שלי על כינוי הרצוג אותה "שמאל קיצוני": "גם ניסיון לזחול לימין וגם כניעה מוחלטת אליו"

23 במאי, 2016
האזינו:

שלי התראיינה בתכנית "הבוקר הזה" עם אריה גולן ברשת ב', והתייחסה למתיחות הפוליטית במפלגת העבודה ולדברים הקשים שהטיח בה יו"ר מפלגת העבודה יצחק הרצוג. מתוך דבריה:

"גולן: למה לא באת לישיבת הסיעה?
שלי: האמת היא שהתכוונתי לבוא, אבל אז שוב קיבלתי ככה הדף לפנים של המשך ההשמצות של יו"ר המפלגה כלפי חברי הסיעה. קיבלתי החלטה דווקא למתן, לרכך ולהפסיק את החיכוך הקשה הזה ולצאת לדרך חדשה בשבוע הזה שבו אנחנו חוזרים לכנסת ומנסים לחזור להיות אופוזיציה טובה ותקיפה.
גולן: את בטוחה שאתם תצליחו להיות שוב אופוזיציה טובה ותקיפה?
שלי: אני חושבת שנגרם נזק מאוד קשה למהות האופוזיציונית שלנו. אפילו, אתה יודע מה, קרה דבר שהוא יותר חמור במשטר דמוקרטי – נעשה דה-לגיטימציה למושג אופוזיציה. כאילו אופוזיציה זה סל אשפה שנמצאים בו מחוסר רצון וכל הזמן צמאים להיכנס לממשלה. אופוזיציה במשטר דמוקרטי ובכל המשטרים המערביים זה חלק יסודי משלטון החוק ומהדמוקרטיה. אבל אחרי המהלומות האלה שספגנו אני חושבת שאנחנו צריכים פשוט להסתכל קדימה באופטימיות ולצאת למאבקים. יש לנו הרבה על מה להיאבק – גם התקציב, גם מתווה הגז, גם הדרך המדינית. וגם באופוזיציה אפשר להשיג הישגים לא רעים בכלל. לפעמים, אני אגלה לך משהו, אפילו יותר מאשר בתוך הממשלה.
גולן: אוקיי, אבל לא בהנהגת יצחק הרצוג, לדעתך. הוא צריך ללכת, צריכים להיות פריימריז לאלתר. את כבר מכריזה שאת מתמודדת בוודאי מולו.
שלי: כל מה שאמרת עכשיו לא נכון. סליחה, אריה. אני בטוחה שזה היה על תקן שאלה של פרקליטו של השטן כפי שצריך מראיין לעשות, אבל תשים לב שבכל המאבק בשבוע שעבר, שהיה כל כולו מאבק אידאולוגי על פניה של מפלגת העבודה, ותאמין לי אריה שאם היינו זוחלים לתוך הממשלה היום אתה היית מראיין אותי ראיון תקיף, קשה מאוד והציבור היה חש כלפינו סלידה מאוד גדולה. אז בכל המאבק הזה, שהיה מאבק מאוד חשוב ושמתי את עצמי בפרונט, אני מודה, וגם חטפתי אש, אני מודה, זה המחיר –
גולן: גם ירית. דימית את בוז'י לכלבלב שמאלצים אותו להביא בחזרה עצם גרומה.
שלי: זה לא נכון. זה ניסיון של בוז'י להפוך את זה לאישי. זה לא היה אישי, זה היה עקרוני. אמרתי שלמפלגת העבודה הושלכה עצם גרומה ונתניהו ציפה מאיתנו לחזור מקשקשים בזנב ולהגיד תודה במקום שההצעה הזו תדחה בבוז קר. לקחת את זה למקום האישי זה אולי נוח, אבל זה פשוט לא נכון.
גולן: את מאמינה שהרצוג יכול להמשיך להנהיג את המחנה הציוני, את מפלגת העבודה ואת האופוזיציה? זה מה שאת אומרת?
שלי: לא. אני אמרתי שבמהלך כל השבוע הזה לרגע אחד לא קראתי לו להתפטר, לא דיברתי על פריימריז, לא הודעתי על מועמדות וזה בכוונת תחילה כדי לא לערבב את העניינים הפרסונליים והפוליטיים במאבק, שהוא היה מאבק מאוד חשוב על צלמה ודמותה של מפלגת העבודה.
גולן: את לא קוראת ליצחק הרצוג להסיק מסקנות אישיות מכשלון המשא ומתן ולהתפטר מתפקידו?
שלי: לא. אני לא מצטרפת לקולות האלה. מי שאומר את זה כמובן אני מכבדת את עמדתו. כן, יש רבים שעושים זאת גם מקרב חברי המפלגה. אני חושבת שדווקא בגלל המקום שלי במפלגה, בגלל שיש סיכוי גבוה למדי שגם אני עצמי אתמודד, אני חושבת שאני לא צריכה לומר את הדברים האלה. ושוב, אני לא מזדרזת לערוף ראשים ולא לתבוע שום דבר.
