"ניהלנו מאבק אידאולוגי ועקרוני נגד כניסה לממשלה, אבל מבחינתי זה הסתיים ועכשיו עובדים על שיקום ההריסות"

23 במאי, 2016

שלי התראיינה בתכנית הבוקר של ערוץ 10 עם נגה ניר נאמן ודני רופ, והתייחסה למתיחות הפוליטית במפלגת העבודה, לכשלון המגעים על כניסה ללמשת נתניהו ולאישור המחודש של מתווה הגז בממשלה ללא פסקת היציבות. מתוך דבריה על המצב הפוליטי:

"שלי: אני עשר שנים בפוליטיקה. לפני כן כעיתונאית סיקרתי את המערכת הפוליטית. לא ראיתי עשרה ימים כאלה של התנפצות כל שאריות האמון שהציבור חש בפוליטיקה, והפעם לא יכולתי שלא להצדיק את זה. בסופו של דבר צריך להיות קשר בין המילה הנאמרת, בין ההבטחה המובטחת, בין הגידופים שנשמעים בין פוליטיקאים, בין תפיסת העולם שאתה מספר עליה לציבור ובגללה הציבור מצביע בשבילך לבין הביצוע שלה בפועל. אני חושבת שראינו בזה אחר זה יום אחרי יום שבירת שיא חדש. התחושה שנותרה בקרב הציבור היא תחושה של סלידה מאוד קשה. זה מאוד מסוכן. אני משקיעה ומכלה ממיטב זמני בלהיפגש עם חבר'ה צעירים, שמיניסטים, ש"שינים, סטודנטים ולספר להם כמה פוליטיקה זה דבר טוב, כמה אפשר לממש באמצעותה השקפת עולם, כמה יש פוליטיקאים שהם דוברי אמת וממשים את התפיסה האידאולוגית שלהם. שבוע כזה מחרב את הכל.
ניר נאמן: ואז הם שומעים את הנאום של בוז'י שתוקף אותך בצורה כל כך חזקה. איך את מסבירה להם עכשיו שנעים לך להמשיך לעבוד בפוליטיקה?
שלי: כן, זה אתגר. פוליטיקה זה לא גן של שושנים. אני חושבת שלמי שמבין את התפקיד שלו זה סוג של עבדות. זו לא מלוכה, זו עבדות. זה שיעבוד שהוא שיעבוד כלפי הציבור. המחויבות היא כל הזמן גם לפרטים הקטנים, גם לתפיסות העולם הגדולות, גם לחקיקות, גם למניעת מזימות רשע ויש כאלה בשפע. יש גם רגעים קשים ברמה האישית.
רופ: אם מסתכלים רגע על המפלגה שלכם בחמש-שש-שבע שנים האחרונות, אין שנייה של שקט. זאת אומרת, כל הזמן עושה רושם שבתוך המפלגה – עזבי מה שקורה ממול – יש כל הזמן מאבקים על כיסא, כל הזמן קורים דברים, יש ביניכם סכינים. הציבור לאט לאט מאבד אמון. מה קורה במפלגה הזאת? אין שם הנהגה, ואם יש שם הנהגה תוך שנה או שנתיים היא מתחלפת.
שלי: זה לא מדויק. בוז'י יו"ר מפלגה כבר שלוש שנים. אני חושבת שבניגוד מסוים לקודמי לא קראתי תגר על המנהיגות, קיבלתי את ההכרעה הדמוקרטית. בכל פעם שיש לי ביקורת היא אף פעם לא לגופו של אדם אלא לגופו של מהלך. מה שקרה למשל בשבוע האחרון, שמתי את עצמי בפרונט כדי למנוע מהלך שבו מפלגת העבודה זוחלת לתוך הליכוד.
ניר נאמן: אבל חטפת בפרונט. בוז'י על הדוכן אמר שאת רצית תפקיד בממשלה וניסית לתפור את זה. נכון או לא נכון?
שלי: זה כמובן לא היה ולא נברא. אני לא חושבת שיש מישהו שמאמין שבאתי לבוז'י ואמרתי 'בבקשה תן לי תיק.' ההפך הוא הנכון. אני מנעתי את הכניסה לממשלה, למרות שהוצע לי התיק הבכיר ביותר.
ניר נאמן: אז הוא משקר?
שלי: אני לא רוצה יותר להשתמש במילים האלה. אני רוצה להרגיע השבוע. באמת, תסלחי לי. אבל אני לא רוצה לחזור על המילים הקשות האלה. אני רוצה להגיד שמה שהיה מבחינתי בשבוע שעבר זה מאבק שהוא מאבק אידאולוגי ועקרוני. אם היום היינו יושבים בתוך ממשלת נתניהו בזחילה אינסופית, מקבלים את מבנה הגז שנתניהו העביר אתמול, נטעמים בתוך ממשלה שהיא זרה לחלוטין לערכים שלנו בעבור חופן תיקים ובלי שם ערכים שבאים לידי ביטוי – הייתם יושבים עכשיו כאן באולפן וצולבים אותי באופן נמרץ והציבור היה נגעל מאיתנו ובצדק. לן אני מרגישה שניהלתי קרב מאסף בשבוע שעבר. מבחינתי זה הסתיים ועכשיו עובדים על שיקום ההריסות. עוד דבר על לכאורה המריבות בפוליטיקה. אני מעדיפה את הבלאגן של המפלגות הדמוקרטיות, אגב לרבות מה שקורה בליכוד – גם שם יש תככים ויש מאבקים ויש קבוצות – אני מעדיפה את הרעש הדמוקרטי הזה על פני מפלגות שיש בהן שליט יחיד ועל פיו ישק דבר. הוא קובע בבוקר אתה, אתה ואתה תהיו חברי כנסת.
ניר נאמן: עיין ערך ליברמן.
שלי: זה לא רק ליברמן. יש היום יותר מפלגות לא דמוקרטיות ממפלגות דמוקרטיות. כן, יש מחיר לדמוקרטיה.

...
ניר נאמן: את חושבת שמה שעניין את בוז'י (בכניסה לממשלה) זה ג'ובים? את לא חושבת שיש כאן הזדמנות להצטרף לממשלת ימין, לעצור תהליכים ימניים שקורים, להיות הסמן השמאלי? החברה שלנו שסועה. להיות בפנים ולעצור את זה, יש לך הרבה יותר כוח, הרבה יותר יכולת. זה לא חיפוש של ג'ובים.
שלי: אם אתה יכול להיות בפנים ולעצור את זה יש לזה התכנות, אבל בנסיבות שנוצרו זו לא הייתה ההצעה. ההצעה הייתה להצטרף כגלגל חמישי, כעלה תאנה, כגדוף חסר כוח שאין לו השפעה והוא הולך אחר הזרם של אותה הממשלה בלי להטות את הזרם ולו במעט. אני חושבת שבוז'י הוא אדם פוליטי מאוד מנוסה ואני חושבת שהוא ידע היטב שאין שמץ של סיכוי לקדם ולו שמץ של מהלך מדיני בתוך ממשלת הימין הזאת. יכול להיות שמבחינה פוליטית התאים לו באותו רגע להיכנס לממשלה. אגב, זה לגיטימי. אבל בעיני החובה שלי היא לעצור מהלך כזה כשהוא מתרחש ויכול למחוק מפלגה שלמה. אני מרגישה שבשבוע שעבר הצלתי את המפלגה שלי. זה לא שהיא במצב נפלא עכשיו. יש לנו הרבה עבודת שיפור.
רופ: אבל עזרת לליברמן. זה מה שבוז'י טוען.
שלי: אבל חבר'ה, בסופו של דבר העובדות מדברות בעד עצמן.
רופ: הפסדתם פעמיים. פעם אחת שאתם לא בפנים ולא יכולים להשפיע, כן או לא זה נתון לוויכוח. פעם שנייה כשליברמן נכנס.
שלי: אז אני אומרת לכם שלו המצב היה שונה ואנחנו היינו נכנסים לממשלה, היום הייתי יושבת כאן ואתם הייתם קוטלים אותי באופן מוחלט והיינו למרמס. כבר היינו ברגע הזה. כשברק נכנס לממשלת נתניהו בתנאים יותר טובים, מפלגת העבודה הייתה אז ארבעה מנדטים בסקרים. הציבור בסופו של דבר רוצה לקבל נציגים שלו שיש משמעות למילה שלהם."

על אישורו מחדש של מתווה הגז בממשלה ללא פסקת היציבות הוסיפה: "יש כאן ניצחון גדול לציבור בביטול פסקת היציבות כיוון שזה אומר שאם תתחלף הממשלה או ישתנה הרכב הממשלה יהיה אפשר לשנות את הדברים הרעים שנוצרו. בג"צ במידה רבה בזכות הציבור וגם בזכותנו נתן מתנה מאוד גדולה לממשלה. הממשלה יכלה להגיד עכשיו לחברות הגז 'חבר'ה, מצטערים, יש חוק במדינת ישראל, בג"צ אומר שאי אפשר' ולשפר את המצב. כי במתווה שנוצר מחיר הגז כל כך יקר שזה לא תורם ליוקר המחייה, לא למלחמה בזיהום האוויר ורק מעצים אותם."

לצפייה בראיון המלא: