לטגן את יונת השלום. ביבי ואיווט, פוצי ומוצי, עוברים לשלום עכשיו

5 ביוני, 2016

יונים עם עלה של זית: עוד רגע ושני האנשים שאי אפשר להאמין למילה שיוצאת מפיהם ימלקו ליונים את הגרון, ויאפו אותן ממולאות במפלגת עבודה קצוצה. המצעד: בשמחה, בגאווה ובצער. שוב מקום ראשון בדרוג החכים. מה יש לי נגד קמפיין 5 יחידות במתמטיקה. נשיאת הפייסבוק זה לא מספיק, חזקו אותי גם בטוויטר. זה חשוב! 

 

 

שלום לכם חברות וחברים,

 

מצעד הגאווה בכל שנה הוא יום שבו אני גאה בעירי תל אביב. אחת הערים הכי גיי-פרנדלי בעולם. עיר שבה בני אותו מין יכולים להסתובב יד ביד ולהתנשק ברחוב בשיא השיגרתיות. עיר שהמוני עסקים בה הניפו בגאווה את דגלי הגאווה, ודגלים השתלשלו מהמרפסות. שעשרות אלפי תיירים באו מכל העולם להשתתף בחגיגת הסובלנות והשוויון שלה. עיר שמתגייסת כולה לטובת הומואים, לסביות, טרנס, בי, קוויר - שנאבקים, בעוז ובתעצומות נפש, למען מטרה כה פשוטה: שוויון מלא. 
ובכל זאת, דווקא בגלל השמחה הגדולה והאמיתית, הלב נצבט תמיד. כשאני חושבת על החברים שלי, בני גילי, שהלכו בדרך קשה ולא זרועה, אכלו מרור, השפלות, אלימות והתנכרות, אבל זקפו ראשם באומץ וסללו את הדרך לדור הבא, כולל הילדים שלהם עצמם. מקצתם, למרבה הצער, עדיין חצי בארון. ונצבט הלב כי עוד ארוכה הדרך לשוויון המלא, וכי יש עוד כל כך הרבה לתקן. ונצבט הלב כי יש מי ששילמו בחייהם: שירה בנקי שנרצחה בהפגנה אשתקד, ניר כץ וליז טרובישי שנרצחו בברנוער, וכל הרבים והרבות מדי, ששמו קץ לחייהם בשל הסבל שחוו ועודם חווים. עשינו כברת דרך ארוכה, אבל דרך ארוכה עוד יותר עוד לפנינו.

 

מתכון ליונים ממולאות. "צפירת הרגעה לכל הימנים שנבהלו ממשק כנפי היונה, ולכל השמאלנים שהתגנבה ללבם תקווה.
אתם רשאים להביט על הצמד הזה, פוצי ומוצי, שבחריקת בלמים פתאומית עצר את מילות האימה, האיומים והגזענות, והחל לפלוט מפיו בנדיבות מילות שלום ופיוס - באותה מידה של ציניות שהם עצמם מגלים כלפינו, ולא להאמין לאף מילה שיוצאת להם מהפה... כה זולות הן המילים. במיוחד כשהן יוצאות מפיהם של מי שבתוך פחות מיממה יכולים לומר דבר והיפוכו וחוזר חלילה, ואפילו לא חשים בושה כשהתעתוע והשקר נחשפים ומוטחים בפניהם...
כשירצה, או כשיאלץ לעשות, יעשה. וכשיקרה הנס ויעשה – נראה ונדע זאת, והאצבעות שלנו, הן תמיד יורמו לטובת העניין.
אבל בינתיים, נא לא להתרגש מהיונים. עוד רגע הם ממילא מולקים להן את הצוואר ואופים אותן בתנור." לפוסט המלא הקליקו על התמונה:

 

עוד בענייני היונים הדמיוניות, יחד עם הבטחה שלא להחמיץ הזדמנויות אם יקרה הנס והן יגיעו, בראיון מהערב בתוכנית "המטה" עם גדי סוקניק. מראיינים אורחים: צביקה האוזר מימין וגדעון לוי משמאל:

 

סיקור נרחב בכל כלי התקשורת על דברים דומים שאמרתי הבוקר, בשבתרבות בהבימה, אצל העיתונאי בן כספית. הנה כאן בוינט:

 

על המית השלום של ביבי/איווט, ועידת פריז, ועל היוזמה הערבית שליברמן ונתניהו גילו במפתיע (למרות שקיימת מאז 2002) בתכנית "המוסף" עם אמיר איבגי בערוץ הראשון, אני גם מתייחסת כאן לפרשת ההדלפה כביכול מועדת חוץ ובטחון, של המכתב שהוציא הי"ר היוצא צחי הנגבי המנקה את רה"מ מכל אחריות למה שהתרחש בצוק איתן, ומגנה את המכתב ולא את ההדלפה:

 

וגם ביומן הצהריים של רשת ב', "בחצי היום" עם אמוץ שפירא וביחד עם הפרשן הפוליטי חנן קריסטל

 

שוב במקום הראשון מבין חברי הכנסת, ב"המשחק המרכזי" עם אטילה שומפלבי בערוץ הכנסת. אחת לחודש הם עושים סקרי שביעות רצון בציבור ומשקללים אותם עם הערכות הפרשנים. הפעם עם טל שלו, משה גלסנר ויואב קרקובסקי. לצדי שר הבריאות יעקב ליצמן, שדורג במקום הראשון מבין השרים. לצפייה בקטע הסיכום הקצר של אטילה הקליקו על התמונות: 

 

על הדרוג הזה ומשמעויותיו בראיון אצל משה גלסנר ברדיו קול חי, וכמובן על עוד עניינים. 

 

עוד על "האונס הלאומני" שלא היה, ושנתניהו קפץ עליו כמוצא שלל רב (והתנצל). אני בטוחה, על סמך בדיקות שעשיתי, שהצעירה אכן נוצלה מינית. זה מסוג ה"מקרים" הרבים מאוד שמסתיימים בלא-כלום פלילי משום שבאמת מאוד קשה לברר מה קרה שם בדיוק, מהרבה סיבות. דבר אחד ברור, היא היתה קורבן של לא מעט אנשים שעשו עליה סיבוב, החל, כנראה, באותו קטין, דרך הסובבים אותה, ועד ראש הממשלה בכבודו ובעצמו. מה שמכמיר לב הוא שכעת היא לא מקבלת סיוע, וקשה להגיע אליה ולסייע. עושה כמיטב יכולתי. הנה ראיון על כך ב"חדשות הלילה" בגל"צ, עם יערה שפירא ועם הכתב הפוליטי עידו בנבג'י. וכך כותב על כך יוסי ורטר בטורו בעיתון הארץ: 

 

טומי ואני. לדור שלא ידע, טומי לפיד (כן, אבא של יאיר, ומי שהיה יו"ר "שינוי") היה חבר מאוד מאוד טוב שלי, למרות פערי הגיל, ולמרות המחלוקת המוחלטת בתפיסת העולם, על כל דבר שזז. במלאת 8 שנים למותו, אני מספרת לירון דקל ולעמית סגל בתוכניתם השבועית בגל"צ, על היחסים הכל כך יחודיים בינינו.

 

כאילו לא חסרים ג'ובים ריקים מתוכן. על ארבע הועדות החדשות, המיותרות, שמתכנן יו"ר הקואליציה דוד ביטן, אצל אודי שכטר ברדיו קול הים האדום. מסבירה איך בפועל מתקיימת עבודת הועדות, ועד כמה זה מופרך, בזבזני, כיבודים בלבד, ולא ענייני הרעיון הזה. ולא מעניין אותי אם הכיבודים האלה יתחלקו שווה בשווה בין קואליציה ואופוזיציה. וכאן ציוצים בטוויטר בעניין הזה, שמקבלים טוויסט והופכים למיני-דיון על גזענות.

 

קצת על המתרחש ברשתות החברתיות. זה ציוץ שלי בטוויטר, על נתוני הפוליטיקאים בפייסבוק, שאסף וניתח האתר "כיכר המדינה": שימו לב שעקפתי את נתניהו, (מה שלצערי לא קורה מספיק):

 

ושימו לב, אמנם נשיאת הפייסבוק, אבל גם את הטוויטר נכבוש, בעזרתכם: 

 

בטוויטר אני מעדכנת ומגיבה בזמן אמת, וגם מרשה לעצמי דברים קצת אישיים לפעמים. זה מדיום מאוד מאוד משמעותי. כל מנהיגי העולם המערבי ובראשם נשיא ארה"ב ברק אובמה מתחזקים חשבון טוויטר ומעבירים באמצעותו מסרים, ולא רק העולם המערבי. אפילו לרוחני יש חשבון טוויטר פעיל.

וגם, זה כיף. חילופי דברים עוקצניים מהסוג שאביא כאן לדוגמא, שהיו השבוע, לא תוכלו למצוא בפייסבוק וגם לא בעיתון סופשבוע, אז קדימה, פתחו חשבון בטוויטר עכשיו, עקבו אחרי, ועזרו לי וחזקו אותי גם שם:

 

 

 

 

והרי החדשות ועיקרן תחילה: מלאכי חיזקיה פרש מקול ישראל. "אחרי 42 שנים על הגל, הגיע הזמן לעצור ולהתנגב. היו שלום, תודה על הטרמפ, ובעיקר תודה על הדפים" כך כתב קריין החדשות המעולה מלאכי חיזקיה בהודעת הפרידה ששלח לקולגות שלו כשהחליט לפרוש. ביומן השבוע ברשת ב', עם רון נשיאל, בקצרה, אני נפרדת ממלאכי, קולגה לשעבר, וגם מסבירה את הודעת הפרישה שלו, שנשלחה ביום המגבת הבינלאומי ע"ש שדרן הרדיו וסופר הסיינס פיקשן דגלאס אדאמס. 

 

הקמפיין לחמש נקודות במתמטיקה – לא מתה עליו. בדף המאבק (המוצדק) של מועצת התלמידים הארצית, שהסכמתי בשמחה להירתם אליו, אני מסבירה למה: 

 

נאום מעורר השראה. אוסנת רוטלוי, פעילה חברתית וסטודנטית לכלכלה ואופקים (מדעי הרוח) באוניברסיטת חיפה, קיבלה פרס מצטיינת דיקן, ועלתה לנאום תודה קצר. במקום תודה לראשי האוניברסיטה, היא בחרה להקדיש את דבריה לעובדות הניקיון, וגרמה להם להתפתל בכיסאות כשקראה להעסקה ישירה. "קבלת הפרס", היא אמרה, "מתאפשרת בזכות ההישגים שלי, אני מניחה, אבל לא פחות בזכות העובדה שגדלתי במקום הנכון, שנולדתי להורים הנכונים ושיש לי את התמיכה, את ההון התרבותי, החברתי והכלכלי ללמוד ולהתפתח. במקביל ישנן פה באוניברסיטה עובדות ניקיון בקבלנות, חלקן בגילי, רובן ממוצא ערבי או עולות חדשות, שעומלות יום יום כדי לשמור על הסביבה שלנו נקייה..." מוזמנים לצפות:

 

וזו כבר פגישה עם סטודנטים בתוכנית "צוערים לשירות המדינה" באוניברסיטה העברית. הרצאת הסיכום בלימודי יחידת הכלכלה היתה שלי, וגם שם פגשתי חבר'ה חכמים וערכיים כאחד, שלא חושבים בשבלונות הידועות.

 

רוצים לחזק את הדרך שלנו ואותי? תתפקדו. תוכלו לעשות זאת עכשיו כאן: https://www.shelly.org.il/mifkad

אם אין לכם סבלנות ואתם רוצים שנסייע לכם בהתפקדות - כתבו לנו מייל לכאן: hitpakdutshelly@gmail.com בצרוף שם מלא ומספר טלפון, ואנחנו נחזור.

אם אתם כבר חברי מפלגה, פקדו אחרים. וגם: תעלו אצלכם פוסט וספרו למה התפקדתם, צרפו לינק להתפקדות, וקראו גם לחברים שלכם לעשות אותו הדבר. שלחו לנו לינק לפוסט לאותה כתובת מייל.

 

שבוע טוב שיהיה לכם,

 

שלכם,

 

שלי