שלי בעקבות החתימה על סעיף 52: "נגיע עם מתווה הגז לבית המשפט העליון. צפוי לנו מאבק ארוך."

17 בדצמבר, 2015
האזינו:

שלי התראיינה ביומן הצהריים של רשת ב', "בחצי היום" עם רונן פולק, והתייחסה לחתימת נתניהו על סעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים ואישור מתווה הגז, להאשמות כנגד השר סילבן שלום בגין הטרדה ותקיפה מינית, למסע ההסתה המתנהל כנגד הנשיא ריבלין ולנושאים נוספים.

מתוך דבריה על חתימת נתניהו על סעיף 52:
"שלי: אין דבר כזה טופס חתימה על סעיף 52 כי פשוט לא המציאו כזה כי מעולם הסעיף הזה לא יושם. הוא נשמר, אתה יודע, כמו ימ"חים, כמו צו לשעת חירום. הוא נשמר לעת מלחמה, כשנהיה ממש במצוקה ביטחונית נורא גדולה ויהיה מונופול אחד שיוכל להושיע אותנו. לכן לא המציאו את הטופס. בעצם, עם כל הפומפוזיות והחגיגה המעושה שמסביב, בפועל מה שראש הממשלה צריך לחתום עליו הוא מכתב – מכתב לנובל ולתשובה, מכתב למונופול, שבו הוא מודיע להם: 'אדונים נכבדים, אני מאשר לכם להיות מונופול להמון שנים, אולי לנצח, ואתם כמונופול גם תוכלו לגבות איזה מחירים שאתם רוצים כי אני גם התחייבתי לא להיטל פיקוח על המחירים.' בפועל, זה מכתב מאראלה ממכתב הפיס – אלא שמי שחתום על המכתב זה ראש ממשלת ישראל ומי שמשלם את כספי הפרס אלה אנחנו, אזרחי מדינת ישראל.
פולק: תהיה עתירה לבג"צ, נכון? אנחנו כבר שמענו מהמפלגה, מצידכם.
שלי: יהיו כמה עתירות לבג"צ של ארגונים נפלאים שהיו שותפים למאבק הזה. גם אנחנו נגיש עתירה משלנו. העתירות הן באמת מכל מיני כיוונים, כי יש שם כל כך הרבה גיוונים שהם בגי"צים בסיפור הזה. גם סעיף 52 הוא בעצם אי-הליכה לבית דין להגבלים עסקיים, שזה הנוהל החוקי. בית הדין להגבלים עסקיים צריך להחליט אם הוא מאשר מונופול או לא מאשר מונופול, ורק הממשלה בעצם בעט בבית הדין להגבלים עסקיים והפעיל את סעיף 52. לכן זה נוגע לבית משפט. יש את פסקת היציבות, שאומרת שעכשיו מעתה ואילך לנצח אסור לחוקק חוקים ואסור לקבל החלטות ממשלה גם אם הממשלה תתחלף וגם אם הסיטואציה תשתנה למשך 10 עד 15 שנים. גם זה, בוודאי, טעון בג"צ. וגם עצם הפעלת הסעיף הזה, שהוא נשמר לעיתות חירום, מסיבות פיקטיביות בוודאי שהיא בגי"צה. מה יחליט בג"צ? רונן, אני באמת לא יודעת. יש הפרדת רשויות. אבל אני מבטיחה לך דבר אחד, שגם אם העתירות ידחו – ואני מקווה שהן לא ידחו – כי אז הסיפור הזה לא נגמר, הוא רק מתחיל וצפוי לנו מאבק מאוד ארוך."

בעניין ההאשמות כנגד השר סילבן שלום אמרה:

"שלי: קודם כל, אהיה כנה איתך. לא פשוט לי להתייחס לנושא. אני מכירה את סילבן המון שנים. למדנו באוניברסיטה ביחד. אני מכירה איתו יותר מ-30 שנה ואני גם ביחסי ידידות איתו, אבל ממה שנפרש בימים האחרונים – אני מבינה שמדובר כבר ב-7 מתלוננות – פשוט אי אפשר להתעלם. הכתובת על הקיר. אני חושבת שגם היועץ המשפטי לממשלה, אין מנוס אלא שהוא יורד לחקור את העניין לעומקו.
אני חייבת לומר על ינון מגל, אחרי שכולנו אמרנו את מה שהיה לנו להגיד – שהוא יצר סטנדרט חדש. ינון מגל יצר סטנדרט חדש. הוא התפטר ברגע שהתלונות התגלו, והוא גם לא הכחיש אותן, יאמר לזכותו. לכן אין ספק שיש כאן דילמה לא פשוטה בפניו של השר סילבן שלום, והוא צריך להחליט לעצמו אם הוא עכשיו הולך ומתעמת עם המתלוננות.
פולק: העבירות שונות ואפילו פחותות, הייתי מגדיר אותן.
שלי: נכון, העברות פחותות. שוב אני אומרת לך, לא פשוט לי. אני גם לא שוחחתי אישית עם אף אחד מהמתלוננות. בפעמים קודמות, כשנכנסתי לעובי הקורה וליוויתי נאנסות וליוויתי מתלוננות, זה היה רק אחרי שישבתי מולן, שמעתי אותן והאמנתי להם. אבל אני חייבת לומר לך – אני מאמינה למתלוננות, נקודה. כיוון שלהתלונן זה כל כך קשה והמחיר כל כך כבד.
פולק: האם את סבורה, ואני רוצה לחדד את הנקודה הזאת כשאת מדברת על הסטנדרט שקבע ינון מגל בהחלטתו להתפטר – יש ציפייה גם להתפטרות של השר סילבן שלום? אולי לצאת לחופשה? אולי להשעות את עצמו?
שלי: אני הייתי ממליצה לו להשעות את עצמו עד לבירור העניין. אני יודעת שזה קשה לתפוס, וכבר אמרתי לך לפני מבזק החדשות, רונן, שזה לא פשוט לי לומר את זה, שאני מכירה את סילבן שנים ארוכות מאוד מאז שאנחנו ממש אנשים צעירים, סטודנטים. אבל אני חושבת שנכון להשעות את עצמו. לא רק הוא, אלא גם בכלל, אנשים רבים מאוד חייבים להפנים שהכללים מאוד השתנו, ואת זה אני אומרת לשמחתנו. גם גברים שנהגו לעשות את הדברים האלה ואולי הפסיקו, אז על זה אומרים שהרובה לא זוכר אבל המטרה לא שוכחת. לכן, אלא אם הוא משוכנע בכל נימי נפשו שהוא מעולם לא עשה את הדברים האלה והוא מתכוון לנהל קרב על טוהר שמו – זה כבר סיפור אחר. אבל אני אמרתי ואני אומרת שוב, אני נוטה להאמין למתלוננות למרות שאני חייבת לסייג שלא שמעתי אותן באופן אישי. אני נוטה להאמין למתלוננות כי זה כל כך כל כך קשה להתלונן. דרך הייסורים כל כך ארוכה. רמת ההכפשות, ההפחדות, הדה-לגיטימציה ודרך הייסורים גם במשטרה ואחר כך בבית המשפט ואחר כך מהסביבה החברתית והלחצים והטלות הדופי. אתה יודע שאחת המתלוננות נגד קצב הם בדו עליה שהיא זונה והמציאו כאילו יש קלטת שמתעדת את עיסוקה בזנות? דבר שהיה המצאה מופרכת. אתה יודע, בדרך כלל כששואלים פוליטיקאים על חברים שלהם שהם מואשמים או חשודים במשהו, אז הם אומרים שהם מקווים שתתגלה חפותו. ועם כל האמפתיה האישית שלי, אני לא רוצה להגיד את המשפט שחשוב לי שתתגלה חפותו. חשוב לי שתצא האמת לאור, כל אמת שהיא. לכן אני חושבת שצריך למצות את החקירה הזאת. אין ברירה, ואני הייתי ממליצה לו באמת בצער ודווקא בשל ידידות ארוכת שנים שלכל הפחות ישעה את עצמו עד לבירור העניין."

בהמשך גם עודדה נשים שהיו קורבנות של תקיפה מינית להתלונן ואמרה: "אני חושבת שהחלק הטוב והמואר של העניין הוא שאנחנו בעידן חדש. נשים צעירות ואמיצות לב לא מהססות לומר את דברן. אחת ואז באות אחרות. זה כל כך חשוב. ללכת ולהתלונן זה דבר שהוא מעשה אמיץ וחשוב לא רק לעצמך אלא גם לאחרות, כי הנה, תראה מה קורה. מה שקורה עכשיו זה במידה רבה תוצאה של מה שעשתה קודם המתלוננת הראשונה אצל קצב, ומאי פטאל שהלכה והתלוננה וחשפה את פניה ועוד ועוד ועוד וכל אחת כזאת תורמת למהפכה גדולה וחוסכת הרבה מאוד סבל מנשים אחרות. זה מעשה מנהיגותי, זה מעשה אמיץ. זה מעשה שאני מעריכה ומחזקת. כל אישה שהייתה אי פעם קורבן של הטרדה ובוודאי של תקיפה מינית, בוודאי של אונס, אני לא ממריצה אותה ללכת כי יש גם מחיר לדבר הזה – אבל אני כן חושבת שצריך להעריץ ולהוקיר כל מעשה כזה."

לבסוף התייחסה להסתה כנגד הנשיא ריבלין. מתוך דבריה: "אני חוששת לשלומו (של הנשיא ריבלין). כל מי שמיתמם ואומר שאנחנו במדינה דמוקרטית ושמותר לבקר – בוודאי שאני מסכימה איתו, אין אנשים קדושים אצלנו. כל אחד, בוודאי נבחרי ציבור או אנשים במשרות רמות, אפשר לבקר אותו. הקמפיין שנוהל נגדו בימים האחרונים הוא לא ביקורת, הוא מסע הסתה. אני חושבת שמי שמנהל אותו יודע היטב שהרטוריקה הזאת זו רטוריקה שמתיישבת בול אצל יגאל אמירים עתידיים, שעכשיו יושבים ואולי מתכננים ואולי כבר מתכוונים להוציא אל הפועל ברמה כזו או אחרת בדיוק את מה שקרה ערב רצח ראש הממשלה יצחק רבין. המילים האלה, כשהן מתארגנות לקמפייני הסתה מאורגנים ופגיעה בלגיטימציה שלו בכלל, לא סתם ביקורת עליו – זה דבר מסוכן. אנחנו לא בפעם הראשונה, זה לא שאנחנו לא יודעים מה יקרה. אנחנו יודעים. הכתובת על הקיר."

להאזנה לראיון המלא: