שלי על סעיף סתימת הפיות ברשות השידור: "סעיף מפלצתי וחמור שצריך לעבור מן העולם. אשמח להיות שותפה לבג"צ בעניין"

4 בספטמבר, 2015

שלי התארחה בתוכנית "שישי בבוקר" עם יועז הנדל ואפרת שפירא-רוזנברג בערוץ 10, והתייחסה לסעיף סתימת הפיות שהוכנס השבוע בחוק רשות השידור ומונע מעיתונאים מלהביע את דעתם: "אני הייתי גם בקול ישראל וגם בחדשות ערוץ 2. אני מכירה גם את הסקטור הפרטי וגם את הציבורי. הסעיף הזה הוא כל כך מפלצתי וחמור שהוא מסכן את עתידה של רשות השידור אפילו יותר מהייבוש הכספי, כי גם אם יוזרמו בוחטות של כסף לשידור הציבורי והסעיף הזה יהפוך מאות מתה לדבר מעשי – אין זכות קיום. הסעיף הזה הוא כל כך קטסטרופלי, כל כך חשוך, כל כך מבטיח שליטה טוטאלית של פוליטיקאים ברשות השידור והוא כל כך מעקר את מהות העבודה העיתונאית. כל שאלה ששאלתם אותי כאן בראיון הזה הייתה נפסלת, שתבינו. כל שאלה. אני גם שמעתי תלונות של ח"כים מהליכוד. הם מאוד כועסים על זה שאחרי שהם מתראיינים המרואיין הבא אומר מה דעתו עליהם. הרי אין לזה גבול. מדובר במשהו מאוד פרימיטיבי, מאוד אפל, ואני מודה - זה מאוד מפחיד אותי. הדבר הזה חייב לעבור מן העולם. לדעתי הוא לא יעמוד במבחן בג"צ, ואני אשמח להיות שותפה לבג"צ בעניין הזה."
עוד לפני זה התייחסה לכוונת שר האוצר להוריד את המע"מ ואת מס החברות וכן לפרישתם מהכנסת של חברי הכנסת שי פירון ושרון גל:
"שלי: אני בעד הורסת מע"מ. אני חושבת שמע"מ הוא המס הכי אכזרי, רגרסיבי, לא צודק. עניים משלמים אותו יותר מעשירים, זה אבסורד, כי אדם עני הרי כל ההכנסה שלו הולכת לצריכה ולכן כל ההכנסה שלו ממוסה במע"מ. אדם עשיר רק חלק מההכנסה שלו הולכת לצריכה.
הנדל: ומס חברות, שבדרך כלל זה לקבוצות יותר עשירות?
שלי: אני חושבת שבנתונים הנוכחיים כשהמשק בהאטה זה דבר נכון. זו גם הורדת מס חברות לא לחברות שמשלמות 0.
הנדל: זה גיבוי לא צפוי ממך.
שלי: מה לעשות, כשיש סעיף שהוא צודק – אז הוא צודק. אני לא יכולה לשנות את השקפת עולמי על פי הפוזיציה הפוליטית. מס חברות כאן הוא ניתן בעיקר לחברות רגילות שלא מקבלות פטורים מטורפים ממס חברות, לא לחברות שמשלמות 0%-5%, אלא לחברות רגילות, לעסקים קטנים ובינוניים, שמופלים קשות לעומת תאגידים ענקיים שלא משלמים מס כמעט. זה הולך אליהם ולכן אני חושבת שזה צעד נכון, אבל אי אפשר להשתחרר מהתחושה שמדובר במשהו מאוד מצומצם, מאוד קוסמטי. מה גם שזה בא בתוך עסקת חבילה מפוקפקת ביותר שבמסגרתה גם מעבירים את מתווה הגז. אני חושבת שנכון להיות אין אדם אחד שחושב שזה רציונלי. הרי כל השכנוע שלנו שמדובר בהיבט מדיני וביטחוני ובגלל זה חייבים מהר-מהר כדי לשמור על היחסים האסטרטגיים עם מצרים פשוט התאדה.
הנדל: יש השפעה על התהליך הזה? את יודעת למה אני שואל, אנחנו שומעים שחברים מהכנסת, מהפרלמנט הישראלי, עושים את הדרך ההפוכה. שרון גל מסביר שהוא הולך להשפיע יותר על גז ועניינים אחרים בערוץ 20.
שלי: לגופה של השאלה – חד משמעית. אני שש שנים עוסקת בנושא הגז ואני חושבת שההשפעה שלי הייתה אפילו מכרעת. סליחה, אני לא רוצה להתרברב, אבל חוק ששינסקי שעבר התחיל בשאילתה שלי לשר האוצר שענה לי שאין שום צורך לשנות. התחלנו מאבק, הגשנו הצעת חוק פרטית, הכפפה הורמה ואז במהלך נכון גיביתי את שר האוצר בשעתו במהלך וגם היום.
שפירא-רוזנברג: את, צריך להגיד, הרבה שנים באופוזיציה ולא ישבת על כיסא של שרה. את חושבת שיש שם עבודה אפקטיבית ואפשר לשנות, בניגוד לקולות שנשמעים מחברי כנסת באופוזיציה שאומרים שאי אפשר לעשות?
שלי: אני אגיד לך יותר מה, זה פשוט מרתיח אותי האמירה הזאת שלהיות חבר כנסת פשוט במרכאות כפולות ומכופלות זה לא יאה, לא נאה ולא נחשב ופחות משר לא עובד. זו זילות מטורפת של הכהונה הזאת.
הנדל: הוא אומר שהוא לא הצליח להעביר כלום.
שלי: אין מילים בפי.
שפירא-רוזנברג: אני לא חושבת שהרבה פעמים ראינו את שלי ללא מילים.
שלי: זה כל כך מרגיז. זה מרגיז גם כיוון שבאמת להיבחר ע"י ציבור ולייצג אותו – אלה בסך הכל 120 איש, זוכרים? – להזדמנות הנדירה הזאת להיות משרתי ציבור, ולהיות משרתי ציבור זה בטח לרוץ למרחקים ארוכים אבל גם לפעול מתוך מחויבות ענקית לציבור ששלח אותך, גם לדעת לספוג לפעמים כישלונות, לפעמים שיעמום, לפעמים חידלון אבל גם לשמוח שמחה גדולה בהישגים, בדברים שמשיגים בשביל הציבור.
שפירא-רוזנברג: ויש הישגים?
שלי: איזו שאלה.
שפירא-רוזנברג: גם באופוזיציה?
הנדל: אומרת לך שלי יחימוביץ' שהיא הניעה את התהליך של הגז.

שלי: החוק האחרון שלי שעבר במושב שהסתיים היה חוק הטקסטיל הביטחוני שחוקקתי אותו בפעם השלישית. זה לא חוק מאוד מפורסם, אבל הוא שומר על מקומות עבודתם של יותר מ-1,200 איש בתעשיית הטקסטיל. היה לי מאוד קשה להעביר אותו בפעם הראשונה. אני מתעסקת איתו כבר 10 שנים, מחוקקת אותו כל פעם מחדש. תחשבי על המשמעות של זה. 1,200 איש, בגלל שאני חברת כנסת, יש להם פרנסה."
לבסוף ביחס למשבר הפליטים המתגבש באירופה ולהצעה לקלוט פליטים בישראל אמרה: "לפחות כמחווה, לקלוט כמות משמעותית של פליטים באופן שכמובן לא תפגע בכלכלה שלנו, בזהות שלנו ותשמור על חוסננו. אנחנו מדינה חזקה, צריך לזכור, וגם מדינה עשירה ביחס למדינות רבות. אני חושבת שיש לנו חווה מוסרית היסטורית כעם היהודי לדאוג לפליט, לגר, לנמלט מרצח עם. אנחנו היינו שם. הזיכרון ההיסטורי לא יכול להיות כל כך קצר. יש לנו אחריות מוסרית, ואני חושבת שאחריות מוסרית כזאת גם מחזקת אותנו – פנימית, מוסרית, ערכית ובוודאי מבחינה בינלאומית."

לצפייה בראיון המלא: