"עד שלא יהיה פתרון לנשים הכי חלשות ועניות, לא נסכים למהלך העלאת גיל הפרישה כולו"

27 באוקטובר, 2016

שלי התראיינה בתכנית "סוגרים חשבון" עם סיון קלינגבייל בטלוויזיה החינוכית, והתייחסה להמלצות ועדת גיל הפרישה להעלות את גיל הפרישה לנשים בהדרגה לגיל 65. מתוך דבריה:

"קלינגבייל: האוצר בחן ובדק וכלכלנים מדברים על זה שאין ברירה, ובכל זאת את מתנגדת להעלאת גיל הפרישה.
שלי: לא בהכרח. אני חושבת שכן צריך להעלות את גיל הפרישה. גם בגלל שתוחלת החיים עולה, גם בכלל שאנחנו רוצות להישאר בעולם העבודה, רובנו לפחות, וגם כיוון שזה מאפשר להגדיל באמת אחר כך את הפנסיה. מאוד פשוט. אבל בדרך להגשמת המטרה הזו, אי אפשר שתהיה מסננת עם חורים מאוד גדולים ודרך החורים האלה יפלו הנשים העניות והחלשות ביותר. הקבוצה המרכזית הן הנשים שפשוט לא עובדות. הן נפלטו משוק העבודה בגיל 56, 59, 60, 61. הן לא ימצאו עבודה אחרת, כך מראים הנתונים. וברגע שמעלים את גיל הפרישה בשנתיים את פשוט גוזרת עליהן עוד שנתיים בלי שכר, בלי פנסיה ובלי קצבת זקנה.
קלינגבייל: אבל כשאת מדברת על הנתונים, אז הנתונים מראים שהבעיה של תעסוקה מעל גיל 50 היא לא נחלתן של הנשים בלבד, היא גם בעיה של הגברים. למה אנחנו צריכים להגן על הנשים?
שלי: כן, זו כבר סוגיה אחרת. תשמעי, אין שוויון בעולם העבודה. מצבן של נשים בעולם העבודה הוא הרבה יותר גרוע ממצבם של גברים בעולם העבודה. ביום שבו יהיה שוויון, שכר שווה וכל המשרות יהיו פתוחות לנשים ולגברים כאחד באמת ולא רק כמו שאומר החוק – ביום הזה נתחיל לדבר על שוויון. אבל נכון לעכשיו האפליה בעולם העבודה היא כל כך עמוקה וכמות הנשים הלא-עובדות בגילאים מבוגרים היא גדולה מאוד וקשה להן יותר למצוא עבודה – לכן לדבר במונחים של שוויון במקום שאין בו שוויון זה בעצם ליצור עוד אי-שוויון.
קלינגבייל: אנחנו מדברים על אפליית שכר במקצועות דומים של כ-30% ונשים מראש מאכלסות את המקצועות שבהם מכניסים פחות, הן גם עובדות פחות שנים – מסיבות אלה יש להן גם פחות פנסיה. מדברים היום על העלאה ל-65. גברים פורשים בגיל 67. אנחנו בעצם גוזרים עליהן הרבה מאוד שנים של זקנה עם פנסיה מצומקת.
שלי: אני לא מתווכחת איתך בכלל. אני אומרת שאת צודקת. אני אומרת שגם אנחנו – ואני מתכוונת אלי, אל חברת הכנסת זהבה גלאון ואל חברת הכנסת אורלי לוי-אבוקסיס, שאנחנו משלבות ידיים כאן כבר הרבה מאוד שנים ופועלות יחד – אנחנו אומרות שהכל יפה וטוב ואת צודקת, אני רוצה לעבוד אחרי גיל 62, גם את רוצה לעבוד אחרי גיל 62, גם מדענית במכון ויצמן רוצה להמשיך לעבוד. אבל יש נשים שכבר לא עובדות, ואני אומרת לך, ותקשיבי למה שאני אומרת, יש נשים שזה פשוט לגזור עליהן שנתיים של עוני מרוד נוספות. ועד שלא יהיה פתרון לנשים האלה, ולעוד קבוצה של נשים, עד שלא יהיה פתרון לקבוצת הנשים הכי חלשות והכי עניות, שנזרקות כאן ונבעטות כאילו הן לא קיימות – אנחנו לא נסכים למהלך כולו.
קלינגבייל: מה צריך לקרות כדי שהמהלך יהיה שלם?
שלי: אני אגיד לך. עוד קבוצה אחת שחשוב לי להתעכב עליה זה המקצועות השוחקים. זה גם נורא קשה לפקידים של האוצר להבין. אנחנו הרי כל הזמן בהידברות עם האוצר, ואני גם סומכת על שר האוצר משה כחלון שהוא לא יגרום עוול וכאב לנשים החלשות ביותר. ואומרים לי, נגיד אומר לי איזה בחור אינטליגנט מהאוצר, הוא אומר: 'אמא שלי, אין לה שום בעיה להמשיך לעבוד'. אני אומרת לו שכן, אמא שלך אין לה שום בעיה. גם לי אין בעיה. אבל אישה בויטה-פרי הגליל, שכל חייה עומדת –
קלינגבייל: אבל אותו הדבר אני יכולה להגיד לך גם על האיש שעובד לצידה, הפועל.
שלי: אבל סיוון, אנחנו כרגע מתמקדות בזה כי הוועדה בכלל הוסמכה לדון רק בענייני נשים. לכן זה לא רלוונטי. זו סוגיית אחרת. על סוגיית השוויון ואי-השוויון עניתי לך כבר. כיוון שאנחנו פה דנים ספציפית על גיל הפרישה לנשים, כרגע אנחנו מוסמכות, הוועדה הזו גם מוסמכת מלכתחילה וההמלצות שלה נוגעות אך ורק לנשים. לכן אני מתייחסת כרגע לנשים.
קלינגבייל: מאחר ואנחנו צריכות לסיים, אשמח אם תגידי לי כרגע מה צריך לעשות כדי שהשינוי יהיה שלם.
שלי: קודם כל, שנשים שעובדות במקצועות שוחקים מאוד מבחינה פיזית והגב שלהן שבור והרגליים נפוחות והן עניות מאוד וחלשות מאוד יוכלו להפסיק לעבוד, אם הן רוצות. והדבר השני, פנסיית גישור או איזה הסדר ממלכתי לאותן נשים עניות וחלשות ביותר שפשוט יפגעו ויבעטו וירמסו תחת גלגלי אותה רפורמה בפנסיה. עד שלא יהיה פתרון לנשים האלה, אנחנו לא נסכים להסדר כולו."

לצפייה בראיון המלא: