ריאלי. הרי מה האיום הכי גדול? שנובל אנרג'י תברח מהארץ. נובל אנרג'י לא תברח. עתודות הגז הכי גדולות שלה נמצאות בישראל. יותר מרבע מהרווחים שלה באים מישראל. הצפי של הרווחים ענקי. לכן היא תישאר כאן. אולי היא תרוויח טיפה פחות, אבל זה עדיין יהיה חלק גדול מההכנסות שלה ושום מועצת מנהלים שפוי לא יאשר לעולם יציאה מישראל.
צרור: את מעריכה שזו תהיה ההתנהלות של ראש הממשלה ושר האנרגיה?
שלי: לא, אני מעריכה שראש הממשלה ינסה להעביר בכוח את מתווה הגז ביום רביעי בכנסת, ואנחנו נעשה הכל כדי למנוע את זה ונשתמש בכל כלי פרלמנטרי, ציבורי, חוקי – כל כלי שיש בידנו."

להאזנה לראיון המלא: