"אין סיבה שקצב ישוחרר מהכלא - לא מוסרית, לא פרסונלית ובטח שלא חברתית"

13 במרץ, 2016

שלי התראיינה בתכנית "אולפן פתוח" עם אורית לביא-נשיאל בערוץ הכנסת, והתייחסה לידיעות מסוף השבוע באשר לאפשרות שהנשיא לשעבר קצב יזכה בחנינה. מתוך דבריה:

"לביא נשיאל: אמרת שאת מתנגדת לשחרור המוקדם שלו. למה?
שלי: קודם כל, אני לא רואה שתסריט כזה מתרחש. אין לזה שום סיבה, לא מוסרית, לא פרסונלית ובטח לא חברתית. קצב הוא אדם שהיה עבריין מין סדרתי לאורך כל ימי חייו. כמות הנפגעות ממנו היא רבה מכדי שאפשר לתפוס בכלל. העובדה שבסוף בכתב התביעה הופיעו שבע, חלק עדות אופי שספגו מנחת זרועו ומהתעללויות שלו אבל חלה על זה תקופת התיישנות, ושלוש כאלה שהן ממש עבירות טריות – זה ממש קצה קצהו של הקרחון. מדור באדם שהוא סדיסט, אכזרי, תוקפן, עבריין מין רצידיביסט שמעולם לא הכיר בפשעיו, לא הבין את הסבל שהוא גרם לקורבנותיו.
לביא נשיאל: חברת הכנסת יחימוביץ', כשנבחנת הבקשה לקיצור שליש בודקים שני דברים עיקריים. אחד זה התנהגות, ולפי מה שאומרים בשירות בתי הסוהר ההתנהגות שלו הייתה התנהגות טובה, והדבר השני הוא שאינו מסוכן לציבור. אם הוא עמד לדין כאחד האדם ונשפט כאחד האדם, שמורה לו הזכות לבקש ניקוי שליש כאחד האדם.
שלי: אני חושבת שאת לא מדייקת, אורית. אחד הקריטריונים, אם כי את צודקת, זה לא תנאי יהרג ובל יעבור, אחד הקריטריונים הוא הבעת חרטה ונכונות לעבור שיקום, והדבר הזה לא קרה. חשוב להדגיש, זה לא קרה רק במובן שהוא לא ביקש סליחה. אנחנו לא מדברים על האקט הטכני של סליחה. הוא מעולם לא הכיר בסבל שהוא גרם לקורבנות שלו. יותר מזה, הסביבה שלו טינפו את הקורבנות ברמה שאני לא חושבת שזכור דבר כזה. אני מניחה שחלק מהצופים זוכרים את אותה קלטת שמתעדת את א' מבית הנשיא עוסקת בזנות, דבר שלא היה ולא נברא. זה דבר שהם המציאו על הבחורה העדינה והמסכנה הזאת, שהייתה קורבן שלו לאורך תקופה ארוכה. לכן אין שום אלמנט של חרטה, אין שום אלמנט של הכרה בחטא. אני גם כופרת ברעיון שהוא לא מזיק לציבור. אני יכולה לחשוב על אלף ואחת נסיבות שבהן מאוד נטולות זכויות, הכרה ומודעות, עובדות זרות, נשים כאלה – אישה שנמצאת בסביבה שלו והיא תחת מרותו באיזה אופן היא נתונה לסכנה מצידו.
אורית, יש דבר אחד הכי חשוב. אחרי שאמרתי את כל זה ואחרי שגם אני קיבלתי הרבה טלפונים ממתלוננות, חלק שהיו בכתב התביעה וחלק שלא והן אומרות 'עכשיו נדבר'. אני אומרת, יש כאן דבר אחר. אנחנו בעיצומו של תהליך שהוא נפלא, הוא באמת מין תיקון חברתי שהמדינה שלנו עושה. הקורבנות פותחות את פיהן, יוצאות מהחושך אל האור, מפסיקות להתבייש בזה שהן היו קורבון, מישירות מבט אל פני המענים שלהן. זה תהליך נפלא שהולך להפוך אותנו לחברה בריאה וטובה יותר. אסור לעצור את התהליך הזה, ושחרור של קצב ממש מסיג אותנו לאחור במאבק החשוב הזה.
לביא נשיאל: רק מילה אחרונה על אותן קורבנות של משה קצב. מה ההבדל מבחינתן בין שחרור מוקדם ובין שחרור במועד?
שלי: יש כאן מסר. בעצם אם הוא מקבל חנינה יש כאן סוג של טיהור, שאומרים 'בסדר, מגיע לו חנינה, הוא בסדר, הוא לא כל כך נורא'. זה מסר מאוד קשה בשבילן, מאוד קשה, במיוחד נוכח העבודה שהוא לא התנצל בפניהן אף פעם, לא הכיר בסבל שהוא גרם להן, לא הביע חרטה. לכן המשמעות הסימבולית, החברתית. הרי חלק מהשיקולים הם גם שיקולים פרסונליים, וכאן הוא לא הביע חרטה, אבל גם שיקולים של הרתעה. יש בזה אלמנט שמשדר שהכל סבבה והכל בסדר ויאללה, כבר שילם את חובו לחברה, המסכן. ואז כאילו מוחלים על המסכנות שלהן ועל הסבל שלהן, והן לוקחות את זה מאוד קשה. אני גם אגיד לך עוד משהו בהכירי את הטיפוס המאוד מפוקפק הזה. אם חלילה, חס וחלילה וחס, אני לא רוצה לחשוב על זה, הוא יקבל חנינה – הוא כבר ימנף את זה לקמפיין אדיר לטיהור שמו במרכאות כפולות ומכופלות, שבדרך לטיהור שמו הוא גם שוב יכתוש אותן ויגרום להן סבל חוזר. זה לא מגיע לבנות האלה, באמת לא מגיע להן."

לצפייה בראיון המלא: