תהיו אבי גבאים, תתפקדו

1 בינואר, 2017

גלובס בוחר את החוק שלי להגבלת שכר בכירים ל"הצלחה הערכית של 2016" ומתאר את שבעת המיתוסים השקריים שהחוק ניפץ. אבי גבאי חושף את האמת הקשה וערומה על מתווה הגז: היו יותר ממעטפות; הטייקונים מאשרים את הרגולטורים. השבוע שבו נתניהו לא יבקש מאילנה דיין לעשות תחקיר על כמה מעריכים אותו בעולם, ומייעצת לו לחכות עם בקבוקי השמפניה לטראמפ. "תקלה טכנית נא למתין חיים יבין הלך להשתין". ומי זוכר את סמי וסוסו? אני זוכרת! וגם שרה בערבית!

 

 

 

 

שלום לכם חברות וחברים,

חנוכה שמח, שנה אזרחית מעולה, וגםSnovim godom !

 

"ההצלחה הערכית של 2016" – גלובס בוחר בחוק שלי להגבלת שכר הבכירים שחוקק השנה כהצלחה הערכית של השנה. אלי ציפורי, סגן עורך גלובס, כותב כך:: "החוק להגבלת שכר הבכירים שעבר השנה בכנסת הוא ההצלחה של 2016, במיוחד הצלחה ערכית, ויש משמעות לערכים גם בכלכלה. אבוי אם לא תהיה לה, בכל מדיניות כלכלית. את החוק הובילו שר האוצר משה כחלון וחברת הכנסת שלי יחימוביץ' והם ראויים לכל התשבחות, כי הם עשו זאת למרות גל מביך שלל סיסמאות פופוליסטיות ששטף את התקשורת הכלכלית, שהתבררו בסוף השנהה הזאת כאיומים ריקים מתוכן."

לא דרקוני, לא פופוליסטי, לא הבריח מנהלים, לא שולי. ציפורי מטפל בהמשך הכתבה ביסודיות רבה בשבעה מיתוסים, או טיעונים כוזבים, שהושמעו שוב ושוב במטרה ללעוג לחוק ולהפחיד את המשק מתוצאותיו. החל ב"החוק דרקוני, פופוליסטי, חסר תקדים ויגרום לנטישה המונית של מנהלים, בין היתר, לחו"ל" עבור ב"תגמול כספי הוא ביטוי לכישרון, למצוינות ולהישגיות. אם תהיה מגבלת שכר, זה ידכא את כל החתירה למצוינות ולהישגיות" וכלה ב"שכר המנהלים הוא בעיה שולית: בסך הכול שברי אחוזים מהרווח הכולל והוא לא יעזור לעובדים הזוטרים"

הכי גאה בזה: החוק העלה את שכר המינימום מעל לשכר המינימום. כותב ציפורי: "חלק מהחיסכון בשכר המנהלים יכול לזרום לכיסי הזוטרים, ולעתים לא מדובר בפרוטות; האווירה סביב החוק גם יצרה דיון סביב השכר הנמוך באופן יחסי של כל "שאר" העובדים, שהוא אכן הבעיה הכי מרכזית במשק הישראלי. ושוב, הדיון הזה היה חיובי: גם המוסדות הפיננסיים וגם תאגידים אחרים גילו רגישות גדולה יותר לעשירון התחתון בארגון שלהם ויש כאלו שהעלו אותו מעל שכר המינימום ומשתדלים כיום להכניס את עובדי הקבלן למטרייה הארגונית שלהם." וזה אכן החלק בחוק שגורם לי את הסיפוק הכי גדול: שנכנסו אליו גם עובדי קבלן, ושיש כבר חברות שהקפיצו לעובדים האלה את השכר ל – 6000 שקלים (אלף שקלים יותר משכר המינימום!) כדי שהמנהלים המסכנים יוכלו בכל זאת להרוויח "קצת" יותר. אז שיהיו בריאים, זה שווה את זה.

 

 

חדשות משמחות. השר לשעבר אבי גבאי, אדם מצויין שאני מעריכה ומוקירה הצטרף השבוע למפלגת העבודה. 

תהיו אבי גבאים, תתפקדו. גם בעמוד הפייסבוק שלי כתבתי: "הי אבי גבאי, זאת שלי. הבוקר התפקדת למפלגת העבודה, ושימחת אותנו מאוד. אתה אדם ראויי ביותר, מוכשר ונקי כפיים. טוב שאתה חוזר לפוליטיקה, עוד יותר טוב שאתה בא אלינו. ברוך הבא! גם אתם מוזמנים לנהוג כמוהו, ופשוט להתפקד. לקלפי אתםם הולכים? הולכים. התפקדות מקנה לכם שליטה עוד יותר גדולה על גורלכם: אתםם קובעים מי יהיו חברי הכנסת, אתם קובעים מי יהיה/תהיה יו"ר המפלגה. התפקדוו עכשיו כאן: https://www.shelly.org.il/mifkad

או כתבו לנו ל -hitpakdutshelly@gmail.com עם שם ומספר טלפון, ואנחנו נחזור אליכם ונפקוד אתכם. בהצלחה לאבי, בהצלחה לממלכתיות, לאחריות,,  להגיון, ולמתינות".

 

אל תחכו עם ההתפקדות. בעצם זה החודש האחרון שאפשר להתפקד בו ולעמוד בתנאי "תקופת האכשרה" שתאפשר לכם להצביע בבחירות ליו"ר המפלגה ביוליי 2017.

 

 

 

עוד אני מברכת על הצטרפותו של אבי גבאי במהדורות החדשות של ערוץ 2 וגם של ערוץ 1 ("אני מברכת את אבי גבאי על ההצטרפות שלו. מדובר באיש ראוי ביותר, ישר, מוכשר, עם רקורד מוכח של עשייה, וגם השר היחיד שהעז להתייצב מול מתווה הגז המושחת. תוספת יפה ביותר למפלגת העבודה, ואני קוראת לאחרים ללכת בדרכו ולהתפקד".)

 

ועוד בהרחבה מייד אחרי הודעתו, בראיון בגל"צ לירון דקל ועמית סגל ב"דקלסגל" וגם על החלטת מועצת הבטחון ונאום קרי, ואל התקוות שנתניהו תולה בממשלל טראמפ (יעצתי לו שלא לפתוח בקבוקי שמפניה), על הנושאים האלה בהמשך עיתון סופשבוע.

האמת הקשה וערומה על מתווה הגז. ראוי לציין שאבי היה השר היחיד בממשלה שהתנגד למתווה הגז. האמינו לי, שוחחנו על כך הרבה מאוד, שוב ושוב, בזמן אמת, וראיתי אותו מורט את שערו מרוב תדהמה על האופן המושחת שבו התנהלו העניינים. "היו יותר ממעטפות במתווה הגז", הוא אמר לאילנה דיין בראיון ל"עובדה". בראיון הוא גם הסביר בחשבון פשוט איך מדינת ישראל משלמתת מליארדים לטייקוני הגז במקום לקבל מהם משהו, איך עשתה בדיוק מה שרצוו הטייקונים ולא השתמשה בכוחה, איך הרגולטורים רעדו מפחד והתיישרו, ואיך אי אפשר להיות רגולטור בלי שהטייקונים מאשרים אותך. לסיפור המלא בפוסטט  בפייסבוק שהעליתי מיד אחרי המשדר (עוד לפני הצטרפותו למפלגה), הקליקו:

 

 

 

וכמובן שנזרעה פאניקה בקרב משרתיהם של טייקוני הגז:

 

 

"למה את לא עושה תחקיר על כמה מעריכים אותי בעולם"? הטיח נתניהו באילנה דיין לא מזמן, בפגישה עם בכירי "קשת". אז הנה תוצאות התחקיר: נידויי מקיר לקיר, והחלטה קשה וחמורה של מועצת הבטחון נגד ישראל, מעשה ידיו לא להתפאר של נתניהו ומדיניותו ההרסנית. ההשתלחות הפרועה באובאמה אחרי החלטת מוע"ביט, ואחר כך ההשתלחות חסרת הרסן בקרי ובנאומו, הן צביעות ממדרגה ראשונה. מה עם רוסיה שהצביעה נגדנו, לא נמנעה כמו ארה"ב? מה עם צרפת, בריטניה, סין שאנחנו מתפארים בהידוק הקשרים אתה?

ובקשר לטראמפ, מייעצת לנתניהו לא לפתוח בקבוקי שמפניה. הוא עוד עלול להתגעגע לאובמה. הידידות של הנשיא המיועד עם פוטין עלולה להקרין גם עלל יחסה של ארה"ב לציר אסד-אירן-חזבאללה וליצור מצב חדש ומורכב. כל עוד לא ניטול אחריות ויוזמה למהלך מדיני, כל עוד תימשך מדיניות סיפוח קיצונית וקולנית, יתנפצו עלינו החלטות דומות שימיטו עלינו אסון. הנה כאן ראיון ב"פגוש את העיתונות" עם רינה מצליח בשבת האחרונה, יחד עם יו"ר סיעת כולנו רועי פולקמן, על ההחלטה וגם על התקציב, לצפיה הקליקו על הציוץ:

 

 

כש"שמאל" הופך למלת גנאי וכל מי שאין לו קצף על השפתייים ושלא יורק דברי גזענות, מתכבד בקללה "שמאלן" – זו בהחלט לא תקופה מתאימה לחדדד הבדלים במחנה שוחרי השלום. הביקורת מגורמים בשמאל, כלפי וכלפי אחרים, על כך שאנחנו לא פותחים בצהלות שמחה על החלטת מועצת הבטחון היא מופרכת ותמוהה, ולצערי חושפת פער ומחלוקת. לברך על החלטה שהופכת את ישראל למוקצית? להתעקש שההחלטה היא נפלאה והיא "רק נגד ההתנחלויות?" כמה עוורים אפשר להיות? כאילו ישראל אינה נפגעת, כאילו הגינוי לא מבודד את כולנו ופוגע בכלכלה ובבטחון. דברתי על כך ועוד בישיבת הסיעה שהוקדשה להתפתחויות המדיניות. 

 

 

הנה דגימה ממש קטנה (שרשור מטוויטר) מהזן ההוא של הביקורת:

 

 

 

"תקלה טכנית נא למתין חיים יבין הלך להשתין". באמת, למה לא העפת לו סטירה? זו שאלה די שגרתית למי שהוטרדה מינית. כמה המשפט הזה תלושש מהמציאות. וכמה כוזב הגעגוע המדומה של חיים יבין לתקופה המופלאה שבהה כש"צבטת בתחת" וזה לא מצא חן בעיני הנצבטת היא היתה מעיפה לך סטירה.

כשהייתי ילדה חיים יבין היה מלך היקום. האל המדבר מהמכונה. המגיש היחיד במהדורה היחידה בערוץ היחיד במדינה. 100% רייטינג. כשהיתה תקלה בשידוריםם והופיעה הכיתובית "תקלה טכנית נא להמתין", היינו אומרים: תקלה טכנית נא להמתין, חיים יבין הלך להשתין. אין מישהי שבאמת יכלה להעיף לו סטירה.

העניין הוא שלא צריך להיות שליט היקום כדי להטיל מורא משתק. מספיק להיות מנהל בדרג ביניים שפרנסתך וקידומך בידו. מספיק להיות מדריך. מספיק להיות מנהל משמרת של מנקות עובדות קבלן בחברת נקיון. הבימאית סיגל אבין יצרהה סדרת סרטונים מצויינים על הטרדה מינית, "זה מטריד", לסטטוס שלי עם אחדד הסרטונים הקליקו:

 

הרובה (חיים יבין) לא זוכר, המטרה (הנפגעות) לא שוכחת. עוד על חיים יבין, על רגע הקיפאון שבו נשים חוות כשהן קורבן להטרדה או למעשה מגונה, על הקינה הלא קשורה למציאות על "תלונות שווא" (לרוב מושמעת ממי שרוצים להנציח את המצב הרע הקיים), ועל הטענה שגברים שהטרידו לפני שנים חשבו אז שזה מותר וזה בסדר ולא הבינו מה שגברים מבינים היום. על כך אני אומרת לבני טייטלבאום וטל שלוו ב"הכל דיבורים" ברשת ב: "זה הזיכרון של החזקים. זה הנראטיב של מיי שיכלו לעשות מה שמתחשק להם. על זה נאמר: 'הרובה לא זוכר, המטרה לאא שוכחת'. הרבה מהגברים שאז חשבו שזה בסדר, כבר שכחו את כמות הנשים שהם הטרידו או אפילו אנסו. הם לא מבינים שהנשים שנפלו קורבן ל"נורמה" הזאת לא שכחו. הן זוכרות את הרגע הזה לפרטיו, כולל מה הן לבשו וכולל מה הן אכלו באותו היום. לכן זה נראטיב של מי שיכלו להרשות לעצמם לעשות מה שעולה על רוחם, ובוודאי לא הנראטיב של הקורבנות."

 

הקרדיט ליעל דיין. עיתונאית הארץ נרי לבנה התראיינה במאקו וסיפרה על ימי הטלוויזיה ההם, כשמגישי העל יכלו לעשות מה שבא להם. היא גם חולקת לי שבחים שלא מגיעים לי, ועל אף שאיש לא ביקש ממני לעשות זאת (גם לא יעל) חשוב לי לתקן:

ובכן החוק למניעת הטרדה מינית נחקק הרבה לפני שנכנסתי לפוליטיקה, בידי קבוצת חברות כנסת ובראשן האחת והיחידה יעל דיין האמיצה. זה אחד החוקים המתקדמים ופורצי הדרך שנחקקו אי פעם, ועל כך הקרדיט ליעל ובוודאי לא לי.

 

 

 

זוכרים את חוק מוסר תשלומים, שאני פועלת לקדמו כבר שבע שנים? אחרי מסע מפרך ועתיר לחצים, הוא מתקדם לקראת סיום בועדת הכלכלה בראשות איתןן כבל:

 

הקליקו כאן לדברים שלי בוועדת הכלכלה:

 

 

 

 

התאונות האיומות בענף הבניה. כבר סיפרתי לכם כאן על המחדלים הנוראים של רשם הקבלנים בכל הקשור לתאונות האלה, שגובות חיי אדם בסיטונות. על אפס מעשה, על רשלנות פושעת, על אטימות ואדישות, וגם על שקרים. מוטי גילת, מיכל שבת ועוזי דיין בכתבה נרחבת על כך ב"ישראל היום" שבה הם סוקרים גם חלק מהצעדים שאני עשיתי בעניין:

קטע מהכתבה: "ח"כ שלי יחימוביץ' תמהה גם היא על תשובות עו"ד כהןלא הגיעה אליך מעולם הרשעה של קבלן

כהן: "לא קיבלתי... ביקשתי מהיועץ המשפטי לממשלה להוציא הנחיה שכתבי אישום יימסרו לי לצורך הרגולציה, כדי לקחת את הרישיון מהקבלן, ולא נעניתי..."

יחימוביץ': לא היו הרשעות או שלא קיבלת?

"לא קיבלתי".

יחימוביץ' שוב תמהה על גירסת הרשם: "מה זה לא קיבלת, אתה לא יכול ליזום ולבקש?"

כהן שוב היתמם: "תראי, אם יש תאונות עבודה ולא מדווחים לנו, מאיפה אני יכול לדעת... אנחנו לא יודעים..."

יחימוביץ' הבינה עם מי יש לה עסק ולא עצרה כאן. היא הגישה שאילתא לשרת המשפטים, איילת שקד, שאלה איך ייתכן שלרשם אין נגישות לחומרים האלהה וקיבלה תשובה הסותרת את גרסתו: החוק מאפשר לרשם לפנות בכל שלב ולקבל כל מידע רלוונטי, השיבה שקד, ואף הסבירה איך נעשה הדבר. מצוידת בתשובה הזאת פנתה יחימוביץ' אל הרשם, נענתה על ידיו רק כעבור שלושה חודשים וניסתה להכניס לתמונה את מבקר המדינה.

המבקר אכן הבטיח להיכנס, אבל לא מיהר לקיים. רק לפני שבוע, בעקבות שאלות שהצגנו למבקר, החלו אנשיו בבדיקת עומק של הפרשה. רק לפני כמה ימיםם קיבלנו מדובר משרדו את התשובה הבאה "צוות ביקורת היה אצל רשם הקבלנים, ובעקבות זאת התחזקה המסקנה שיש לקיים ביקורת רחבה בנושא".

 

 

שימו לב אני שרה כאן בערבית! אם אתם לא יודעים מיהם סמי וסוסו, אתם בטח צעירים ממני בהרבה. בתכנית ״כשהיינו ילדים״ - מצעד תוכניות הילדים והנוער של הערוץ הראשון בשיתוף וואלה ניוז, סיפרתי על התכנית שהייתה אהובה עלי כשהייתי ילדה: סמי וסוסו, ועל השחקנית שהכי אהבתי: ציפי שביט. ושחקנית הילדות האהובות עליה. הקליקו:

 

 

אם אתם עוד לא בטוויטר, הצטרפו, פתחו חשבון, ועקבו אחרי. הנה עוד כמה  מציוצי השבוע:

 

 

 

 

 

******

 

 

 

 

מאירועי השבוע - תודה לחבר'ה מחדרה שארחו אותי בסניף להדלקת נר של חנוכה, שרנו ודברנו הרבה על המצב במדינה ובמפלגה, תודה למזכיר הסניף אביי קוך (בתמונה) לאשר זנזורי שיזם, לצביקה איזנברג שעזר, וגם לאהוד סוצקובר שסימס לנו כבר כשהיינו בדרך הביתה והזמין ללביבות – ואצל משפחתו המקסימה אכלנו אוכל מדהים אחרי יום מטורף שבו דבר לא בא אל פינו. 

 

 

גם אתם רוצים לפגוש אותי? בשבת הבאה 7.1 בשעה 11:00 אתארח  בשבתרבות בהבימה אצל בן כספית, הנה הפרטים:

 

 

נכון שמתפקד השבוע הוא אבי גבאי, אבל לא יכולתי שלא לפרגן לעוד מתפקדת מקסימה, שתוך כדי תגובות שכתבה לפוסט שלי בפייסבוק על הקיצוץץ  הרוחבי הקשיבה לנטליה והתפקדה בזמן אמת.

תיכף זה בא, אבל קודם תזכורת, תתפקדו ופקדו אחרים עכשיו כאן. זו ההזדמנות האחרונה לעשות זאת כדי שתוכלו להשתתף בבחירות ליו"ר המפלגה. או כתבו לנו, עם שם מלא וטלפון ואנחנו נחזור אליכם ונסייע לכם בהתפקדות, הכתובת שלנו: hitpakdutshelly@gmail.com.

אחרי ההתפקדות - תעלו אצלכם פוסט ובו תספרו למה התפקדתם, ותמליצו לאחרים לעשות אותו הדבר. צרפו לפוסט גם את הלינק להתפקדות, ו/או שימו את הפוסט גם אצלי בעמוד בתגובות לפוסטים. כמו שעשתה יולי בעזרת נטליה:

 

תודה יולי, ותודה נטליה היקרה, נוביגוד שמח לשתיכן ולכולם, נשוב ונפגש ב – 2017 ונעשה הכל שתהיה טובה ומנחמת ורבת תקווה יותר מקודמתה.

שבת שלום, חודש טוב, חנוכה שמח, ושנה אזרחית חדשה נפלאה

 

שלכם,

 

שלי