שלי בעד אי הפללת מעשני קנאביס: "לא מזיק לאיש ונופל בתחום חירויות הפרט"

24 בינואר, 2017

שלי השתתפה בדיון בוועדה המיוחדת ל"מאבק בנגעי הסמים והאלכוהול", בראשות חה"כ תמר זנדברג ("מרצ"), ופרסה את עמדתה בנוגע להפללה בגין שימוש בקנאביס. מתוך דבריה (לצפייה):

"אני תומכת באי הפללה ובשלב מאוחר יותר גם בליגליזציה. ואני אומר כמה דברים כלליים בעניין הזה: אני חסידה של ממלכתיות, של שמירת חוק, וגם של מעורבות של המדינה בחיי אזרחיה כשהיא באה להיות רגולטור מוסרי, כדי לא לאפשר לחזק להתעמר בחלש, הן פיזית והן כלכלית. השימוש בקנאביס נופל בפירוש בתחום חירויות הפרט שלמדינה אין סיבה וצורך להתערב בהם. מי שצורך קנאביס לא מזיק לסביבתו, לא מזיק לעצמו - בוודאי לא יותר מעוד הרבה מאוד התנהגויות אחרות, שהן מותרות בחוק. לכן אני תומכת באי הפללה, ובהמשך בלגליזציה. זה נכון שהפרה מאסיבית של החוק היא לא סיבה שלא לאכוף חוק. אבל במקרה הזה אנחנו רואים ציבור עצום, נורמטיבי, שומר חוק, משלם את מיסיו, עושה מילואים, מגדל ילדים בהצלחה יתרה, וכל שלל הפעילויות שאנחנו נוהגים לתאר בהם ציבור קונבנציונאלי, נורמטיבי ושומר חוק – וזה לא אומר שכל אדם נורמטיבי צריך לעשות את כל הדברים האלו, חס וחלילה - שבאופן קבוע, לפרקים או מעת לעת, צורך קנאביס. במתח הזה בין חוק שאינו מקוים בסופו של דבר, ומי שלא מקיימים אותו אינם אנשים פורעי חוק, לבין האמירה שאי ביצוע של החוק הוא לא סיבה שלא לאכוף אותו, אנחנו נמצאים הרחק, בתחום בו אין באמת סיבה אמיתית לאכוף את החוק הזה. לכן, יש סיבה טובה לשנות אותו.

אנחנו גם רואים את חוסר ההיגיון כאן. אני לא אדבר על פעולות שממש מזיקות לאדם ולסביבתו, אבל כשמשווים - ואני אגיד קלישאה שמוטב שתיאמר - צריכת אלכוהול לצריכת קנאביס, אנחנו יודעים בוודאות שאלכוהול מזיק פי כמה לבריאות, ממכר יותר, פוגע בכבד, מייצר שלל מחלות, והופך אנשים לאלימים, בניגוד למשתמשים בקנאביס. בסוף צריך גם לבחון את החוק ואכיפתו במימד ההיגיון היומיומי והפשוט: מדוע אלכוהול מותר לכל וקנאביס אסור בתכלית האיסור? אין בכך היגיון. כיוון שאני לא שומעת שמישהו מתיימר לעצור צריכת אלכוהול בחוק – להפך, אני שומעת על התפתחות מדהימה של תרבות היין והיקבים בישראל ושל תרבות השתייה – אין שום סיבה שלא להשוות בין הדברים האלו, כמובן במגבלות המתבקשות.

עוד אמירה אחת שנאמרת מדי פעם היא שאם ההקלות והשינויים בחוק יחולו על בגירים, הם יזלגו גם לקטינים. אני לא מקבלת את הטיעון הזה. לא קיבלתי אותו גם כשחוקקתי את החוק לביטול חובת חבישת קסדה ברכיבה על אופניים בתוך ערים לבגירים, כיוון שחשבתי, בין היתר, שכדי לעודד רכיבה על אופניים, שהיא הרבה יותר בריאה והרבה פחות מסוכנת לעצמך ולזולת, אי אפשר גם לחייב על חבישת קסדה בערים. בין היתר אמרו לי: 'איך את יכולה להחיל את זה רק על בגירים, הרי הילדים לומדים מההורים'. ואני אומרת לא, יש דברים שלבגירים מותר ולקטינים אסור; למשל, שתיית אלכוהול. ילדים לא יכולים לשתות, אבל בגירים כן. יש שורה שלמה של התנהגויות שמותרות לבגירים ואינן מותרות לקטינים, ולכן את הנימוק הזה אני שוללת מכל ומכל. יש גם מסר של הורים לילדים: כשתגדל, תחליט, ואולי יהיה מותר לך. כרגע אסור לך כי אתה קטין.

משלל הסיבות האלו, וגם מהעובדה שזה באמת הפך לאחד מסממני הנאורות, חירויות הפרט והחופש השמור לאדם במדינות נאורות, אני חושבת שאנחנו צריכים לשאוף בכל כוחנו שזה יחול גם כאן. אומרים לי תמיד שיש דברים הרבה יותר חשובים. נכון - יש דברים הרבה יותר חשובים, ואני עוסקת בהם. זה לא אומר שבדברים המעט פחות לאומיים והרי גורל, אנחנו לא צריכים לעסוק כשהם נוגעים לאיכות חייו של האדם ולדרישה מוצדקת בעיניי שעולה מהציבור הרחב. אני רוצה להודות לך יושבת ראש הוועדה, תמר זנדברג, על העבודה העקבית והמצוינת שאת עושה בעניין הזה".