גולן: אולי הסיבה לכך שכפי שטוען הרצוג את תמכת כמעט עד הרגע האחרון בהצטרפות לממשלה ורצית אפילו לקבל את תיק הכלכלה, ורק כשהמהלך הזה כשל יצאת נגדו באופן, לדעתו, מאוד לא הוגן ואת מנצלת עכשיו את המהלך כדי להפיל אותו ולבוא במקומו?
שלי: תראה, קודם כל מדובר כמובן בדברים שאינם נכונים כלל וכלל. אני לא רוצה לחזור שוב על המילה שקר, כי אני באמת מנסה שהשבוע הזה יהיה שבוע יותר נורמלי ונחזור לתפקד כאופוזיציה ולשקם את ההריסות. אני עודכנתי פעמיים על המשא ומתן. פעם אחת בא אלי בוז'י ואמר שיש הצעה מנתניהו ופרש בפני את ההצעה שבה הוא שר חוץ, אני שרת כלכלה, השרה השנייה הבכירה וחברה בקבינט המדיני-ביטחוני ועוד כהנה וכהנה תיקים, אגב – לא מאוד חשובים. ואז שאלתי אותו 'נו, ו? מה יש בהצעה?' הסתבר שכלום. לא מדיני, לא כלכלי, לא מתווה גז, לא דמוקרטי. ממש הצעה ריקה מתוכן שכל מהותה היא חלוקת תיקים ושלל. גם לא שלל מי יודע מה מרהיב, צריך לציין. יחד עם הבית היהודי בתוך הממשלה ובלי שום יכולת השפעה. אמרתי לו שמדובר בהצעה מאוד מעליבה ואין מה לדבר עליה בכלל, וסירבתי. הבהרתי את עמדתי. לפני כשבועיים שוב נפגש איתי בוז'י ואמר לי שיש דברים חדשים. פרש בפני את ההצעה. לא היה דבר חדש ולו הקטן ביותר. ניסיתי לשכנע אותו שוב ושוב בכמה פגישות שלא יתבזה, שלא ילך למהלך הזה, שלא ינהל משא ומתן בהצעה כה מעליבה. עשיתי כל מה שיכולתי, כל מה שיכולתי מאחורי הקלעים כדי לעצור את זה. כשהבנתי שהוא שועט קדימה, ממשיך את הפגישות עם נתניהו בלא שום תוצאה וגם מנסה לכנס את הוועידה ולהעביר בכל מיני קוניוקטורות פוליטיות את אותה זחילה לממשלה, שהייתה גורמת לנו נזק עצום, בלית ברירה, באמת בלית ברירה, שמתי את עצמי בפרונט ויצאתי לקרב נגד המהלך הזה. ולו המהלך הזה היה מתבצע, אריה, אתה היית שואל אותי עכשיו שאלות מאוד קשות, הציבור היה חש כלפינו סלידה מאוד גדולה. אני מרגישה שבמידה רבה ניהלתי קרב מאוד חשוב ואפילו הצלתי את המפלגה. לדעתי בוז'י צריך לשלוח לי זר פרחים.
גולן: וגם לכנות אותך שמאל קיצוני, אנרכיסטית שרוצה להרוג את המפלגה?
שלי: תראה, כל מי שהתנגד לכניסה לממשלה הוא שמאל קיצוני. כך כינה בוז'י את כל מי שהתנגד לכניסה לממשלה. יש לי על זה להגיד שני דברים. אחד, הרי כולם התנגדו, לרבות ציפי לבני, לרבות עמיר פרץ ולרבות רבים וטובים. האם כולנו מכונים בלכאורה קללה 'שמאל קיצוני'? ודבר שני, אריה, יש משהו מאוד מסוכן ומאוד מבזה בלקחת רטוריקה שמשתמש בה הימין הקיצוני ומשתמש בה גם נתניהו לפעמים והשתמש בה נגדנו בבחירות כדי להוציא אותנו מכלל המחנה הלגיטימי – להשתמש באותה רטוריקה שהופכת אפילו אנשים כמו בוגי (יעלון) וכמו נשיא המדינה שלנו, במרכאות כפולות ומכופלות, לשמאל קיצוני. לקחת את הרטוריקה של נתניהו ושל הימין הקיצוני ולהשתמש בה נגד מחנה השלום, נגד המחנה שלך, נגד אנשים בכירים במפלגתך? יש כאן כניעה מוחלט לימין. גם ניסיון זחילה לימין, גם ניסיון לבזות את חבריך בשפה של הימין. אני חושבת שזה צעד אחד רחוק מידי, וכאן באמת אני חושבת שאני לא היחידה. אתמול הוא גם שמע דברים מאוד קשים על כך בתוך ישיבת הסיעה. אני שמחה, אגב, שלא הייתי, כיוון שבאמת התאפשר גם לאחרים שלא הביעו את עמדתם בגלוי לומר את הדברים האלה. אני קוראת לו להפסיק עם זה לאלתר. זה יחזור אליו כמו בומרנג. זה מסית, זה מפלג את המחנה."

להאזנה לראיון המלא: