שלי על פרשיות התקיפה המינית האחרונות: "רוצה לשמוע יותר קולות של גברים שיחשבו איך ליצור עולם טוב ובטוח יותר בעבור הבנות והבנים שלהם"

30 באוקטובר, 2016
האזינו:

שלי התראיינה בתכניתה של קרן נויבך ברשת ב' ביחד עם יהודית שילת, מנהלת פורום תקנה למניעת הטרדות מיניות בציונות הדתית, והתייחסה לפרשיות התקיפה המינית האחרויות בהם מעורבים אישים כמו השחקן משה איבגי, העיתונאי ארי שביט וראש מועצת גוש עציון דוידי פרל. מתוך דבריה:

"נויבך: אהיה הקול שכנגד ואגיד שארי שביט פעל כראוי. הוא מיד פרסם מודעה שמתנצלת על המעשה, וזמן קצר לאחר מכן הודיע שהוא משעה את עצמו מכתיבה בעיתון הארץ. למה את לא מקבלת את ההתנצלות שלו?
שלי: ראשית, ארי שביט לא פעל מיד. הוא פעל רק כשהבין ששמו נחשף והוא פעל מתוך אילוץ משפטי. ההודעה שלו מנוסחת כאילו היא נכתבה בידי צוות משובח של עורכי דין ואנשי יחסי ציבור.
נויבך: שמטרתה, מה? לא לקחת אחריות ולא ליפול בשום צד משפטי, שאם ביום מן הימים זה יגיע לבית המשפט?
שלי: לאף המטרה הרבה יותר מיידית. היה ברור שהמעשה נחשף, ששמור נחשף, שהמעשה – אני מחפשת מילה שלא תהיה מוגזמת, אבל המעשים הנתעבים שהוא עשה כלפי אותה עיתונאית שבאה פשוט לראיין אותו והוא התייחס לזה כאל סיטואציה שבה הוא יכול לכפות עליה מעשים ובעוד שלל התנהגויות.
נויבך: אני תוהה לעצמי למה גבר, עיתונאי בכיר, חושב שכשאשה באה לראיין אותו צריך להיות שם פוטנציאל של חיזור.
שלי: דניאל ברין (העיתונאית האמריקאית שהותקפה ע"י ארי שביט) אומרת את זה מאוד יפה. היא מפרסמת גם מאמר, והיא אומר, אני לא מקבלת את ההתנצלות שלך כי אתה לא מתנצל בכלל על המעשה עצמו. ברגע שאתה אומר שבמפגש בינינו היו יסודות של חיזור, אתה בעצם באופן מרומז מאשים גם אותי וטוען כאילו היה בינינו איזה פלרטוט הדדי שבו אולי הדברים התפתחו.
נויבך: בתרגום באנגלית (של ההודעה של שביט) לעיתון הארץ כתוב Flirtation (פלירטוט) ולא Courting (חיזור).
שלי: נכון, נכון. אומרת דניאל ברין בעצמה שאתה לא התנצלת בפני על כך שתקפת אותי מינית. אתה אמרת משהו מאוד עמום שבו יצא שאני פירשתי ואתה פרשת לא נכון את הסיטואציה. צריך לשים את הדברים על השולחן, קרן. האמת היא שאם הדבר הזה היה קורה לפני חמש שנים הוא היה עובר בשקט, אבל אנחנו נמצאים לא בעיצומה של פרשיה כזו או פרשיה אחרת, או פרשיית דוידי פרל או פרשיית משה איבגי או פרשיית ארי שביט. אנחנו בעיצומו של שינוי מאוד משמעותי שעובר על החברה לא רק בישראל, גם בישראל לשמחתנו אבל גם בעולם כולו. לא רק בעולם המערבי, אפילו בעולם המוסלמי נשים מרימות ראשן. וזה שינוי דרמטי, אחד השינויים ההיסטוריים הגדולים ביותר, שבו נשים זוקפות את ראשן ואומרות לא עוד. אנחנו לא מוכנות להיות קורבן לרמיסת גופינו ונפשינו. ואנחנו נפסיק להתבייש במה שעד עכשיו היינו מכסות כאילו זה מעשה נורא שלנו, ונתחיל לבייש את מי שתקף אותנו. זה שינוי מאוד דרמטי בשיח. הוא קורה בפאסט-פורוורד מטורף. מי שלא יפנים את הכללים האלה יפגע קשה מאוד. גם אם בעיני מישהו זה לא מוצא חן והוא עומד על זכותו להמשיך להטריד, לאנוס, לבצע מעשים מגונים וליצור סביבה מאיימת מבחינה מינית, הדברים האלה עוברים מן העולם בקצב מהיר ביותר. זה תהליך שאחרי כל הדברים הרעים שאנחנו אומרים עליו, קורים כאן דברים נפלאים. זה באמת משהו שהוא מבשר תקווה.
נויבך: בהקשר הזה אנחנו נוגעות כאן בשטח שהוא לכאורה השטח האפור, שתמיד מעלה את התגובה: 'מה אתן רוצות, שלא נחזר יותר?' איפה בדיוק עובר הקו? איך נדע מתי זה חיזור? וזה שאלו שאני מודה שאני מטילה ספק בתמימות של מי ששואל אותן, כי מי שיודע יודע. יודע בדיוק מה אסור. נועה לנסקי ממשיכה את הקו שלך בישראל היום של היום. היא מתארת אירוע אחר אירוע שבהם היא נחשפה כעיתונאית לדברים מאוד דומים למה שדניאל ברין נחשפה אליהם. בעצם היא באה ואומרת לא עוד, ומי שעשה את זה בעבר – שידע שהוא חשוף לזה שנספר את זה עליו.
שלי: נכון, לפחות שידע שהכללים ישתנו. וגם, את יודעת, האמירות האלה, בגלל שאנחנו עוברים שינוי מאוד מהיר – אז כבר לא תמצאי אנשים שיגנו על הזכות של ארי שביט לעשות את מה שהוא עשה, למשוך בכוח ראש של מראיינת שבאה לראיין אותו בתום לב ולנסות לנשק אותה ולדרוש לעלות לחדר שלו לחיבוקים וכן הלאה. לא תמצאי מי שיגן על ההתנהגות הזו, אבל מי שעדיין מרגישים התקוממות על כך שנגזלות הזכויות הטבעיות לכאורה – אני אומרת את זה בציניות, כן? – לבצע מעשים כאלה, מוצא דרכים עקלקלות להסביר תחושת הקורבניות שלו. ואז באים המשפטים האלה, כמו 'אדם חף מפשע עד שהוא לא הורשע'. מה זאת אומרת? ארי שביט לא הורשע, איבגי עדיין לא הורשע, ועדיין יש מתחם ענק עד גבול הפלילי שמאפשר לנו לנקוט עמדה מוסרית. גם הטיעון הזה של 'איך נדע מתי זה חיזור ומתי לא', אני חושבת שזו היתממות גדולה מאוד. אני חושבת שרוב הגברים הם נורמטיביים והם יודעים בדיוק מתי מישהי רוצה ומתי היא לא רוצה. אותי תמיד מפליא שגברים שלעולם לא יעשו, למשל, את מה שארי שביט עשה ובוודאי לא יעשו את מה שמיוחס לאיבגי על פי העדויות של הקורבנות, שהן עדויות מאוד קשות, חלק מהם באים לגונן עליהם. ואין שום סיבה שגברים נורמטיביים, שמתנהגים בצורה נורמלית, יגנו על קומץ גברים שמתנהגים בצורה נאלחת. יש משהו מאוד מגדרי. את דיברת קודם על החלוקה הפוליטית, ואני כל כך מסכימה איתך, קרן. זה כל כך נכון וחכם להגיד את הדבר הזה. נשים נפגעות מינית בידי גברים – הנשים האלה מכל קצוות הקשת הפוליטית והגברים מכל קצוות הקשת הפוליטית. זה קורה בשמאל וזה קורה בימין, זה קורה אצל עשירים וזה קורה אצל עניים, זה חוצה לאומים וזה מחוץ לדיון הפוליטי. צריך להפקיע אותו משם. זה לא רלוונטי, לא קשור. זה משהו שקורה בכל החברה ובכל חלקי החברה. גם בעניין המגדרי, אני הייתי מאוד רוצה לשמוע יותר קולות של גברים שיחשבו לפחות ליצור עולם שהוא טוב, מוסרי ובטוח יותר עבור הבנות שלהם וגם עבור הבנים שלהם."

להאזנה לראיון המלא: