גשמים עזים של עברייני מין: ככה נראית מהפכה

2 בדצמבר, 2016

הכתבים הצבאיים, האלופים, הטוקבקיסטים שהגנו על בוכריס: בקשו סליחה, כי הגנתם על שקרן ועל עבריין מין, כי בחרתם לחזק את החזק  ולהחליש את החלשות. על הצד הטוב של כל מה שקורה עכשיו. פרשת המוהל: יוצאי אתיופיה כלא-בני-אדם: מזה עשויות כל העוולות. למה הבן שלי לא רצה שאכנס לפוליטיקה, במה הוא צדק ובמה לא. סוציאל דמוקרטים: יש ימין חדש בישראל והוא עוד יותר גרוע מהישן, מאמר חובה של רמי הוד. ובטח שמתם לב ש"טרור ההצתות" גווע בקול ענות חלושה.

 

 

שלום לכם חברות וחברים,

 

 

ככה נראית מהפכה. זה לא מקרי שכל כך הרבה ידיעות על עברייני מין נחתו על ראשנו בבת אחת יחד עם הגשם. ככה נראה שחרור משיעבוד, ככה נראה צדק בהתהוות, ככה נראה עולם שמשתנה והופך לטוב יותר. מי שעוד לא בתוך המאבק הזה, שהוא מאבק היסטורי לשחרורה של חצי מהאנושות - כדאי ומוסרי להיות חלק מזה.

 

 

בנוגע לבוכריס. חובבי עברייני המין ומגניהם - בקשו סליחה משתי הנשים הצעירות שאכלו מכם מרורים.

כל הכתבים הצבאיים שהעוו פניהם בסקפטיות, הרעיפו מחמאות על בוכריס והאמינו לו.

כל הקצינים הבכירים שצופפו שורות להגן עליו ולפאר אותו ולהציג את א' ואת ל' כשקרניות.

כל מארגני ומארגנות קמפיין ההכפשה וההפחדה המביש נגדן בפייסבוק.

בקשו סליחה, כי הגנתם על שקרן ועל עבריין מין ועל אדם שאינו ראוי להיות מפקד בצה"ל, ושיצא כל כך בזול מהפרשה, עד שזה כואב. כואב ומעורר תחושה עזה של אי צדק.

 

בקשו סליחה כי בחרתם לחזק את החזק ולהחליש את החלשות, כי האמנתם לדרגה הגבוהה ובזתם לזוטרות. כי לא ספרתן אותן. כי הן היו שקופות בשבילכם, כי התנכרתם לסבלן. כי גרמתן להן לסבול עוד. בקשו סליחה כי מיררתם את חייהן עד כדי כך שהן העדיפו, ואני כה מבינה ללבן, לחסוך מעצמן עוד כברת דרך של יסורים, ונתנו הסכמתן לעיסקת הטיעון שבה הוא מקבל כמה עונשים מעוררי גיחוך ביחס לחומרת העברות.

 

אם במקרה עד לא נחשפתם לקמפיין הנפלא #יותרמבוכריס, שהחל באתר ובעמוד הפייסבוק המשובחים של "פוליטיקלי קוראת", ככה זה נראה, והקלקה גם תוביל לפוסט שלי: 

 

 

בוכריס, שפר, הח"כ מהבית היהודי, ומתי אני מחליטה (ומתי לא) להתערב בעצמי בפרשה כזאת – בראיון ביומן הצהריים של רשת ב' עם ליאת רגב וגם בראיון ביומן הערב של גלי צה"ל עם ירון וילנסקי ויעקב ברדוגו, למה בכל זאת, למרות עסקת הטיעון המקוממת, אני חשה הקלה בשביל הנפגעות, מה עשיתי כשבעודי מכהנת כיו"ר מפלגת העבודה באה אלי אשה וספרה שאחד מבכירי המועמדים בפריימריס תקף אותה, ובחלק האחרון של הראיון אפילו הגענו למתווה הגז. וכאן ב"מבט" על גיל שפר, בכיר בלשכת ראה"מ, שגם הוא נחקר במשטרה בחשד לתקיפה מינית:

 

 

עוד כמה דקויות על עיסקאות טיעון וענישה, כאן בהתכתבות בטוויטר עם יוסי יהושוע הכתב לענייני צבא ובטחון של ידיעות אחרונות, ועם העיתונאי והפובליציסט בן כספית ממעריב:

 

 

שלוש רעות חולות. חוק ההסדרה, חוק המואזין, ביטול חזקת הגיל הרך – (בעיני, האחרון הוא המפלצתי ביותר מביניהם) לא הועלו להצבעה השבוע. האיבה והתחרות המופקרת בקואליציה היטיבה עם הציבור. בערוץ הכנסת התייחסתי לכך בקצרה:

 

 

 

"תראה, האתיופים לא מבינים כלום. הם חושבים ששנינו מוהלים. על הטיפוסים האלה אתה לומד הכי טוב. כי אין לך קהל, אין אנשים, רק אני ואתה. לא תיאוריה – בפועל' אלה הדברים שאמר הרב אסולין לתחקירן 'כאן' אוריה אלקיים, שהעמיד פנים שהוא רוצה להיות מוהל, בלי להסתיר את העובדה שמעולם לא אחז סכין מוהלים.

 

אין שם אנשים. רק שנינו. הם, "האתיופים", הם לא אנשים. יצורים כלשהם שאפשר להתאמן עליהם. פרשת המוהל היא לא "שערורייה" עצמאית, אלא ביטוי אפל ומחפיר לגזענות עמוקה שרובצת עלינו כמו מחלה ממארת חשוכת מרפא. יוצאי אתיופיה הם פשוט לא בני אדם בעיני הרב אליהו אסולין. הם חוות ניסויים זמינה של חיות מעבדה (שגם להן יש כבר זכויות רבות וקרב מתנהל נגד ההתעללות בהן)... ככה נוצר הרוב המכריע של העוולות עלי אדמות. זו נקודת המוצא. שהאחר הוא לא אדם כמוני. החדר ריק. זה רק אנחנו ועוד כמה חפצים שאפשר להשתמש בהם..." לפוסט המלא הקליקו:

 

 

כשנכנסתי לפוליטיקה. השבוע, בכ"ט בנובמבר, פרסם ערוץ 10 כתבות על עוד דברים שהתרחשו על פני השנים במועד הזה, בהם היום שעזבתי את התקשורת ונכנסתי לפוליטיקה, חצי שנה לפני שהפכתי לחברת כנסת. בכתבה של בן שני ששודרה באותו ערב בערוץ 10, אני מספרת שהבן שלי, אז בן 15, התנגד בהתחלה לצעד הזה בשלושה נימוקים: "תהיי אתנו פחות, תהיי יותר מתוחה, ותרוויחי פחות כסף". אין ספק שהוא צדק, אבל מצד שני, אף שאלה השנים המורכבות והקשות בחיי, עם הכי פחות פנאי אישי, אני שלמה אתן, גאה בהן, ואסירת תודה על כך שנפלה בחלקי הזכות לממש בכל יום מחדש, באופן מעשי, את תפיסת העולם שלי.

 

בפרספקטיבה, אני חושבת שדווקא העובדה שוויתרתי כמה פעמים, במודע, ועם כל הקושי, על להיות שרה בכירה מאוד בנסיבות שהייתה בהן משום עשיית שקר בנפשי ומעילה באמון הבוחרים – גרמה לי להיות יותר משפיעה על סדר היום ולהשיג מטרות רבות יותר. לצפיה בכתבה הקליקו על התמונות:

 

 

 

קריאת חובה. "על תפיסת החירות של איילת שקד ותגובת הנגד של הימין החדש להתעוררות החברתית בישראל" הוא שמו של מאמר שכתב מנכ"ל המכללה החברתית כלכלית רמי הוד. לכל השותפים לדרך הסוציאל דמוקרטית (ולא רק) אני ממליצה לקרוא אותו ביסודיות כדי לכייל ולעדכן את מיקומנו במרחב, ולהבין את תנועת הכוחות האידיאולוגיים בישראל. חשוב לעסוק גם בזה ולא רק בספירת מנדטים אמיתית ומדומה ובחיפוש (מוצדק ומובן כשלעצמו) אחרי דמויות פוליטיות חדשות.

כך מתחיל המאמר של רמי הוד: "למבקשים להבין מאז שנשא בנימין נתניהו בשנת 2003 את נאום "האיש השמן והאיש הרזה" לא שמענו פוליטיקאי בכיר בישראל מבטא תפיסה כלכלית ימנית מזוקקת כמו זו שמופיעה במאמרה של שרת המשפטים, איילת שקד, בכתב העת "השילוח". מבחינה רטורית, שקד הולכת רחוק יותר ממה שנתניהו אי פעם העז... מדובר בביטוי ראשון אי פעם של תפיסה ליברטריאנית מצד פוליטיקאי בכיר בישראל וכן בפעם הראשונה שתפישה זו, הזרה לחלוטין להיסטוריה הרעיונית של הציונות ושמעולם לא קנתה אחיזה בדעת הקהל בישראל, עומדת במרכז משנתה של שרה מרכזית בממשלה... כעתלימין החדש בישראל, החבוט מאז קיץ 2011 ועלייתו של השיח החברתי, יש מניפסט אידיאולוגי חדש..." למאמר המלא של רמי הוד הקליקו כאן:

 

 

"נגררתם אחרי שיח הפילוג, הסקר שהזמנתם הוא חרפה" נאלצתי לומר למארגני כנס שדרות מעל בימת הארוע עצמו, שבו הופעתי בהרצאת הפתיחה. זה הסקר התמהוני שהם עשו:

"במקום למלא את תפקידכם ולנסות לייצר שיח משותף ולאחות קרעים – שפכתם עוד שמן למדורה. תפקידנו כמנהיגים בחברה הישראלית למצוא פתרונות. אילו פתרונות יכולים להיות בלקחת את כל הקבוצות שמתגוששות עכשיו ברשתות החברתיות ולהוסיף עוד עצים למדורה הבוערת? מה יצא לכם מזה - כותרת בעיתון? זה פשוט לא לגיטימי", אמרתי בכנס. "אין כאן גם שום יכולת למעשה קונסטרוקטיבי. מה אמור להסיק, למשל, הומו מזרחי – שהוא צריך להיות סטרייט אשכנזי כדי להיות יותר פופולרי? האם הוא צריך להפסיק להיות שותף למאבק לשוויון זכויות לקהילה הגאה כי הוא לא פופולארי? במה זה תורם? ושומרי מצוות צריכים להשליך את הטליתות כי החילונים יותר פופולאריים? ומה יצא לכם שערביי ישראל בתחתית הרשימה, ושהשמאל שנוא?

הסקר הזה הוא תוצאה של הרוחות המתלהטות בינינו בשנה האחרונה, ואתם לא התאפקתם ולראשונה בתולדות הכנס הותיק והטוב הזה הצטרפתם לחגיגה המפוקפקת הזאת. לקחתם שיח של שנאה, הפכתם אותו לסקר מדעי לכאורה, ונתתם לגיטימציה לכל התופעות הפסולות שאנחנו עומלים לתקן. שלא יהיו כאן אי הבנות, אני לא מתכחשת אפילו לשנייה אחת לצורך במאבק מזרחי. יש מתאם בין מעמד סוציו אקונומי לבין מוצא במדינת ישראל, וצריך להיאבק בזה. אני מאוד שמחה שקם דור צעיר מזרחי תקיף וחכם, שמנהל את המאבק הזה בשם הוריו ובשם הסבים והסבתות שלו. לגיטימי לגמרי לבדוק פערי השכלה בדור שלישי ולהסיק מסקנות של תיקון ובניה. זה לא המקרה.

המטרה שלנו היא לכונן כאן איזשהו אתוס משותף, מכונן. דבק שמאחד את כל השבטים - דתיים וחילונים, ימנים ושמאלנים, גברים ונשים, עשירים ועניים, מזרחים ואשכנזים. לא לוותר על זהות חס וחלילה. אנחנו חברה שבטית, ההצבעה אצלנו היא זהותית, ואסור להתכחש לזהות – אבל בוודאי שזאת אחריות שלנו כמנהיגים לייצר מכנה משותף לכל הקבוצות. מקווה שבעתיד לא נראה עוד סקר כזה". 

 

 

שמות חברי הכנסת שבחרו לא לוותר בראשית השנה על הזינוק בשכרם התפרסמו השבוע. בראשית השנה יעל גרמן מיש עתיד ואני הובלנו מאבק לויתור מבני על התוספת, שאינה עולה בקנה אחד, בלשון המעטה, עם שחיקת השכר הכללית במשק. ההצלחה היתה חלקית – הויתור הפך לוולונטרי. מי שרוצה. בתכנית "הכול כלול" בערוץ 10, אני מתייחסת לכך:

 

 

המאבק נגד העלאת גיל הפרישה באופן שיפגע אנושות בנשים המבוגרות והעניות – נמשך. כרגע מסתמן, בגיבוי וסיוע של יו"ר ועדת הכספים משה גפני -  שהישום ידחה באמצעות חקיקה עד שיגובש פתרון מוסרי ומספק.

 

 

בטח שמתם לב שהשפה המתלהמת בשבוע שעבר על "טרור ההצתות" גוועה בקול ענות חלושה. על מערך הכיבוי נאסר לפרסם את תוצאות הבדיקה כמה מההצתות מוערכות כמעשי טרור, וכשזה מגיע לכדי פיצויים מן המדינה על נזקי טרור, המספרים כבר צונחים דרמטית. נשארנו עם עוד שבוע שלא די שהיה קשה, מפחיד ועצוב – הוא גם היה כר לניצול ציני של נתניהו לרכב על גל ליבוי האש בראש ובראשונה כדי לנסות ולהשכיח את פרשת השחיתות הענקית המכונה פרשת הצוללות. הנה הפוסט שפרסמתי על כך ביום ששי לפני שבוע, שעיקריו כבר היו בעיתון סופשבוע הקודם, וגם ראיון על כך במשדר הבוקר של קול ישראל אצל אריה גולן, בראשית השבוע. 

 

 

לא הטרדות, לא הסדרה, לא גז. סתם על סדרת טלוויזיה מצויינת, Westworld, ששייכת לז'אנר הפנטסיה והמד"ב האהוב עלי. אתמול בחדשות הלילה עם עמליה דואק ועידו סלומון, ובכל זאת עם הקשר לכל ארועי ההטרדה והתקיפה המינית. לצפיה: 

 

 

 

השבוע הגעתי למאה אלף עוקבים בטוויטר. אני משתדלת לעדכן אתכם באופן שוטף בכמה שיותר עניינים, אבל לא תמיד מספיקה הכל. גם לא תמיד פייסבוק, ערוץ היוטיוב שלי, האתר שלי, טוויטר ואפילו עיתון סופשבוע – בנויים להכיל פרטי פרטים. בטוויטר מופיעים לעיתים דברים שאינם מופיעים כאן, גם עניינים פרלמנטריים וגם יותר אישיים. אם אתם עוד לא שם, הצטרפו ועקבו אחרי, רצוי מאוד עם תמונה ועם שם אמיתי, כמו בפייסבוק. הנה עוד מדגם מציוצי השבוע:

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

עוד כמה מהמפגשים השבוע:

 

בחיפה, בשכונת הדר, מפגש פתיחת השנה של תא אופק בהנהגת ניב פרלשטיין יו"ר התא, ובועז גרפינקל מזכיר התא. היה מעניין, הרבה פנים חדשות ובלתי מוכרות, ובהצלחה לניב ולבועז ולכל החבר'ה בהפעלת תא פוליטי באוניברסיטה שאוסרת, למרבה הצער, על פעילות פוליטית.

 

 

ובכנסת עם המחזור הראשון של מכינת מסבחה (שלוחה של בינ"ה), מכינה מעורבת של דתיים וחילוניים. מסיירים לאורך תקופת המכינה ברחבי הארץ על כל גווניה וקבוצותיה, לומדים ומכירים. דניאל איקן שמתמחה אצלנו בלשכה יצר את הקשר, ושי ישראל הוא המלווה של המכינה.

 

 

רוצים גם אתם להפגש אתי? הנה שתי הזדמנויות השבוע:

 

בנס ציונה. מחר, שבת, בשעה 11:00, שבתרבות בהיכל התרבות. הנה עוד פרטים: 

 

 

האשה היחידה שהיתה ראש ממשלה בישראל. ביום שני, 5.12 בשעה 11:00 אזכרה לגולדה מאיר במרכז הרצל שבהר הרצל. גם אני אדבר שם, הנה הפרטים:

 

 

מסכימים אתי? רוצים לעשות עוד צעד פעיל שיגביר את ההשפעה שלכם? לחזק אותי? תתפקדו ופקדו אחרים. תוכלו להתפקד או לפקוד עכשיו כאן. או כתבו לנו, עם שם מלא וטלפון ואנחנו נחזור אליכם ונסייע לכם בהתפקדות, הכתובת שלנו: hitpakdutshelly@gmail.com .

יהיה נחמד ויועיל אם אחרי ההתפקדות תעלו אצלכם פוסט ובו תספרו למה התפקדתם, ותמליצו לאחרים לעשות אותו הדבר. צרפו לפוסט גם את הלינק להתפקדות, ו/או שימו את הפוסט גם אצלי בעמוד בתגובות לפוסטים. אפשר גם לשלוח מייל, כמו שעשה אברהם שרון:

 

תודה לך אברהם, ותודה לכולכם,

 

שבת שלום,

 

שלכם,

 

שלי