שלי על פרשת הצוללות: "סביבתו הקרובה של ראש הממשלה גוזרת קופון מהצרכים הביטחוניים של מדינת ישראל. זו פרשה חמורה מאוד"

18 בנובמבר, 2016
האזינו:

שלי התראיינה בתכניתו של קובי אריאלי בגלי צה"ל, והתייחסה לפרשת הצוללות שנחשפה באחרונה בתקשורת, בה פעל לכאורה ראש הממשלה על מנת לקדם עסקת רכישת צוללות ממנה מרוויח מקורבו עו"ד דוד שמרון. מתוך דבריה:

"אריאלי: עקבתי אחרי הודעותייך והתייחסויותייך ביממה האחרונה. את מאוד מוטרדת.

שלי: כן, אני מאוד מוטרדת. חשוב לומר משהו, אף אחד לא חושב שצוללות לא משרתות את ביטחון ישראל. הרי אם יבואו ויתנו לנו במתנה עשר צוללות אנחנו נקבל אותן בשמחה. זו לא השאלה. זה כמו שאם יתנו לנו X מטוסי קרב או כל חימוש או נשק אחר אנחנו נשמח מאוד. אבל צה"ל עובד על פי תכנית עבודה, על פי הצרכים, על פי האיומים, על פי דירוג ועל פי סדרי עדיפויות. יש עוד לפחות 30 דברים שאני יכולה לחשוב עליהם מהחברות שלי בוועדת החוץ והביטחון שעמדו ועדיין עומדים לפני הרכש הזה של הצוללות, לכן כל הדיון אם צריך צוללות או לא צריך צוללות הוא לא רלוונטי. תמיד צריך כל דבר. השאלה היא מה היו הדברים האחרים שצה"ל נדרש לעשות אותם באותם שישה מיליארד שקלים.
אריאלי: אבל אומר לך משהו, ודווקא לך כמי שבאמת נמצאת בראש החץ של דאגה למנהל תקין, הרי גם אם ברור לחלוטין, קונצנזוס מקיר לקיר, שהצוללות האלה הן מצרך מבוקש, אבל מצב שלא הייתה צוללת אחד – אם שמרון קשור בצורה כזו או אחרת לעסקה, זה כבר פסול וזה עומד בפני עצמו. אז בשביל מה צריך לייגע את הראש בוויכוחים שבין יעלון לעמידרור?
שלי: תשמע, אתה ממש צודק, אמרת דבר מאוד מדויק. אבל ברגע שאתה רואה שהדרישה לרכוש את הצוללות מלכתחילה בכלל לא הגיעה ממערכת הביטחון – זה לא שמערכת הביטחון באה ואמרה שהם צריכים שלוש צוללות, הדרישה מלכתחילה נולדה במשרד ראש הממשלה אצל ראש הממשלה ואחר כך היה סירוב מאוד עיקר של כל המערכת הביטחונית לאורך כל השדרה, מחיל הים וכלה בשר הביטחון עבר ברמטכ"ל, ורק בדיעבד לפני כמה חודשים כל הסיפור הזה הוכשר וקיבל גושפנקה. לכן זה מעצים את הסיפור. אבל אתה צודק ב-100%. בסוף הסיפור הוא לא האם צריך צוללות או לא צריך צוללות, ועל זה נוכל להתפלפל עד מחר.
אריאלי: אני אעלה עוד קומה. אני לא רוצה להגיד את המילה 'ספין', אבל זה שוב הכישרון יוצא הדופן של ראש ממשלתנו להסית את הדיון ממה שחשוב למה שלא חשוב. כבר יומיים מתעסקים בשאלה אם צריך צוללות או לא צריך, ולא מתעסקים בשאלה מי בן דוד של מי ועם מי שתה שומרון במסעדה זו או אחרת.
שלי: אם אתה שואל אותי בכנות, אני אומר לך שמכל הסיפורים שיצאו על ראש הממשלה עד עצם היום הזה זה הסיפור שהכי מטריד אותו, ובצדק. תראה, כבר התראיינתי אצלך לא פעם במהלך השנים. מעולם לא התראיינתי, למשל, אחרי תחקירים שנגעו לרעיית ראש הממשלה. לא כי אני חושבת שהם לא מוצדקים – הם מוצדקים, הם נכונים. לי יש תחושת אי-נעימות עוד כשהייתי עיתונאית ובוודאי כשהפכתי להיות פוליטיקאית לעסוק באשת ראש ממשלה. זו מין תחושה שלי, אני לא טוענת שהתחקירים לא מוצדקים. ואני לא קופצת בראש חוצות אחרי כל סיפור מהסוג הזה. זה סיפור בסדר גודל אחר, ולכן ראש הממשלה, שלא כדרכו בתקופה האחרונה, מגיב תגובה עניינית ולא רק תגובה של חרפות ונאצות נגד מי שמספר את הסיפור. זה סיפור חמור מאוד של הון ושלטון, של הסביבה הקרובה ביותר לראש הממשלה. דוד שמרון הוא קרוב משפחה, הוא חבר ילדות, אני חושבת שהוא איש האמון ארוך השנים ביותר שיש לראש הממשלה. הוא נותן לו ולמשפחתו שירותים משפטיים, הוא מגונן עליו מפני קמפיינים שליליים בגופו ובמילותיו. זה איש שקרוב אליו קשר סימביוטי ביותר, והוא מתווך מרכזי בעסקה שתשלשל לכיסו – אתה אמרת את הסכומים, אני לא יודעת את הסכומים אבל הם בוודאי מגיעים להמון המון כסף. הוא נמצא ליד ראש הממשלה וראש הממשלה במקביל דוחף עת העסקה. ברור לחלוטין שהסביבה הכי קרובה של ראש הממשלה גוזרת קופון מכסף של המדינה ומצרכיה הביטחוניים של מדינת ישראל. זה הון-שלטון. זאת פרשה חמורה מאוד. בעיני הפרשה הזו מאיבה על כל האוויר החם שהיה במהלך השבוע בכל ההתכתשויות בין ימין לימין ובין ימין לשמאל, חוק ההסדרה שלא יהיה ממילא וחוק המואזין שממילא כבר קיים בחוק. כל הג'אז הזה וכל הטררם הזה וכל הוויכוחים והעימותים, החרפות והספינים – הכל זה אוויר חם. זה סיפור חד, קשה, אמיתי והוא זקוק לבדיקה מאוד יסודית.
אריאלי: איך הוא הולך לצאת מזה לדעתך? עכשיו גם תפרשי, כי יש הודעה מטעם ראש הממשלה, ואני משוכנע שהוא כתב את זה במו ידיו, שיש בה הרבה כנות. האיש אומר שהוא מעולם לא שוחח עם שמרון ולא ידע שהוא קשור לעניין. זה יעמוד גם למבחן של בדיקת מבקר או חקירה משפטית?
שלי: תראה, יש עניין של ניגודי עניינים שהוא בולט לעין. אם אני לא טועה, כשנתניהו היה שר האוצר דוד שמרון היה מעורב בפרשת הפרטת בנק דיסקונט. אם אני זוכרת נכון, ואני בטוחה כמעט ב-100% שאני זוכרת נכון, נתניהו עצמו קיבל הנחיה שלא לעסוק בפרשה הזו כיוון שדוד שמרון עוסק בפרשה. אני לא יכולה להסביר לך כמה זה לחם ומים של מנהל תקין שלא יהיה ניגוד עניינים כל כך זועק לשמים כמו זה. ואם אכן נתניהו לא ידע, ואני משאירה פתח לאופציה הזו כי אני לא קוראת צפונות ליבו של אדם – אז דוד שמרון חייב להיחקר במשטרה ומיד, בדחיפות, וצריך להבין מה קרה שם. איך בעודו משמש יד ימינו של ראש הממשלה הוא מתווך בעסקאות שהוא משלשל לכיסו כסף מהן? ברור לחלוטין שקרה כאן משהו חמור ביותר. הוא חייב להיבדק. אם בסוף הבדיקה ימצא שראש הממשלה הוא שה תמים, הוא לא ידע דבר וחצי דבר ממה שמתרחש מתחת לאפו, אז בסדר. אבל בכל מקרה אי אפשר לעבור לסדר היום. וחשוב לומר עוד דבר אחד, כי אני יודעת שזמני אוזל. זו באמת לא שאלה של ימין ושמאל. חשוב לי מאוד להגיד את זה. תראה, בקדנציה הראשונה שלי כחברת כנסת, כשנבחרתי לכנסת ב-2006 לפני עשר שנים, מפלגת העבודה בראשות עמיר פרץ הייתה שותפה קואליציונית של אהוד אולמרט כראש ממשלה. אהוד אולמרט היה נסיך השלום לרגע, הוא יביא את ההסדר המדיני, ממש תקוותנו. וזה לא מנע ממני לתבוע חקירה של מעשיו המושחתים. שחיתות היא שחיתות היא שחיתות. היא קיימת בכל חלקי המפה הפוליטי, ואסור לעבור עליה לסדר היום."

להאזנה לראיון המלא: