שלי בעקבות פסקת בג"צ: "ניאבק נגד חקיקת פסקת היציבות, היא מקבעת את כשלי הממשלה"

28 במרץ, 2016
האזינו:

שלי התראיינה בתכניתו של ניב רסקין בגלי צה"ל והתייחסה להחלטת בג"צ אתמול לפסול את מתווה הגז הממשלתי. מתוך דבריה:

"רסקין: מזל טוב כפול.

שלי: אתה מתכוון גם לשכר הבכירים וגם להחלטת בג"צ בעניין המתווה, אני מניחה.
רסקין: אז אולי משולש, גם ליום הולדתך.
שלי: נכון. לא חשבתי שאתה יודע, אבל כן. תודה.
רסקין: מקורותינו, מה שנקרא.
שלי: כן, אנשים מסמסים לי ואומרים לו שזו מתנה מדהימה ליום ההולדת, ואני באמת שואלת את עצמי איזו מתנות אני כבר אוכל לקבל בימי ההולדת הבאים, כי זה סטנדרט מאוד גבוה.
רסקין: אבל זו מתנה שיכול להיות שהיא תוחזר אחרי שנה.
שלי: יכול להיות. זו לא סוף הדרך. בג"צ היה מאוד מידתי ומאופק בהחלטה שלו. בעניין הזה, אני אפתיע אותך, ניב, חברות הגז דווקא צודקות. מה שמעורר סימני שאלה וגם דאגה אלה התגובות המתלהמות והברוטליות של ראש הממשלה ושל שריו שכבר לוקחים את המטפורה של מוטי יוגב לגבי לעלות עם D9 על בית המשפט העליון ומפרקים אותה לפקודת ביצוע. קודם כל, אני רוצה להזהיר מההשתלחות הזאת בבית המשפט ובבג"צ. יש כאן משהו שהוא מאוד מסוכן לשלטון החוק בישראל. אני יכולה להתחייב שלו בג"צ היה זורק אותנו מכל המדרגות לא היינו מעזים לומר אפילו שמינית או עשירית או משהו מהדברים הנוראיים שנאמרים בעקבות ההחלטה הזאת. ואכן, ההחלטה מתייחסת אך ורק לפסקת היציבות, שאי באמת הייתה הפסקה המזעזעת ביותר לא מבחינת תכני המתווה, ממשלה יכולה לעשות שטויות ושגיאות איומות ונוראות, אלא מבחינת הפגיעה העמוקה בדמוקרטיה.
רסקין: אבל אם אנחנו באמת צוללים לתוך הכרעת הדין הזאת, השופטים, וזה אולי הדבר הפחות טוב מבחינתכם, לא נכנסו ולא ביקרו בכלל את האספקטים הכלכליים של המתווה. זה אולי הדבר הפחות טוב מבחינתכם. השופטים לא נכנסו ולא ביקרו בכלל את האספקטים הכלכליים של המתווה. המשנה לנשיאה רובינשטיין מדגיש את זה כל העת, הסיפור כאן הוא שיקול הדעת של הכנסת והממשלה במשך עשור לשנות את הכללים. אומר בג"צ שברגע שתהיה חקיקה של הסעיף הוא יאשר את המתווה. האם מדובר כאן בעניין טכני? ההחלטה דרמטית ומעכבת בשנה, אבל בסופו של דבר זו החלטה טכנית. הוא לא נכנס לעניין הכלכלי שעליו נלחמתם, והוא העניין הכלכלי.
שלי: אני לא חושבת שההחלטה היא טכנית. אני חושבת שלהפך. באופן אבסורדי, ההחלטה היא עוד הרבה יותר רחבה מהחלטות על סעיף זה או אחר במתווה הגז. לכן בג"צ היה זהיר ופעל במסגרת הסמכויות שלו. אני לא יודעת מה השופטים חושבים על המתווה, אני יודעת מה אני חושבת על המתווה.
רסקין: כן, אבל הוא מאשר את סעיף 52.
שלי: אבל אנחנו לא פנינו לבג"צ ואמרנו שהמתווה הוא לא טוב בגלל שהמחירים הם כאלה וכאלה. אנחנו פנינו לבג"צ ואמרנו שההליך הוא הליך מטורף ולא תקין ולא יאה למדינות דמוקרטיות. זה מה שטענו. הרי מתקבלות המון החלטות ממשלה שלא מוצאות חן בעיני. זו החלטה דרמטית במיוחד, ולכן המאבק לא תם, אנחנו נמשיך פה גם לעשות בייביסיטר על ההחלטה וגם להיאבק בדברים הקשים והחמורים שיש פה, אבל באמת בג"צ קבע – הפעלתם כוח לא מידתי. בעצם זה מה שאומר בג"צ. רמסתם את הכל. בעצם מה היה כאן? הייתה כאן רמיסה מוחלטת של כל המערכת – הדחות של רגולטורים, עקיפת הכנסת, הפעלת כוחנות גם מצד ראש הממשלה וגם מצד בעלי ההון, גם עם שפה מאוד ברוטלית. זו הייתה מלחמה. אומר בית המשפט שהופעל נשק לא קונבנציונלי במלחמה הזאת שבג"צ לא מאשר אותו, הוא פוסל אותו. לכן אני אומרת, צודקות חברות הגז –
רסקין: שאומרות שזה לא כצעקתה.
שלי: לא כצעקתה. אכן בית המשפט לא התערב בפרטי המתווה. כאן אנחנו נמשיך להתערב, לגייס את הציבור, לנהל מאבק פרלמנטרי וציבורי. אבל בית המשפט קבע קביעה שהיא מאוד רחבה כי היא בעצם מסדירה במידה רבה ומציבה גבולות ליחסים שבין אזרחי מדינת ישראל לבין הממשלה, ליחסים שבין הממשלה לבין הכנסת וגם במובלע ליחסים שבין ציבור רחב מאוד לבין קומץ אנשים מאוד חזקים ומאוד עשירים. כאן יש סיפוק עצום, כי אתה רואה כמה אלפי פעילים, מאוד חכמים ומאוד נבונים, כי הם עשו דבר שהרבה פעמים מוחים לא עושים – הם למדו את הפרטים, מאוד נחרצים, מאוד אמיצים, מאוד אידאליסטים, והם פשוט הכריעו את הכסף הגדול.
רסקין: אולי בעוד שנה כשנסתכל על הבג"צ הזה נגיד שזה היה ניצחון גדול בקרב, אבל במלחמה בג"צ בעצם מכשיר את הסיפור.
שלי: תשמע, אני לא יודעת מה יהיה בעוד שנה. המציאות כל הזמן נותנת סטירות בלחייו של ראש הממשלה. המציאות אומרת שמחירי הגז בעולם יורדים והגז נעשה זול, ואילו אנחנו מבטיחים, הבטחנו באותה פסקת יציבות, יציבות של מחירים של חברות הגז. הרי יכולנו להיות במצב שאצלנו יחידת אנרגיה הייתה עולה 8 דולר ובעולם דולר. המציאות כל הזמן טופחת על פני אותה פסקת יציבות מטורפת. הרי ברגע שאין פסקת יציבות, אז אנחנו נוכל להתאים את המתווה למציאות.
רסקין: אבל אומר פרופ' קנדל בעניין הזה שסעיף היציבות, אחרי שיחוקק, יהווה מתנה גדולה לחברות הגז, שיבטיחו לעצמן פיצוי כספי עם הכללים ישונו. כרגע אין להן פיצוי כספי.
שלי: לכן נעשה הכל כדי שסעיף היציבות המופרע, סליחה על המילה, הקיצוני, הלא סביר – לא יעבור. זה קרב מאוד משמעותי. גם אם ממשלה מקבלת החלטות קלוקלות ומקוממות מבחינה כלכלית, מוסרית, אנרגטית וביטחונית כפי שהיא קיבלה במתווה הגז, זה לא סוף פסוק. ממשלות יכולות להתחלף בדמוקרטיה. יש סידור כזה. יש חברי כנסת שיכולים להביא חקיקה, אפשר לגייס רוב. לכן אנחנו ניאבק נגד פסקת היציבות, כיוון שאותה פסקת יציבות מקבעת את הכשלים לעולם ועד. שוב, אני אומרת לך, לא צריך להיות גאון גדול, צריך לראות מה קורה. הרי כל ההסכם הזה, כל המתווה, נשען על זה שחייבים לייצא גז למצרים כי היחסים שלנו עם מצרים אם לא נייצא גז. מאז קרו דברים ומצרים אומרת שלא צריך את הגז שלנו. המחירים יורדים, העולם משתנה. לכן פסקת היציבות היא מאוד בעייתית."

להאזנה לראיון המלא: