שלי על חוק מוסר התשלומים שעבר בקריאה ראשונה: "דרמטי בשביל עצמאים ועסקים קטנים"

16 בפברואר, 2016

שלי התראיינה בתכנית "לונדון את קירשנבאום" עם מודי בר-און בערוץ 10 ביחד עם חובב ינאי מהמשמר החברתי, והתייחסה לחוק מוסר התשלומים שהגישה ועבר אתמול בקריאה ראשונה בתמיכת הממשלה. החוק מחייב את הממשלה ושלוחותיה לשלם לעצמאיים וספקי שירותים בתוך 30 ימים. מתוך דבריה:
"בר-און: כמה זמן יקח עד שהצ'ק יגיע?
שלי: זה די מהיר. מרגע שהממשלה הפכה את החוק להצעת חוק ממשלתית בעצם, ולכן הוא גם עבר מיד בקריאה ראשונה, אז זה ממש עניין של שבועות מעטים.
בר-און: זה חוק שמחייב רק את השירות הציבורי או גם חברות פרטיות?
שלי: זה חוק שמחייב לפי שעה את המדינה על כל שלוחותיה, יש למדינה הרבה מאוד שלוחות – בין אם חברות ממשלתיות, בין אם אוניברסיטאות, זה המון גופים, זה ספק העבודה הגדול ביותר במשק והוא גם היה אחד המשלמים הגרועים ביותר במשק עם מוסר תשלומים מזעזע, עם שוטף פלוס 30, פלוס 60, פלוס 90, פלוס לך תחפש את החברים שלך. החוק הזה בעצם אומר שתקבל את הכסף שלך בזמן, דבר נורא בסיסי אבל הוא נורא דרמטי בעיקר לפרילנסרים, לעצמאיים ולעסקים קטנים ובינוניים. עסק גדול יכול לספוג את זה, אבל עסק קטן פשוט נחרב.
בר-און: ולכן אולי הממשלה מצטרפת להצעת החוק הזאת. הם הולכים בידיים שלובות, אני מבין.
שלי: כן, הממשלה פשוט לקחה את החוק שלי ככתובו וכלשונו עם סיוג אחד לגבי רשויות מקומיות, הם יכולים לשלם אחרי שהם מקבלים את הכסף מהמדינה, כי זה הרי חד גדיא כזה, ואתא לשונרא וכן הלאה. אז הם לקחו את החוק כלשונו והפכו אותו להצעה ממשלתית, ואז אני הצמדתי את ההצעה שלי לאותה הצעה ממשלתית. זה נוהל מפותל כזה שאני לא אכביר עליו מילים.
בר-און: נדמה לי שאמרת מיד אחרי הבחירות שבעניינים חברתיים את הולכת לעשות עסקים עם הממשלה הזאת.
שלי: איזו שאלה? חד משמעית. אני רוצה להגיד עוד משהו. הפעם הראשונה שהנחתי את החוק הייתה לפני חמש שנים. עם מי הנחתי את החוק הזה? עם יריב לוין מהליכוד ועם איציק וקנין מש"ס, ואחר כך בפאזה השנייה שלו עם רוברט אילטוב מישראל ביתנו.
בר-און: זאת אומרת שאחרי שדיברנו פה על כל מיני היבטים פוליטיים של הממשלה הזאת, מהבחינה החברתית יש בשורה?
שלי: לא אמרתי את זה, לא. לא אמרתי את זה. אני חושבת שאת הבשורה הגדולה ביותר שהיה אפשר להביא לציבור בישראל, והיא בשורת הגז הטבעי שווה אלף הצעות חוק, אני אגיד לך בכנות, אלף הצעות חוק ואלף פיקוחים על המחירים, כי היא הייתה יכולה לשנות דברים דרמטיים בחיינו – הממשלה פישלה בענק, הפקירה את המשאב הזה. לעומת זאת, כן, הרי מי אחראי בסוף לזה שהחוק הזה עובר? שהחוק שלי ככתובו וכלשונו עובר? שר האוצר משה כחלון ושר הפנים אריה דרעי בשבתו עוד כשר כלכלה. וכאן ברגע הזה שבו לטובת הציבור אפשר לשלב ידיים ולעשות משהו בשביל הציבור המעונה הזה של העצמאיים והעסקים הקטנים והבינוניים, אז בטח שאשלב איתם ידיים. אני גם מודה להם על זה כי קודמו של כחלון, למשל, שר האוצר יאיר לפיד תקע את החוק הזה. לכן אני מעריכה ומוקירה את העובדה שהם קידמו את החוק.
...
בר-און: התהליכים האלה מספיק דמוקרטיים בעינייך או שבאמת הממשלה סוגרת עניינים בינה לבין עצמה והכנסת היא רק חותמת?
שלי: הכנסת היא לא רק חותמת. הכנסת יכולה לעשות הרבה מאוד דברים. אני אחזור לסוגיית הגז. אלמלא הכנסת, אלמלא חברי הכנסת, כל משאבי הגז היו לא במשורה ובלי שום מגבלה בידיים של טייקוני הגז. אבל לא רק, באמת. לכנסת יש תפקיד עצום. אני לא מבטלת את תפקידה.
בר-און: אבל אם כבר בעניין הגז, ותרשי לי לפתוח את זה גם כאיש המשמר החברתי – יש הרגשה שברמת הרחוב, נגיד, הכנסת יכולה להתאמץ ככל יכולתה אבל הציבור נותר קצת אדיש.
שלי: מודי, זה ממש לא משנה. באמת. קודם כל, אתמול עבר עוד חוק ממש דרמטי של איציק שמולי ושל ח"כים נוספים שמחייב להעסיק 5% בעלי מוגבלויות במקומות עבודה. זה חוק מדהים והכנסת חוקקה אותו. אני לא רוצה להתבכיין.
בר-און: ביטוח הלידה גם יפה.
שלי: נכון, נכון. חברי כנסת פוטנטיים יכולים להעביר חוקים, ואתה יודע מה? לא מעניין אותי אם הציבור יודע או לא יודע שחוקקתי את החוק הזה."

לצפייה בראיון המלא: