שלי על העצרת לזכר רבין: "נוכח ההסתה, ההקצנה והתרת הדם, אין זמן ראוי מזה לקיים עצרת. זו צריכה להיות מורשת כלל-ישראלית"

31 באוקטובר, 2016

שלי התראיינה בתכנית "הכל כלול" עם סיוון כהן, והתייחסה לכך שלראשונה מאז רצח רבין לא צפויה להתקיים השנה עצרת לזכרו, וכן למתקפה של חבר הכנסת לשעבר ינון מגל עליה ברשתות החברתיות בשל תמיכתה במתלוננות כנגד העיתונאי ארי שביט על תקיפה מינית.

מתוך דבריה בעניין העצרת לזכרו של יצחק רבין ז"ל:

"כהן: האמנת שנגיע לרגע הזה שבו לא תהיה עצרת לזכרו של יצחק רבין?
שלי: האמת שלא, כי ההיסטוריה של העצרות לזכרו של רבין זה ויכוח מי יקיים את העצרת, האם העצרת תהיה יותר בסימן השלום או האם העצרת תהיה יותר בסימן הדמוקרטיה. תמיד נראה שהרבה מאוד אנשים רוצים לקיים את העצרת. העבודה שאף אחד לא לוקח על עצמו את הארגון הפעם היא מצערת מאוד ואפילו מדהימה.
כהן: בסוף אולי כל הריבים והאידאולוגיה לא נשאר כלום. רבים על המורשת אבל לא מקיימים את האירוע.
שלי: אני לא יודעת אם לא נשאר כלום, אבל יכול להיות, אני לא רוצה להאשים חלילה אף אחד, זה תמיד היה וולנטרי ותמיד הייתה הרוח שהניעה את העצרת הזו. אבל יכול להיות שיש איזה רפיון מסוים. חייבים להתגבר על זה. וגם אני חושבת שהשנה יותר מכל העצרת הזאת נחוצה נוכח ההסתה וההקצנה והתרת הדם לעיתים מאוד קרובות ודה-לגיטימציה לקבוצות הולכות וגדלות. אין זמן ראוי מזה לקיים עצרת מהסוג הזה.
כהן: יש הרי תקציבים לדברים האלה. ראינו את הדיון הגדול על מורשת גנדי בכלל בקונוטציה אחרת. איך יכול להיות שאף אחד לא לוקח על עצמו כזה דבר? שבסוף לזה אין כסף?
שלי: כבר עכשיו לשמחתי יו"ר מפלגת העבדוה בוז'י הרצוג הודיע שמפלגת העבודה לוקחת על עצמה את הארגון של העצרת. אני מניחה שזה לא יהיה פשוט בזמן כל כך קצר, אבל אני חושבת שבכלל לא הייתה לנו הזכות שלא לעשות את זה. אני, אם את שואלת אותי באופן אישי, אני חושבת שזו צריכה להיות מורשת כלל-ישראלית, לא מאופיינת בצבע של מפלגה, כן מאופיינת בצבע של אידאולוגיה ומשאת נפש לשלום ולדמוקרטיה, דברים שאני חושבת שכל אדם יכול להזדהות איתם אם כי יש מחלוקות לגבי הפרשנות של המושגים האלה. אבל בלית ברירה באמת כיוון שהגענו לרגע הזה, שאני מודה – הוא מאוד מפתיע אותי, ואם היינו יודעים על זה מראש יכול להיות שאפשר היה לעורר את זה ולתקן את המעוות בדרך אחרת – אבל נכון לרגע הזה תתקיים עצרת. גם ארגונים נוספים, גם דרך הרשתות, יש איזו התעוררות לקראת העצרת הזאת. אני באמת מצפה שבאיחוד כוחות אנחנו נייצר את האירוע הזה גם השנה.
כהן: אגב, איפה המשפחה?
שלי: אני לא חושבת שזה הוגן לבקש מהמשפחה לארגן עצרת כזו. המשפחה חווה את האובדן של יצחק רבין כאבא, כסבא, וכאן יש לנו משימה שהיא משימה לאומית, חברתית, עם הרבה אלמנטים שקשורים לכל הציבור בישראל. זה בטח לא סוגיה של משפחה אחת שעולה לקבר יקירה ומנציחה אותו או לא מנציחה אותו. בטח לא צריך לזרוק את זה עליהם."

בעניין המתקפה של ינון מגל כנגדה הוסיפה:

"כהן: ראינו אותך בעין הסערה אתמול אחרי מתקפה חסרת תקדים של ינון מגל עלייך.
שלי: כן, אבל את יודעת, במשפטי אונס בדרך כלל אחד האמצעים לעשות דה-לגיטימציה למתלוננות זה לפקפק בתומתן, במרכאות כפולות ומכופלות. כנראה שעלינו שלב. עכשיו זה פקפוק בתומתן גם של מי שמגנות על נאנסות. זה היה דבר מאוד מיזוגני, קיבל ביקורת חריפה ביותר ששימחה אותי מאוד בגלל שזה מראה באמת על כברת הדרך העצומה שעשינו בעניין הזה. באמת אני חושבת שאנחנו בתקופה היסטורית מבחינת ההגנה על גופה ועל נפשה של האישה. אנחנו בתוך אירוע היסטורי. מי שלא יפנים את הכללים האלה הוא צפוי להיות במצב לא נעים בלשון המעטה.
כהן: באופן אישי אני לא מקנאה בך. מעליב, אישי, נמוך.
שלי: תראי, אני הרבה זמן גם בעולם התקשורתי וגם בעולם הפוליטי, ומאוד חשופה וגם מאוד חסינה. כשאני יוצאת למלחמה על דברים צודקים, אני יודעת שאני צפויה לקבל ביקורת. אני בעד חופש מוחלט ברשתות החברתיות, גם לפעמים במחיר אישי. בניגוד לאלה שרוצים להגביל את החופש בהם, אני חושבת שהרשתות זה עולם מאוד חשוב שגם אחראי במידה מאוד רבה לאותה חירות של נשים ושל נערות לזעוק את זעקתן ולתבוע שיעשה צדק."

לצפייה בראיון המלא: