"אין מקום לגמגומים - צריכה שתהיה עמדה ברורה נגד הטירוף שלחברי כנסת תהיה סמכות להדיח חברי כנסת"

10 בפברואר, 2016

שלי התראיינה בתוכנית "המשחק המרכזי" עם יואב קרקובסקי בערוץ הכנסת, והתייחסה לעמדתה המדינית של מפלגת העבודה ולמצב הפוליטי בתוכה, לחוק ה-90 שמציע ראש הממשלה לפיו יוכל רוב של חברי כנסת להדיח חברי כנסת אחרים, לגזר הדין בעניין אולמרט שניתן היום בעליון ולנושאים נוספים.

מתוך דבריה על עמדתה המדינית של מפלגת העבודה וחוק ה-90:

"קרקובסקי: מה העמדה המדינית של מפלגת העבודה? לפני שבועיים שמענו תוכנית מדינית של ראש המפלגה שלך, יצחק הרצוג, שאומר שצריך קודם כל ביטחון ואחרי זה נדבר על שלום. השבוע אתם מעבירים תכנית מדינית שנשמעת מאוד מוכרת – שתי מדינות, משא ומתן על הפלסטינים. מה אתם רוצים?
שלי: אני חושבת שבאמת מה שיצא בסוף, אותה החלטה שיצאה מבית ועידת מפלגת העבודה בסופו של יום, היא באמת משמשת ביטוי לקשת הדעות המדיניות, שהיא לא רחבה מידי, במפלגת העבודה. דווקא בסוגיה המדינית יש ביננו די תמימות דעים. כמובן שיש גם בתוך המקום שאנחנו נמצאים מי שהם קצת יותר ימינה וקצת יותר שמאלה, אבל בסך הכל ההחלטה היא מאוזנת והיא שונה לחלוטין מהדברים שבוז'י אמר לפרנסואה הולנד.
קרקובסקי: ועידת מפלגת העבודה קיפלה את יושב הראש שלה?
שלי: לא, אני חושבת שזה לא היה קיפול. זה היה סוג של דיאלוג. אני חושבת שכמפלגה דמוקרטית האמירה של בוז'י הלכה קצת יותר רחוק. הוא קיבל תגובות, ריקושטים, וטוב שכך. טוב שכך. מפלגה דמוקרטית לא אמורה לשמוע בהודעה לתקשורת שהשתנו עמדותיה.
קרקובסקי: בטח כשהועידה המדינית נמצאת מעבר לפינה.
שלי: נכון. אני חושבת שבסך הכל היה כאן סוג של דיאלוג. אני חושבת שהוא היטיב עם מפלגת העבודה בסופו של יום.
קרקובסקי: היטיב עם מפלגת העבודה ואולי פגע ביושב הראש שלה.
שלי: אני לא יודעת. אתה יודע מה? התחושה שלי היא שכולם יצאו נשכרים, כי פתאום היה דיאלוג. פתאום מדברים על נושאי המהות והתוכן, גם אם מתוך שלא לשמה היה לשמה – אז דיינו. זה בסדר גמור. אבל אני חושבת שגם יש כאן איתות ליו"רי מפלגות שיש להם מפלגה, וגם לה יש אמירה, ואני אומרת את זה בלשון המעטה.
קרקובסקי: גם את כיו"ר מפלגת העבודה די ברחת מהדיון המדיני. יותר מזה, כשהטיחו בך שאת שמאל את כל הזמן אמרת שמפלגת העבודה איננה שמאל. למה אתם בורחים מהשמאל?
שלי: קודם כל, אני רוצה להשיב לך על החלק הראשון של השאלה שלך. אתה לא יכול להשוות בין הדברים. אני נבחרתי לכנסת ונבחרתי לראשות מפלגת העבודה בזכות סדר היום החברתי. אמרתי את זה בריש גלי. אמרתי שמדברים כל הזמן מדיני, מדיני, מדיני ומזניחים לחלוטין את האתוס הסוציאל-דמוקרטי של מפלגת העבודה.
קרקובסקי: ואמרו לך שאת מניפה רק דגל אחד ושוכחת את הדגל המדיני.
שלי: רגע, יואב. לא אברח חלילה מהשאלה שלך. לכן אני חושבת שזה לא דומה. נבחרתי על הרקע הזה שאני מביאה את השיח החברתי כשהוא לא היה בכלל. היה ריק טוטאלי. היום זה מובן מאליו, כולם נורא חברתיים. היום אנחנו במצב הפוך. היום אנחנו במצב שיש ריק טוטאלי שיש ריק טוטאלי בעניין המדיני וכולם נורא חברתיים. אז צריך גם לראות על רקע מה זה נעשה. ודבר נוסף, גם כששמתי בראש את הסוגיה החברתית והכלכלית של מדינת ישראל, והמוסרית והפנימית, מעולם לא כפרתי ברעיון הבסיסי שאנחנו מאמינים בו, והוא שתי מדינות לשני עמים.
קרקובסקי: אבל יש תחושה, בטח עכשיו בתקופה הזאת של תחרות סתימת הפיות וההוצאה מחוץ ללגיטימציה את הביטוי שמאל, למעשה מי שהוא שמאל פחות או יותר הוא בוגד, כשאתם מנסים לברוח מהביטוי שמאל, ואת יו"ר מפלגת העבודה, קדם לך אהוד ברק יו"ר מפלגת העבודה, קדם לשניכם יצחק רבין כיו"ר מפלגת העבודה, זכרו לברכה – כולכם ברחתם מהביטוי שמאל. אתם בעצם נותנים קיסם למדורת האנשים שפוסלים את הביטוי הזה והופכים אותו ללא לגיטימי.
שלי: אני חושבת שזה לא נכון. אני חושבת שזה טבעי למפלגה שהיא מפלגה מרכזית, היא הקימה את המדינה, והיו בה תמיד ניצים ויונים, והיא הייתה הליבה של הקונצנזוס של החברה הישראלית – אני חושבת שזה טבעי פוליטית לבדל את עצמך ממפלגות שהן שמאלה ממך. זה לגיטימי לגמרי, לגיטימי לחלוטין. יחד עם זה אסור, חס וחלילה, וזה הדבר שאני רוצה להזהיר מפניו, להתנער מהשמאל. אנחנו אמנם מפלגה יותר מרכזית ממרצ, זה ברור לכל, אבל מצד שני יש לנו אחריות כלפי מפלגות כמו מרצ ואפילו שמאלה ממנה. בוודאי שיש לנו אחריות על חופש הביטוי של אותן מפלגות ועל הזכויות הבסיסיות הדמוקרטיות. שם אסור לנו להתנער.
קרקובסקי: וכשאת אומרת את הדבר הזה אני שומע אולי ביקורת שלך נוכח העובדה שמפלגת העבודה, המחנה הציוני, אולי שותק נוכח ההצעה של ראש הממשלה בנימין נתניהו לאותו 'חוק 90' שמאפשר לחברי כנסת להדיח חברי כנסת שמרגיזים אותם.
שלי: אני חושבת שהצעות חוק אנטי-דמוקרטיות זה קו פרשת מים שבו אין לנו מה לפזול לשום מקום. כאן המחויבות שלנו היא מאוד עמוקה כלפי אזרחי מדינת ישראל. לסוגיית 'חוק ה-90', אין כאן תחום אפור. אין שום קשר בין הביקור הנואל והמגונה של חברי כנסת בבתיהם של טרוריסטים רוצחים, שכולנו חשנו סלידה כלפניו – אני מרשה לעצמי לומר כולנו כי זה לא רק המפלגה שלי, אלא גם מרצ לצורך העניין –
קרקובסקי: גם חבר הכנסת עיסאווי פריג' ממרצ.
שלי: נכון. לכן הגינוי והרתיעה של אותו ביקור היא לא אקסקלוסיבית לבנימין נתניהו, עם כל הכבוד לו. היא לא יכולה לשמש לו קרדום לחפור בו.
קרקובסקי: הוא אומר שזה פסול בעיניו עד כדי כך שהוא לא רוצה לראות אותם בכנסת. האם מפלגת העבודה ויו"ר מפלגת העבודה מביעים עמדה דומה לשלך או יותר דומה לזו של נתניהו?
שלי: האמת היא שאני לא ערה לעובדה. עד עכשיו לא שמעתי עמדה מובהקת. אני מניחה שגם אם יש איזו התלבטות תהיה התעשתות ואנחנו נצביע נגד. אין כאן גמגומים. אי אפשר לצאת מהמליאה, אי אפשר להיעלם, אי אפשר לטשטש את זה. כאן חייבת להיות עמדה ברורה נגד הדבר המטורף הזה, שלחברי כנסת תהיה סמכות על פי מצבי הרוח המתחלים שלהם להדיח חברי כנסת שנבחרו בידי ציבור."

בעניין חזרתו של עמיר פרץ למפלגת העבודה אמרה:

"שלי: ברכתי את עמיר (פרץ) על שובו. מבחינתי, מבחינה אישית ופוליטית, אני נורא שמחה על החזרה שלו. מבחינתי זו סגירת מעגל, סליחה על הקלישאה.
קרקובסקי: למרות שבתוך המעגל הזה היה גם מעגל דמים ביניכם.
שלי: לכן אני אומרת סגירת מעגל. אני מכבדת אותו, מעריכה אותו ושמחה שהוא חוזר. גם אידאולוגית אנחנו מאוד דומים וכיף לקבל סיוע אידאולוגי."

ולבסוף בעניין גזר הדין בתיק שיבוש הליכי משפט של אהוד אולמרט וכניסתו הצפויה לכלא בשבועות הקרובים הוסיפה: "אני מסתכלת על חצי הכוס המלאה. יש דין ויש דיין, יש בתי משפט בישראל, ודינו של החזק, העשיר והמקושר כדין אדם מן השורה. לא בדיוק, אבל בכל זאת יש כאן אמירה מאוד חשובה ומוסרית גם לגבי שחיתות שלטונית וגם לגבי שוויון בפני החוק."

לצפייה בראיון המלא: