שלי בעקבות "פרשת החצאיות": "מתקפה כוחנית ואגרסיבית כלפי נשים העובדות בכנסת"

14 בדצמבר, 2016
האזינו:

שלי התראיינה ל"בן ואריה" ב"רדיו ללא הפסקה", בהנחיית בן כספית ואריה אלדד, וזאת על רקע המאבק נגד ההחלטה למנוע מעוזרות פרלמנטריות להיכנס למשכן הכנסת בשל לבוש "לא צנוע". מתוך דבריה:

כספית: את, ולא שמתי לב לזה, צייצת היום שלראשונה בקריירה הפרלמנטרית שלך, מתוך הזדהות, באת עם חצאית לכנסת.

שלי: זה נכון. אני לא אוהבת ללבוש חצאיות, אבל עשיתי את זה הפעם לאות סולידריות – גם עם העוזרות הפרלמנטריות שלי וגם עם עובדות הכנסת באופן כללי.

כספית: מה אנחנו יכולים להגיד לרבים שאומרים: 'רבותיי, כנסת זה לא שוק', יש קוד לבוש בכל פרלמנט בעולם, וכמו שגבר לא יכול להיכנס עם מכנסיים קצרים, כך לא ראוי שנשים ייכנסו עם שמלות קצרצרות.

שלי: אין בכלל דיון על כך שיש להגיע באופן ראוי, נורמלי ומכובד לכנסת. על פני השנים, לעיתים קרובות, גם נשים וגם גברים שהגיעו לבושים כאילו הם על שפת הים, נעצרו בפתח ונאמר להם לאחר כבוד 'לכו להתלבש בצורה קצת יותר מכובדת'. אבל אנחנו בכלל לא מדברים על קוד לבוש, חשוב לי לומר את זה; זה לא העניין בכלל. יש כאן מתקפה כוחנית, אגרסיבית, כלפי הנשים העובדות בכנסת. זאת לא מתקפה של לבוש ראוי, אלא מתקפה של לכפות עליהן צניעות חסודה ומוסרנית בכוח. מדובר בנשים שמתלבשות בצורה נאותה ביותר ובאופן לא שונה ואפילו שמרני יותר מאשר בפרלמנטים אחרים, לרבות מפלגות שמרניות - ראו לדוגמא תרזה מיי, ראש הממשלה הבריטית, או לחילופין רפובליקנים בארצות הברית, שגם שם מגיעות העוזרות הפרלמנטריות במיני. מדובר באבחה אחת בשינוי אגרסיבי של הכללים הנהוגים ובתרגום בלתי ראוי שלהם. כתוב 'לבוש ראוי', אבל העוזרים הפרלמנטריים באו אתמול לפגישה עם מנכ"ל הכנסת – ואגב, אין לי דבר נגד מנכ"ל הנכנסת, זה יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, נקודה, הוא אחראי והוא אשם בהתרחשויות הבלתי סבירות שקורות - ונאמר להן שהידברות-הידברות, אבל בינתיים כל מי שתבוא בחצאית שהיא מעל לקו הברך, לא תורשה להיכנס.

אלדד: אבל חברת הכנסת יחימוביץ', אם אני זוכר נכון, מדי המשרד של המשרתות במשמר הכנסות הם חצאית מיני.

שלי: לכן זה כל כך מטורף. הסתכלתי בהתחלה, חשבתי שזכרוני בוגד בי, ואז עברתי על תמונות ארכיון מהשנה האחרונות, לפני שנתיים ולפני עשר בכנסת של אירועים טקסיים בכנסת, עם משרתות בלשון הכנסת, מאבטחות, לבושות במדי שרד וחצאיות מיני מעל קו הברך. אם עוזרות פרלמנטריות היו באות במדי השרד והטקס של משמר הכנסת, הן היו נעצרות בפתח. ההסלמה הזאת היא מאוד חמורה: זה לא סתמי, זה לא גימיק, זה לא מצחיק, זה לא צהוב. יש כאן שינוי מאוד דרמטי של כללי המשחק.

אלדד: אז למה? מה קרה עכשיו?

שלי: קודם כל, נפל דבר בישראל. מהפכה מתרחשת לנגד עינינו, נשים לא מוכנות יותר להיות קורבנות, הן קמות, במקום להתבייש ולהתחבא הן מביישות את מי שתקף אותן ודורשות שייעשה צדק. אנחנו בעיצומה של מהפכה מאוד דרמטית ויפה. אבל לכל מהפכה יש 'בקלאש' – גל נגד. לזה התווסף רכיב מאוד מעניין: רצף של עבירות מין לסוגיהן, שמי שביצעו אותן היו אנשים מהציונות הדתית. צירוף מקרים כזה, ואני לא סתם אומרת צירוף מקרים, כי עברייני מין יש אצל הדתיים ואצל החילוניים, בימין ובשמאל, אצל הערבים ואצל היהודים, אין אפליה בעניין הזה. אבל זה גרם להם לסוג של חשבון נפש:  'אצלנו? בחברה מוסרית כמו שלנו?', שזה דבר שאני לא מקבלת, דרך אגב, זאת לא חברה עם ערכים יותר מוסריים מהערכים החילוניים שלי. והמסקנה המעוותת של חשבון הנפש הזה הייתה שצריך יותר צניעות, שהבנות צריך להתלבש בצורה יותר חסודה. זה דבר חסר כל היגיון וכל אסמכתה מדעית סוציולוגית ומחקרית, כי גם בחברות בהן נשים הולכות מכוסות מכף רגל ועד ראש, ורק העיניים שלהן מציצות, יש מעשי אונס ויש הטרדה מינית ויש עבריינות מין. לבוש צנוע לא רק שהוא לא הגנה מפני עבירות מין, אלא בדיוק להפך: ההתעוררות הזאת של הזכויות הפמיניסטיות, של זכות האישה על גופה ושל זכותה לא להיאנס, מתרחשת בחברה ליברלית-חילונית. היא לא מתרחשת בחברות שמרניות".

להאזנה לראיון: