שלי לרדיו קול-חי: "ליצמן לימד אותי להיות חברת כנסת טובה"

10 בינואר, 2016
האזינו:

שלי התראיינה בתוכניתו של מרדכי לביא ברדיו קול חי, והתייחסה לסקר שבוצע בעבור חדשות ערוץ 2 בו נמצא כי שר הבריאות יעקב ליצמן הוא השר המוערך ביותר ע"י הציבור. מתוך דבריה:

"לביא: ראיתי שאתמול צייצת ואמרת שמגיע לו (לליצמן). למה?
שלי: מגיע לו כיוון הוא אחד משלחי הציבור היותר רציניים, יותר אינטליגנטיים ויותר ביצועיסטים שמסתובבים בקרבנו. אני חייבת להגיד לך, אתה יודע, שפוליטיקאים שבאים מהמפלגות שלי, שהן מפלגות דמוקרטיות שנבחרות בידי הציבור, מאוד מסתכלים על סקרים. זה מאוד מעניין אותם. אנחנו הרי לא ממונים אלא נבחרים קודם כל ע"י חברי המפלגה ואחר כך ע"י הציבור. אבל אני חושבת שככה בסתר ליבם גם חברי כנסת חרדים שאין להם פריימריז, גם הם לפעמים לא מבינים ובצדק למה הציבור לא מבין את פועלם ואת מעשיהם הטובים. יש באמת לא מעט חברי כנסת חרדים שהם חברי כנסת פשוט מצוינים ומשובחים שהציבור לא מכיר אותם. במקרה של השר ליצמן זה משמח במיוחד כי מדובר באיש מוכשר במיוחד, באמת, אדם שקודם כל הוא כל כולו מסור לציבור, בלי קלישאות ובלי פראזות – ככה הוא עובד, מהשכם בבוקר ועד הלילה הוא משרת את הציבור על כל המשתמע מכך. ומשרת את הציבור, זה על כל הספקטרום – מלעזור ליחידים ולפרטים במצוקתם ועד לשנות את פני המציאות בשינויים מערכתיים.
לביא: מאיפה את יודעת?
שלי: מאיפה אני יודעת? קודם כל היינו ביחד בוועדת הכספים לפחות חמש שנים, אם אני לא טועה. הוא היה יו"ר ועדת הכספים ואני התחלתי את העבודה הפרלמנטרית שלי לפני עשר שנים בוועדת הכספים. אני ארשה לעצמי לומר שהוא לימד אותי הרבה דברים ממה שאני יודעת, וגם גרם לזה שאהיה חברת כנסת טובה. הסתכלתי עליו הרבה פעמים ועשיתי כמעשיו. מהיום הראשון שלי בכנסת הוא הדריך אותי ולימד אותי. אני אפילו זוכרת את העצה שהוא נתן לי באותה שיחה ראשונה שלנו, שבה הוא פשוט לימד אותי את נהלי העבודה בוועדת הכספים. הוא אמר לי: 'אני בטוח שאת תהיי חברת כנסת מצוינת, אין לי ספק, אבל תזכרי – גם כשתחוקקי חוקים וגם כשתיאבקי מאבקים, אל תשכחי לעשות כל יום לפחות מעשה טוב אחד לטובת אדם אחד.' ויש בזה משהו כל כך יפה, והוא מתאר בצורה כל כך משמעותית את השקפת העולם. גם כשאתה עוקר הרים ומזיז ומשנה מדיניות, תזכור תמיד להיות צמוד לקרקע ולזכור שאנשים שלחו אותם לשם.
לביא: אני רוצה לשאול אותך, את מבינה למה אני מתפלא כשאני שומע את הטקסטים שלך? ואני מניח שגם לא מעט מהמאזינים שלנו אומרים מה, חברת כנסת חילונית מהמחנה הציוני מדברת ככה על ליצמן? את מבינה למה אנחנו מרימים גבה?
שלי: כן, אבל באמת אני כבר עשר שנים חברת כנסת ובכל עשר השנים האלה לא נתן לי פעם אחת סיבה להתאכזב ממנו. כמו שאתה יודע, אני מאוד ביקורתית ואני לא חוסכת שבטי ולשוני מאנשים שסורחים או שלא מבצעים את תפקידם כהלכה. אני חייבת להגיד לך, ליצמן אף פעם לא נתן לי סיבה לעשות את זה. גם כחבר כנסת וגם כשר, אני חושבת ששנים ארוכות מאוד לא היה למערכת הבריאות מנהיג כמו ליצמן. שנים ארוכות לא היה שר בריאות טוב כמו ליצמן. הוא מכיר את המערכת על בוריה. זו מערכת מאוד קשה, מאוד מסובכת, וזה תפקיד שמעולם לא היה חביב על הציבור – כי הציבור מגיע למערכת הזאת כשקשה לו וכשרע לו, והוא גם משליך את טענותיו, לפעמים בצדק, על מי שעומד בראש המערכת. כאן אנחנו רואים סוג של דבר מאוד חריג, שמי שעומד בראש המערכת הקשה והמורכבת, הענייה והשחוקה הזאת, זוכה להכרה והערכה של הציבור הרחב. זה משהו מאוד משמח.
לביא: אז איך זה באמת קורה? תסבירי לי את התל-אביבים שעונים לסוקר שמתקשר אליהם ואומרים שזה עם הכובע השחור והזקן, החצי-עילג, הוא במקום הראשון.
שלי: קודם כל, להגיד על ליצמן שהוא חצי-עילג זה כל כך רחוק מהמציאות –
לביא: בואי נגיד שהוא לא רהוט בלשונו כמו אחרים.
שלי: מה זה רהוט? הוא מדבר עברית משובחת וגם אנגלית משובחת, אם אנחנו כבר מדברים.
לביא: כן, אגב הוא הח"כ היחיד, חוץ מיצחק כהן, שמדבר אנגלית בקרב החרדים.
שלי: אני לא יודעת. על כל פנים, אני חושבת שיש המון אחיזת עיניים בפוליטיקה. יש אנשים שכל כולם רהב ושחץ וגימיקים והם לא עושים כלום ואנשים לא יודעים את זה, אבל אני חושבת שבסוף ניכרים דברי אמת. על פני כל כך הרבה שנים של שירות לציבור וכל כך הרבה פעמים שהציבור הרחב זכה לאיזו נגיעה או מגע בעניין מסוים שליצמן טיפל בו, אני חושבת שהן נותנות את אותותיהם. הם גם מבינים שאין אצלו בולשיט. הוא לא מהגג סתם. הוא בא, הוא אומר את האמת. לפעמים האמת לא נעימה, לפעמים נעימה. אני חושבת שאנשים צוברים הערכה לאדם כזה.
יש עוד משהו. תמיד הרבה חילונים נוטים להאשים את הח"כים החרדים במגזריות, כלומר שהם דואגים לכאורה רק למגזר שלהם. אז קודם כל, אני חייבת להגיד לך שעל סמך באמת עבודה רבת שנים – זה מאוד לא מדויק, בלשון המעטה. אני חושבת שגם ליצמן באופן ספציפי הוא הרבה יותר אוניברסלי מאשר מגזרי. כלומר הוא מסתכל על החברה הישראלית כולה. כשהוא מדבר על העניים – הוא מדבר על העניים, הוא לא מדבר על העניים החרדים. כשהוא מעניק טיפול שיניים, לראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל, חינם לילדים ועוד כל פעם מגדיל את היקף הטיפול והגיל עולה, אז אני חושבת שכל משפחה בישראל יוצאת נשכרת ומבורכת בזה.
לביא: מה זה אומר? שאפשר להוריד את המחיצות בין חילונים לחרדים? יש מקום שבו אפשר להיפגש ולהרגיש רגשות של חיבה?
שלי: בוודאי שכן. קודם כל, אתה שואל את הבן-אדם הלא נכון, כי אני נטולת כל עוינות ודעות קדומות, ומאז ומעולם – לא מהרגע שאני פוליטיקאית. אבל אני כן פוגשת את הדעות הקדומות ואת העוינות. וגם, בוא לא נכסה, יש דברים שיש בהם קרע אידאולוגי ומחלוקת מאוד עמוקה. אני בן אדם חילוני ואני פמיניסטית. תפיסת העולם שלי שואבת גם מהיהדות ומהישראליות אבל גם תפיסת עולם שהיא אוניברסלית כללית, הומניסטית, סוציאל-דמוקרטית. הרבה פעמים יש התנגשויות בהרבה מאוד נושאים, בעיקר נושאים אזרחיים. אבל אנחנו חיים במדינה כזאת. התנגשויות אידאולוגיות יש גם ביני ובין קבוצות אחרות, ונגזר עלינו לחיות יחד תחת כיפת השמיים הזאת – הרבה מאוד קבוצות שיש ביניהן שסע מאוד גדול. אני חושבת שהתפקיד של מנהיגים, ולצערי חלק גדול מהמנהיגים לא עומדים בו, הוא לא לחדד ולהעמיק את השסע, כי זה הדבר הכי קל בעולם וזה גם נותן דיבידנדים פוליטיים – אלא באמת לנסות ולאחות אותו. אתה יודע, אומרים הרבה דברים רעים על הכנסת, אבל הכנסת היא אחד המקומות המעטים שבהם באמת נקבצים יחד מנהיגים של כל הקבוצות בישראל – ערבים ויהודים, חרדים וחילונים – באמת מכל הסוגים, ומוצאים שפה משותפת."

להזאנה לראיון המלא: