"מחיר הפיוס עם טורקיה צורב ומרגיז, אבל זה מחיר כדאי עבור הסכם כזה. ההסכם מגן על ביטחון אזרחי ישראל"

28 ביוני, 2016
האזינו:

שלי התראיינה בתכניתו של רזי ברקאי בגלי צה"ל והתייחסה להסכם הפיוס עם טורקיה שנחתם היום ולמצב הפוליטי בתוך מפלגת העבודה. מתוך דבריה:

"ברקאי: איך את רואה את ההסכם?
שלי: אני רואה אותו כהסכם חשוב מאוד שתורם רבות לביטחונה של מדינת ישראל. מדינת ישראל בברית אסטרטגית עם מעצמה כמו טורקיה, שמאוד מעורבת במה שמתרחש במזרח התיכון, ומדינת ישראל בלי הסכם כזה – אלה שתי ישויות שונות מאוד. זה הסכם מאוד משמעותי, זאת ברית אסטרטגית חשובה, היא מגינה על ביטחון אזרחי מדינת ישראל ולכן אני בהחלט תומכת בהסכם הזה. אני גם תמיד שואלת את עצמי לגופו של דבר. אמנם מי שחתם על ההסכם הזה או יחתום על ההסכם הזה הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו, שאני מתנגדת לדרכו בחריפות בכל דבר ועניין, אבל אני שואלת את עצמי מה אני הייתי עושה לו הייתי במקומו, והייתי עושה את אותו הדבר.
ברקאי: אבל היית סוגרת את זה אולי שלוש-ארבע שנים קודם, כי מה שנחתם היום זה מה שהיה לנו לפני כמה שנים.
שלי: נכון, חבל מאוד על שש השנים שהתבזבזו. חבל מאוד שבשש השנים האלה הסכסוך העמיק עם טורקיה. זו כמובן אשמתם יותר מאשר אשמתנו, אבל אנחנו לא מחפשים אשמים כשאנחנו מגנים על ביטחון המדינה. וגם אפשר להגיד את כל הדברים שכולנו יודעים, שלו ההסכם הזה היה נחתם בממשלה אחרת ונתניהו היה באופוזיציה היינו שומעים חרפות, גידופים, התלהמות ודיבורים נלהבים על השפלה. אבל את כל הדברים האלה צריך לשים בצד לטובת העניין עצמו, והעניין עצמו הוא שההסכם הזה הוא הסכם טוב וחשוב לביטחונה של מדינת ישראל, ומשנחתם צריך פשוט לברך עליו.
ברקאי: אומר אורי אריאל שמה פתאום שנשלם פיצויים לטרוריסטים. זה הסעיף שהכי מקפיץ אותו, אפילו יותר מסעיף אי-ההחזרה של ארבעת השבועיים והנעדרים. מה פתאום שנשלם להם פיצויים?
שלי: אני נאלצת להסכים איתו. זה נורא מרגיז, נורא מקומם ולא צודק, אבל כשאתה מגיע להחלטה שהסכם הוא קריטי לביטחונה של מדינת ישראל, אתה אוכל צפרדעים. זה טבעה של פרגמטיות. אני חושבת שהמחיר במרכאות כפולות ומכופלות שאנחנו משלמים כנגד היתרונות האסטרטגיים העצומים שבהסכם הזה, שאם אתה רוצה אני אמנה אותם –
ברקאי: תני לי אחד חשוב בעינייך.
שלי: אז רגע, אני תכף אגיע לזה. אני רק רוצה להגיד שעשרים מיליון דולר והתנצלות משפילה זה מחיר שהוא אמנם צורב, כואב, מרגיז, מקומם ומעצבן – אבל זה בהחלט מחיר כדאי בעבור הסכם כזה. מה היתרונות שלו? קודם כל, מדובר במעצמה חשובה שמאוד מעורבת בוודאי בכל מה שקורה בסוריה ובוודאי מונעת השתלטות על סוריה של איראן באמצעות החיזבאללה, וזה כבר יתרון אסטרטגי אדיר שאנחנו משתפים פעולה בסוגיה כל כך קריטית. וגם המעורבות ברצועת עזה היא מאוד דרמטית. כשאני רואה שמה שטורקיה השיגה זה לבנות פרויקטים של בית חולים ותחנת כוח ומתקן להתפלת מים, אני חייבת להזכיר שזה אינטרס שלנו שיהיו חיים נורמליים ברצועת עזה. אתה יודע, השבוע הייתי בסיור עם ועדת החוץ והביטחון שאני חברה בה בוועדת משנה שהיא בראשות עמר בר-לב למוכנות וביטחון שותף. היינו באוגדת איו"ש, וגם שם, ואני לא מגלה שם איזה סוג, ברור בעיקר לדרג הצבאי שככל שהחיים טובים יותר וככל שהעוני קטן וככל שיש רווחה כלכלית, כך האיום על ישראל קטן. לכן הסיוע הזה שאנחנו מאפשרים לטורקיה להגיש הוא לא משהו שאנחנו מקריבים אלא בסופו של יום גם יתרון בשבילנו.
ברקאי: מעבר לתכנים ומעבר לדברים שאת אומרת לי, העמדה שלך זה לא עקיצה בכיוונו של היו"ר שלכם, שמיהר להסתייג ולגנות את ההסכם הזה?
שלי: אני לא יודעת, רזי. קשה לי בכלל להתייחס לזה. אתה יכול להאמין לי שאני עניינית? שאני בודקת כל דבר?
ברקאי: אני משתדל, אבל אצלכם זה גם מרפקנות ועקיצות. היריבות בינך לבין בוז'י הרצוג היא דבר גלוי לגמרי.
שלי: אני לא מקבלת את זה. כשאני מגבשת את עמדתי לגבי נושאים מסוימים, אני מגבשת אותה לגופו של עניין. אם לא הייתי לגופו של עניין, אז ברור שהיריב הגדול שלי הוא בנימין נתניהו והייתי יכולה להשתלח בו מכאן ועד הודעה חדשה, מה שאני עושה לעיתים קרובות מאוד כאופוזיציה. אני גם חייבת להגיד לך הוא משהו, והוא טכני. כשפרסמתי את התגובה שלי לא ידעתי מה התגובה של בוז'י. באמת בסופו של דבר, כדי שיקשיבו לנו כשאנחנו מותחים ביקורת מוצדקת על הקיפאון, על היעדר התקווה, על היעדר החזון, על חוקים אנטי-דמוקרטיים – אז בשביל היושר האינטלקטואלי ואפילו בשביל האמינות, אפילו ככלי, אתה צריך שכשהשעון הטועה הזה צודק פעמיים ביממה, אז אתה צריך להגיד 'כן, הוא צודק.' בעיקר השאלה מה אני הייתי עושה לו הייתי במקומו – לו הייתי במקומו הייתי עושה את אותו הדבר, ולכן אני לא יכולה כרגע למתוח ביקורת על דבר שהוא נכון, מוצדק ומועיל למדינה.
[...]
ברקאי: הרצוג טוען שאתם תוקעים ותוקעות מקלות בגלגליו, והוא מקונן על זה.
שלי: אני לא רואה את זה כך. אני חושבת שאני הענקתי לבוז'י גיבוי שמעולם יו"ר מפלגה לא קיבל ממי שהפסיד לו בפריימריז בצורה מאוד עקבית. צריך לזכור, רזי, אנחנו מפלגה דמוקרטית. הפעמים היחידות שבהן מתחתי ביקורת פומבית על בוז'י היו פעמים מאוד עקרוניות. פעם אחת על דבר קטן, כשהוא הסכים לתת קיזוז אוטומטי לאורן חזן ולהציל את הקואליציה. מתחתי על כך ביקורת. פעם שנייה כששמעתי מפריז שאין תקווה לפתרון שתי המדינות לשני העמים. אם לא הייתי מגיבה על זה, אז היה צריך להאשים אותי. ופעם שלישית כשהוא התכוון להיכנס לממשלה, וחשבתי שהדבר הזה יגרום נזק רב למפלגה ולערכים שלנו. אין עקיצות על רקע אישי וזה לא נכון. לפעמים אפשר גם לנהל ויכוחים שהם ויכוחים ערכיים. לא כל דבר זו התקוטטות. להפך, אני מרגישה שהייתי מועלת בתפקידי לו בשלושת הצמתים האלה שהזכרתי כדוגמה, ובאמת אין הרבה דוגמאות, לא הייתי אומרת את עמדתי."

להאזנה לראיון המלא: