"בזמן שיו"ר ההסתדרות מצטלם עם קומץ עובדי קבלן שנקלטו, עוד אלפי עובדים מועברים להעסקה קבלנית"

10 במאי, 2017
האזינו:

שלי התראיינה לתכנית "בוקר טוב דרום" ברדיו דרום, בהגשת דוד יוסוב, על רקע המאבק להעסקה ישירה של עובדות הניקיון באוניברסיטאות. בדבריה התייחסה להחלטה הצינית של ההסתדרות להסיר את תמיכתה בהפגנה שנערכה בנושא בשל השתתפותה בה של שלי, עסקה באחריות להעסקה הוגנת שרובצת על קברניטי האוניברסיטאות והצביעה על האופן בו הנהגת ההסתדרות בראשות אבי ניסנקורן זנחה את העובדים, בהם עובדי דור ב'. מתוך הדברים:

"יוסוב: למה דווקא עכשיו? המחאה הזאת היא מחאה של חודשים, אפילו שנים. למה סמוך כל כך לבחירות להסתדרות?

שלי: בוא נפריד את זה לשניים: קודם כל, זה לא אני שמארגנת את ההפגנה הזאת, אלא פעילים חברתיים וסטודנטים, שעושים עבודה נפלאה. תמיד מחמם את הלב לראות פעילות כזאת של סטודנטים; היית מצפה שיתעסקו בהישרדות של עצמם, כי נורא קשה להיות סטודנט בישראל – אתה צריך גם לפרנס את עצמך, וגם אתה מתחיל מאוחר כי היית בצבא – ולכן המחאה של סטודנטים היא לגיטימית, אני מברכת עליה, ואפילו הולכת להביע הזדהות עם ההפגנה ולהשתתף בה, למרות שבדרך כלל אני לא משתתפת בהפגנות.

עכשיו, יכול להיות שבמסגרת המתנות ששר האוצר מחלק ליו"ר ההסתדרות כי יותר נוח לו שיהיה יו"ר הסתדרות רך וצייתן, הוא מתכוון להעניק לו מתנה גם בעניין הזה. על זה אני אומרת לך, דוד, הלוואי-הלוואי שייתן לו את המתנה הזאת.

יוסוב: אבל בסופו של דבר גם את מחברת את החוטים ואת הקצוות, וזה קשור לבחירות.

שלי: יכול להיות, אבל במקרה הזה אני אומרת לך שאני מקווה שהוא ייתן לו את המתנה הזאת. אתה יודע, מאז שהכרזתי על ההתמודדות שלי נחתמים בקצב מטורף הסכמי עבודה, אחרי 3 שנים שנחתמו אולי הסכם אחד או שניים. אז אני אומרת: אם המועמדות שלי להסתדרות היא זאת שתזרז תהליכים, אני מברכת על זה. יכול להיות שהייתי צריך להודיע על התמודדות כבר לפני 3 שנים...

יוסוב: שמענו שההסתדרות ביקשה להסיר את התמיכה הכלכלית שלה במחאה הזאת. זה קשור לזה שאת השתתפת?

שלי: כן, ברגע שיו"ר ההסתדרות שמע שאני הוזמנתי להפגנה כדי לדבר, הוא הודיע שהוא מסיר את ההשתתפות ואת התמיכה שלו בהפגנה.

יוסוב: אבל הוא חזר בו.

שלי: הוא חזר בו, אחרי שזה התפוצץ, ובתנאי שחברי כנסת – כלומר, שלי יחימוביץ' – לא ידברו. ואכן אני לא נואמת.

חברי כנסת שהם בעצם חברת כנסת אחת.

שלי: כן, חברי כנסת המכונים "חברת כנסת", ובתנאי שלא ידברו. אתה יודע מה? זאת התנהלות מאוד פוליטית, צינית ואפילו קצת עלובה, אבל ממש חשוב לי שלא נפספס את העניין העצמו, שנורא חשוב בעיניי.

יוסוב: איך את מסבירה את שיתוף הפעולה יוצא הדופן הזה בין סטודנטים, מרצים ועובדי הקבלן? אנחנו לא רואים את זה במקומות אחרים.

שלי: קודם כל, זה כן קורה, ואני אומרת את זה כמי שמתעסקת בנושא הזה כבר המון שנים, ממש מהרגע הראשון שמישהו העלה את זה. מי שהעלה את זה הוא פרופ' אריאל רובינשטיין, חתן פרס ישראל, שהוא מרצה באוניברסיטת תל אביב. אני זוכרת שעוד כשהייתי עיתונאית בחדשות ערוץ 2, הוא התקשר אליי ואמר לי 'את יודעת שהעובדות, המנקות, עובדות בתנאי עבדות, והן מנוצלות מאוד מאוד; הן בכלל לא עובדות של האוניברסיטה, אלא עובדות של איזה "ר'איס"'. היום זה נשמע מובן מאליו, אנחנו יודעים איך לקרוא לזה – "עובדי קבלן – אבל אני מדברת איתך על משהו שקרה לפני 17 שנה, או משהו כזה. הוא בעצם היה הראשון, מהמרצים דווקא, ששם את האצבע על התופעה המזעזעת הזאת: שמתנהל לו קמפוס שלם בשמחה, וסטודנטים באים ולומדים, והמרצים מרצים, והכול מתנהל כהלכה – ויש אנשים שקופים ובלתי נראים, שבאים אחרי הסטודנטים ומנקים את הלכלוך...

אבל יש את זה בכל הארץ. למה זה צורם דווקא כאן? כי זה מוסד אקדמי כביכול פתוח ופלורליסטי?

שלי: כן, אני חושבת שאוניברסיטה זה לא רק מקום שמקנים בו השכלה ודעת, אלא גם מקום שמחנכים בו את דור העתיד.

יוסוב: את בוגרת האוניברסיטה שלנו, כאן בבן גוריון, נכון?

שלי: כן, אני בוגרת אוניברסיטת בן גוריון, בוודאי. גם חייתי 9 שנים בבאר שבע; התחלתי את הקריירה שלי ככתבת בדרום. אני מכירה את האוניברסיטה הזאת, וגם הייתה לי התכתשות מאוד קשה עם נשיאת האוניברסיטה, שפשוט סירבה להכיר בקיומם של האנשים האלה כבני אדם שווי זכויות.

ברשותך אני רוצה להגיד על זה עוד מילה: ברגע שאדם אומר שהוא ד"ר, פרופסור או מרצה באוניברסיטה, בוודאי נשיא אוניברסיטה, והוא אומר משהו – הוא מרואיין שרוצים לראיין יותר, מקשיבים לעמדתו המוסרית; אוניברסיטאות זה מקום מאוד פוליטי, יש בו גם מעורבות פוליטית. אז לא יכול להיות שיהיה דיון על ערכים, ועל מוסר, וילמדו מוסר בחוג לפילוסופיה, וילמדו את תולדות העמים ותולדות עם ישראל, על כל הלקחים והמסקנות, והדיבורים יהיו גבוהה גבוהה – אבל בסוף כשאתה פותח את העיניים אתה רואה עבדים.

יוסוב: מזכ"ל ההסתדרות מולו את מתמודדת רשם כמה הישגים, בהם העברת 800 עובדי קבלן למשרות קבועות. אי אפשר להתעלם מזה.

שלי: אני חייבת לומר לך על זה משהו: נחתם הסכם ל-5 שנים, שבמסגרתו ייקלטו 10,000 עובדי קבלן, כלומר 2,000 בשנה. יש היום 600,000 עובדי קבלן במדינת ישראל. זה אומר שבעוד כמה מאות שנים ייקלטו עובדי הקבלן. ואני ממש מתקוממת כשאני רואה צילומים יח"צניים ופרסומות בדקה לשמונה, שעולות הרבה כסף, שבהן מצטלם יו"ר ההסתדרות עם 5-10 עובדי קבלן שהוא קלט, כשבינתיים הוא עומד מנגד כשאלפי עובדים אחרים הופכים להיות עובדי קבלן. זה הדבר המאוד חמור בעיניי: בכל המאבקים הכי גדולים – כמו "חיפה כימיקלים", כמו רשות השידור, כמו "טבע", שהולכים להיות שם פיטורים עכשיו, כמו מכון התקנים, שמופרט עכשיו – בכל דבר כזה, נוצרים מאות ואלפי עובדי קבלן חדשים; ושם יו"ר ההסתדרות מחרים ולא שותף למאבק.

יוסוב: לסיום, איך את מעריכה את הסיכויים שלך? אנחנו יודעים איך זה עובד בהסתדרות – הוועדיםה גדולים מכריעים. ראינו גם את תמיכתו של שר האוצר במזכ"ל הנוכחי. איך את רואה את הסיכויים?

שלי: קודם כל הרבה מראשי הוועדים איתי, אבל קורה זעזוע מאוד גדול, דווקא במקומות העבודה – כמו חברת חשמל, כמו החברה לישראל, כמו הנמלים. רגילים לחשוב על העובדים במקומות האלה שמרוויחים שכר נורא גבוה, אבל בסוף מה שקרה זה שיש יותר דור ב', יותר דור ג' ויותר עובדים בחוזים זמניים, מאשר עובדים שמרוויחים שכר הגון וטוב. הדור הזה זה דור שלא יצביע להנהגת ההסתדרות הנוכחית, כי היא לא ספרה אותו, הזניחה אותו והפקירה אותו.

אני רוצה להגיד עוד דבר אחד: ליו"ר ההסתדרות יש עניין שלא ידעו את תאריך הבחירות, כדי שההצבעה תהיה קטנה. לכן, חשוב לי לומר שב-23 במאי, יום אחרי שטראמפ מגיע לביקור בישראל, ייערכו הבחירות. לכו קלפי ותצביעו מה שאתם מאמינים, כי להצביע לראשות ההסתדרות משפיע על החיים שלכם יותר מאשר בחירות לראשות הממשלה".

להאזנה לראיון המלא: