"חנינה לקצב - מסר נוראי לקורבנות וגם יחרב את ההתקדמות שהשגנו עד עכשיו. אסור שזה יקרה."

13 במרץ, 2016
האזינו:

שלי התראיינה ביומן הבוקר של רשת ב, "הבוקר הזה" עם אריה גולן, והתייחסה לידיעות מסוף השבוע לפיהם שרת המשפטים תעפל על מנת להעניק חנינה לנשיא לשעבר משה קצב אם ועדת השחרורים של שירות בתי הסוהר לא תנקה בקרוב שליש ממאסרו. מתוך דבריה:

"גולן: בשעתו התייצבת לחלוטין מאחורי המתלוננות נגד משה קצב. בית המשפט אישר את טענתך שהוא אנס. האם הגיע הזמן לנקות לו שליש או לתת לו חנינה?
שלי: לא רק שהתייצבתי, גם העדתי במשפט מטעם התביעה בגלל ההיכרות שלי עם הסיפורים של כמה מהמתלוננות. התשובה לשאלתך, אריה, היא בפירוש וחד משמעית, לא. בוודאי שהוועדה צריכה לעשות את עבודתה ולשקול את הדברים, אבל מדובר כאן גם על ההיבט הציבורי, כיוון שהידיעות שפורסמו ביום שישי היו כאילו גם אם ועדת השחרורים לא תאשר את שחרורו של קצב, כי אז תהיה התערבות של שרת המשפטים.
גולן: ואז תוענק לו חנינה.
שלי: ואז תוענק לו חנינה.
גולן: בחתימת נשיא המדינה.
שלי: הדבר הזה, אני אגיד לו בפשטות, אסור בשום פנים ואופן שיקרה. מדובר בעבריין מין סדרתי, שלאורך חייו פגע, תקף מינית, בנשים רבות מאוד מאוד, הרבה יותר מהשבע שמופיעות בכתב האישום המקורי. מדובר שם גם בנשים שהיו כלולות בכתב התביעה המקורי וגם על עדות דפוס מה שנקרא, עדות שהעידו על התנהגות כזאת גם בעבר ולא נכללו בכתב האישום בגל ההתיישנות שחלה. אבל לאורך עשרות שנים האיש הזה זרע הרס, כאב, חורבן, התעללות סדיסטית בקורבנות שלו, ומעולם, אריה, מעולם הוא לא הביע חרטה.
...
גולן: אם הוא היה מביע חרטה, היית תומכת בשחרורו המוקדם?
שלי: קודם כל, אי אפשר לבטל את יסוד החרטה. אי הבעת החרטה אצלו זה לא איזה אקט טכני שלא יצא לו והוא לא הספיק להביע חרטה. היא מאפיינת את כל ההתנהגות שלו, גם השקרים ששבו ועלו במהלך משפטו, גם כשהוטחו בפניו ראיות ממש לשקרים שלו. חוסר הנכונות המוחלט להכיר בכך שהוא חטא, שהוא פשע, שהוא גרם עוול, שהוא גרם כאב. חרטה זה לא משהו טכני. תוסיף לזה, אריה, את ההתנהלות הברברית כלפי המתלוננות, שהיו קורבן לרדיפות, לאיומים, להכפשות, לסיפורים איומים ונוראיים. א' מבית הנשיא, שלצערי הרב מאוד הבחורה התמימה והמקסימה הזאת לא נכללה בכתב האישום, הפיצו עליה מקורביו של קצב בזדון, בכוונת תחילה, שהיא זונה, שהיא עוסקת בזנות, דבר שלא היה ולא נברא, גם כאילו יש קלטת. לכן עינוי הדין שהוא ומקורביו העבירו את המתלוננות, חוסר החרטה, חוסר הנכונות להודות באשמה, השקרים החוזרים והתכופים – זה לא פרט אחד קטן שאם הוא יגיד סליחה אז הכל יסתדר. זה באמת הלך רוח מאוד אכזרי ושמאוד לא מכיר בפשעים שהוא עשה.
גולן: עכשיו אנחנו שומעים מחבריו שמצבו הנפשי של קצב קשה. האסיר הזה, שהיה נשיא המדינה, הוא שבור, הוא ממוטט. אי אפשר לנהוג בו במידת הרחמים?
שלי: תראה, אריה, אני לא מצליחה לייצר בליבי אמפתיה יותר גדולה לאנשים חזקים מאוד מאשר לאנשים חלשים. בבתי הכלא יושבים אנשים שנענשים, והם משלמים מחיר כבר על חטאיהם ועל פשעיהם. אני לא חושבת שאנחנו צריכים לגלות אמפתיית יתר לאנס משה קצב מאשר לאנס, אני יודעת, מבית ים, שהוא אנונימי. לכן הדרישה לאמפתיית יתר בגלל הוד רוממותו של קצב ומעמדו היא קצת מופרכת, כי הסיבה שהיה לו כל כך הרבה כוח לבצע את פשעי המין שלו הייתה אותו כוח. יש דבר אחד שהוא חשוב לי להגיד כאן ושהוא מעבר לסיפור קצב אפילו. החברה הישראלית עוברת ממש בימים האלה, בשנה האחרונה, מסע תיקון נפלא, עמוק, מרשים, מסע תיקון שבו הקורבנות ששתקו והתחבאו כאילו הן ביצעו את הפשע, אוזרות אומץ, מגלות את פניהן, מתייצבות, מביטות בפנים של מעניהן. וגם רשתות ההגנה, ה-old boys, אתה יודע, כל רשת ההגנה הזאת שמתייצבת סביב עברייני המין, פשוט קורסות. זה לא עובד יותר. בנקודה הזאת בזמן, כשאנחנו נמצאים בתהליך כל כך נפלא שהוא נושא ממש אופי של התקוממות עממית של קבוצה אדירה של נשים שספגו מהטרדות מיניות ועד מעשי אונס ונאלצו לשתוק, בנקודה הזאת, הכל כך טובה לחברה הישראלית, השחרור של משה קצב יהווה מסר נוראי לקורבנות וגם הוא יחרב את ההתקדמות המאוד מרשימה שהשגנו עד עכשיו. זה דבר שאסור לו לקרות ואני מעריכה גם שהתקוממות סביב מעשה כזה תהיה אדירה, וגם שיבואו עוד נשים שלא היו כלולות בכתב האישום ויזעקו את זעקתן. אם עוד מישהו לא הבין את מידת העוול והסבל שהאיש הזה גרם."

להאזנה לראיון המלא: