"לכחלון ולדרעי הייתה הזדמנות להיות מעורבים בנושא הכלכלי-חברתי הכי משפיע בישראל - והם זורקים אותה מהידיים"

25 באוקטובר, 2015
האזינו:

שלי התראיינה בתוכניתה של קרן נויבך ברשת ב' והתייחסה להודעתו של שר הכלכלה דרעי כי יעזוב את משרדו בכדי לאפשר את קידום מתווה הגז הטבעי. מתוך דבריה:

"נויבך: בסופו של דבר יש החלטת ממשלה. את יכולה להתנגד לה נחרצות וזה גם תפקידך כאופוזיציה, אבל יש החלטת ממשלה וראש הממשלה רוצה לבצע את החלטת הממשלה. אם השר דרעי מחליט להתנהג בצורה שאני מודה שאני לא מצליחה להבין אותה – ראש הממשלה עושה את מה שהוא רוצה כדי שההחלטה תמומש.
שלי: בוודאי שאני לא הולכת להיכנס להתנהלות המגוחכת של הממשלה הזאת, זה לא ענייני, אבל כשתולים את כל סיפור מתווה הגז במשהו פורמליסטי כמו החלטת ממשלה זה פוטר מאחריות גם את אריה דרעי, גם את כחלון וגם את כל השרים האחרים שהרימו יד בעד המתווה הזה. יש כאן התנהלות קצת מבולבלת. אני לא מתחשק לי למחוא כפיים לאריה דרעי על כך שהיה מספיק אמיץ כדי לא להעביר בעצמו את סעיף 52 שבעצם מאפשר למונופול להתקיים. תראי, גם כחלון, שר האוצר, וגם דרעי, שר הכלכלה, נבחרו לכנסת הזאת שום שהם הבטיחו לדאוג לציבור הרחב, לדאוג לשקופים. והנה הגורל זימן להם הזדמנות מופלאה להיות מעורבים ואקטיביים בעניין שהוא הכי משמעותי כלכלית וחברתית לגורלה של מדינת ישראל, ושניהם זורקים אותו מהידיים כאילו היה תפוח אדמה לוהט ואני לא מצליחה להבין למה.
נויבך: אני חושבת ששר האוצר כחלון וגם דרעי, אולי נקודות ההשקפה הפוליטיות ביניכם בעניין השקפת עולם הן רבות מבינך ובין נתניהו. את מצליחה להבין את הבריחה הזאת מאחריות? אגב הם לא היחידים. כולם בורחים מהנושא הזה כמו מאש.
שלי: אני רוצה להוסיף לך עוד דבר. היום גם שר האוצר כחלון מעביר את הסמכויות שלו ליריב לוין, מה שמעיד על חוסר תום לב מוחלט. אני לא רוצה להיות יותר בוטה. אם באמת הוא הכיר בכך שהוא לא מסוגל לטפל במתווה הגז ואכן הוא מעביר את הסמכויות מידיו, מה הבעיה להעביר את הסמכויות לשר להגנת הסביבה אבי גבאי ממפלגתו?
נויבך: הטענה הייתה שמכיוון שאבי גבאי אינו חבר כנסת ומינויו לשר תלוי בכחלון, אז הוא לא יכול לפעול בנושא הגז כי מינויו תלוי בכחלון – שאינו יכול לפעול בנושא הגז.
שלי: ולי, קרן, נמאס לשמוע את השטויות והשקרים האלה. באמת. כמה התפתלויות, כמה כזבים, כמה הסתרות וכמה כשלים לוגיים יש בדרך פשוט לאשר מתווה שבסוף צריך גם להתייחס אליו עניינית? מי כמוך יודעת שזה לא מתווה להוצאת הגז מהאדמה אלא מתווה להשארת הגז באדמה, לאי הנחת צינור שני בתמר ולהיעדר הפקת גז מלויתן. כמה התפלויות אפשר כדי להביא לאישורו של משהו שהוא כל כך חמור וכל כך גרוע?
נויבך: אני רוצה לשאול אותך עניינית בעניין הזה. לו זה היה תלוי בך, מה היית עושה עניינית כדי שמאגר הגז לוויתן יפותח בטווח של ארבע-חמש שנים הקרובות?
שלי: קודם כל יש דבר אחד מיידי שהייתי עושה, והוא עוד לא קשור בלוויתן – והוא הנחת צינור שני בתמר.
נויבך: שמה, שהממשלה תממן לתפיסתך? כי זו מתנה מאוד גדולה לחברות.
שלי: אני מוכנה להיכנס לפרטים, אבל אם המשק זועק לגז, ואם הבעיה היא שהגז לא מגיע למפעלים ולא עושה את כל הדברים המופלאים שהוא יכול לעשות לתעשייה, ליוקר המחייה וכן הלאה – אז הבהילות היחידה היא להניח, לעזאזל כבר, צינור שני בתמר. המתווה פותר את החברות מהנחת צינור שני בתמר. לכן לו זה היה תלוי בי הייתי ממשמשת את החוק שקיים היום ומאלצת אותם להניח צינור שני. הם היו חייבים והמתווה הזה פותר אותם. את יודעת מה? במקרה חירום, גם, לטובת המשק, על חשבון המדינה. מדובר ב-300-400 מיליון דולר, לא יותר, סכום קטן במונחים לאומיים ובמונחי התשואה והתפוקה שהדבר הזה יביא למשק. הייתי על חשבון המדינה מניחה צינור שני ואחרי זה מקזזת את זה מהרווחים של החברות. המתנה שהחברות מקבלות עכשיו, מדובר במתנה של עשרות מיליארדים אם לא מאות. כאן מדובר בכסף קטן."

להאזנה לראיון המלא: