שלי על דברי הרבצ"ר המיועד אייל קרים: "כל עוד התפיסות החשוכות ימשיכו להתקיים - לא יהיה שוויון מלא"

12 ביולי, 2016

שלי נאמה במליאת הכנסת באירוע הצדעה מיוחד לחיילות בצה"ל ובכוחות הביטחון, והתייחסה לשירות נשים בצה"ל, לשינויים שעברו על צה"ל בשנים האחרונות בעניין שילוב נשים והיחס אליהן וכן לדבריו של הרב הצבאי הראשי המיועד, הרב אייל קרים, כנגד שירות נשים בצה"ל. מתוך דבריה: "הצבא הוא עדיין שוביניסטי, אבל צה"ל שאני שירתי בו הוא צה"ל שונה לחלוטין מאותו צבא שהבת שלי כקצינה משרתת בו. אבל עדיין, הדרך מאוד מאוד ארוכה. החיילות והקצינות שנמצאות כאן באולם, וגם אלה שצופות בנו עכשיו, הן חלק מתהליך היסטורי של שוויון. פמיניזם זו מהפכה מאוד מאוד חדשה. היא קיימת בסך הכול 100 שנה. כלום. הרף עין במונחים היסטוריים. התמזל מזלנו להיות בתוכה, בעיצומה של המהפכה, ולהיות גם מהמחוללות של המהפכה הזאת. כל חיילת וכל קצינה שעושה היום תפקיד לראשונה, או בין הראשונות, היא פורצת דרך, אפילו מבלי לדעת את זה. היא משנה לחלוטין את המציאות שאנחנו חיים בה, ולא רק בצבא, אלא גם אחריו."

לצפייה בדבריה המלאים:

תוכן הדברים המלא:

ח"כ שלי יחימוביץ:
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת – חבר הכנסת יוגב, אני מבינה שהחלפת את חברת הכנסת שולי מועלם, שנפצעה קל בתאונת דרכים, אז - - -
ח"כ מרדכי יוגב:
אני רוצה לאחל לה רפואה שלמה. וגם מזל טוב, כי היום היא עושה חינה לבת שלה.
ח"כ שלי יחימוביץ:
קודם כל, רפואה שלמה, ושתגיע שלמה ובריאה לחינה של הבת שלה.
ח"כ עליזה לביא:
מכולם.
ח"כ שלי יחימוביץ:
כן, כן, אני מדברת בשם כולם, כמובן.
לפני כשבועיים, בוועדת החוץ והביטחון, אישרנו רשימה ארוכה למדי של תפקידים שלצורך מילוי התפקידים האלה – ואך ורק התפקידים האלה, ולא, חלילה, תפקיד אחר – יהיה אפשר להאריך את שירות החובה של חיילות וקצינות צה"ל. לא עשינו את זה בלב קל כיוון שאין שום עניין בהארכת שירות סתמית לצורך שירות שהוא חסר משמעות. אישרנו את הארכת השירות לתפקידים משמעותיים מאוד, שבהם בנות ובנים משרתים באותו תפקיד בדיוק, והשירות הקצר של הבנות מעכב דווקא את קידומן בתפקיד, וגורם לחוסר שוויון בינן ובין הבנים. למה אני טורחת להגיד את זה? כיוון ששירות סתמי בצה"ל מעכב התקדמות בכלל לאורך החיים של בנות. ועד לפני זמן לא ארוך, שירות בצבא בתפקיד לא משמעותי גרם לכך שנשים ילכו עוד יותר אחורה באותו מרוץ שקיים – ואי-אפשר להתכחש לו – שבו נשים מגיעות רחוק פחות מגברים ועדיין אין שוויון בין נשים וגברים, למרבה הצער.
ככל הנראה, בשנים הקרובות, למרבה הצער, לא יכון שלום כולל במזרח התיכון. ועל כן צבא הגנה לישראל ימשיך להיות נחוץ והכרחי לקיומה של המדינה. וכל עוד זה המצב, צה"ל הוא מקום שחייב להיות בו שוויון מלא בין בנות ובנים. כל התפקידים, ללא יוצא מן הכלל, צריכים להיות פתוחים לבנות, והשוויון צריך להיות מלא. יש אמנם הבדלים פיזיים בין בנות ובנים, אבל בסופו של יום, מעטים מאוד מאוד התפקידים שאותם נשים לא יכולות למלא. ולמה זה חשוב? לא רק בגלל הצבא. זה חשוב גם בגלל היום שאחרי הצבא. ביום שאחרי הצבא, בחיים האזרחיים, כאן, במדינת ישראל, שחוט הביטחון נסוך לאורך כל חיינו, הצבא הוא גם כן שיגור לחיים האזרחיים. והרבה פעמים המקצוע הצבאי שבנות רוכשות הוא גם המקצוע שהן ימלאו בעולם האזרחי. והרבה פעמים כאן, בכנסת הזאת, כן השיגור לתפקידים פוליטיים הוא הצבא. ומי שמשתחרר מהצבא בדרגה גבוהה, יש לו סיכוי גבוה יותר להתקבל לאליטות הכלכליות, הפוליטיות, העסקיות, וכן הלאה, וכן הלאה. וכל עוד הצבא לא שוויוני, מלכתחילה כן השיגור של הבנות יהיה נמוך יותר משל הבנים, וככה האי-שוויון יונצח עוד ועוד. לכן יש חשיבות מאוד גדולה לאותו שוויון בצבא הגנה לישראל.
הצבא הוא עדיין שוביניסטי. בצבא עדיין בנות מוטרדות מינית. וגם כשהן לא מוטרדות מינית ממש, או לא קורבן לאונס או למעשה מגונה ממש – וגם זה קורה בעולם היררכי, שבו הגברים נושאים בתפקידים חשובים וסמכותיים יותר – עדיין הן חשופות להערות שוביניסטיות וסקסיסטיות, להנמכה והעמדה במקום, ליחס מזלזל, אפילו בתוך יחידות שבהן יש בנים ובנות באותם תפקידים ממש. העולם עוד לא מושלם, אבל אין ספק שנעשתה כברת דרך משמעותית מאוד מאז שאני הייתי קצינה בצבא, ועד שהבת שלי, הקטנה, היום קצינה בצבא. צה"ל שאני שירתי בו הוא צה"ל שונה לחלוטין מאותו צבא שהבת שלי כקצינה משרתת בו. אבל עדיין, הדרך מאוד מאוד ארוכה. החיילות והקצינות שנמצאות כאן באולם, וגם אלה שצופות בנו עכשיו, הן חלק מתהליך היסטורי של שוויון. פמיניזם זו מהפכה מאוד מאוד חדשה. היא קיימת בסך הכול 100 שנה. כלום. הרף עין במונחים היסטוריים. התמזל מזלנו להיות בתוכה, בעיצומה של המהפכה, ולהיות גם מהמחוללות של המהפכה הזאת. כל חיילת וכל קצינה שעושה היום תפקיד לראשונה, או בין הראשונות, היא פורצת דרך, אפילו מבלי לדעת את זה. היא משנה לחלוטין את המציאות שאנחנו חיים בה, ולא רק בצבא, אלא גם אחריו.
אני לא יכולה שלא להתייחס, לסיום, לאירועי היום הזה. אני מדברת על מינויו העתידי של הרב הצבאי הראשי המיועד, הרב אייל קרים. אני רוצה לצטט דברים שהוא אמר על שירות בנות בצה"ל: מכיוון שהנזק הצניעותי שעלול להיגרם לבת ולאומה מכריע, פסקו גדולי הדור והרבנות הראשית שגיוס בנות לצה"ל אסור באופן מוחלט. זה ציטוט. הצבא, כידוע, אינו המקום האידיאלי עבור בחורה צעירה, הן משום החברה המעורבת, והן משום המערכת ההיררכית הצבאית בה נתונה הבת תחת פיקוד של גבר, לטוב או לרע, מה שאסור על-פי התורה. מצטרפת לכך אווירת ההתפרקות בצבא. ברגע שחיילים עולים על מדים נופלות המחיצות, ומכיוון שהצבא גורם נזק צניעותי גדול לבנות, יש לשקול זאת בכובד ראש. קרים הוסיף כי בניגוד לימי מלחמת השחרור, בימינו אין אנו נמצאים במצב של פיקוח נפש אמתי.
אני לא יודעת איך להתחיל בכלל לדבר על הסילוף ועל העיוות שבטקסט הזה מתחילתו ועד סופו, ובעיקר אובססיית הצניעות. די עם האובססיה הזאת. גם חברי, חבר הכנסת - -
היו"ר טלי פלוסקוב:
אני מבקשת לסיים.
ח"כ שלי יחימוביץ:
- - מוטי יוגב דיבר על הצורך לשמור על צניעות בצה"ל. למה הצורך לשמור על צניעות לא חל על גברים בצה"ל, סליחה?
היו"ר טלי פלוסקוב:
נא לסכם, גברתי.
ח"כ שלי יחימוביץ:
מה, זו מצווה שחלה רק עלינו, הנשים, ועל החיילות והקצינות? כל עוד אנחנו לא ניפטר מהרטוריקה המדירה, המפלה, המקטינה, המחייבת בנות כאילו הן איזה אובייקט מיני מהלך שחייב לשמור על צניעותו לבל, חלילה, גברים לא ישלטו ביצרם ויתנפלו עליהן – - -
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה.
ח"כ שלי יחימוביץ:
- - יש בזה גם השפלה לגבר. כל עוד התפיסות האלה ישלטו וישררו, וכל עוד יהיה ניסיון להחליק על הדברים החמורים האלה, ואני לא מזכירה – גברתי היושבת-ראש, עוד שנייה – את דברי הבלע המוזרים ביותר על אינוס גויות טובות מראה, שאני באמת לא רוצה לחשוב שהדברים האלה בכלל נאמרו אי-פעם. אני מדברת על דברים שנאמרו בציטוט, כל עוד התפיסות החשוכות והלא רלוונטיות לימינו אנו ימשיכו להתקיים – אז לא יהיה שוויון מלא, ואני מקווה שנדאג יחד לביעור הרוח הרעה הזאת מתוך צה"ל ומתוך החברה הישראלית בכלל. תודה רבה.