שלי על החשד להטבות פליליות לטובת "חיפה כימיקלים": "יש כאן דפוס חוזר - מנכ"ל משרד ממשלתי שעובד לכאורה בשירות חברה פרטית"

18 ביולי, 2017
האזינו:

שלי התראיינה לתכנית "כאן אייכלר" ב"כאן רשת ב'", בהגשת יעקב אייכלר, בעקבות פנייתו של מבקר המדינה ליועץ המשפטי לממשלה בעניין החשד למעשים פלילים שנעשו, לכאורה, במסגרת ייבוא מיכל האמוניה.

להאזנה לראיון המלא:

"אייכלר: אני לא יודע איפה להתחיל. כמה פרשיות שאנחנו לא יודעים עליהן עוד יש?

שלי: האמת היא שיש כאן איזשהו דפוס חוזר. אני מניחה שהמבקר לא היה ממהר ומניח את המסמך הזה לפתחו של היועץ המשפטי לממשלה, אלמלא היינו בעיצומו של משבר האמוניה. אני לא יודעת אם יודעים, אבל העובדים הוצאו לחופשה כפויה, בעל כורחם, ל-15 יום, כשיכול להיות שלא ישובו ממנה – ומדובר ביותר מ-1,500 עובדים.

אייכלר: מתי זה קרה?

שלי: בימים האחרונים, ממש בימים האחרונים...

אייכלר: מעניין שאף אחד לא דיבר על זה. כנראה ש-1,500 עובדים לא מספיק חשובים...

שלי: לא רק 1,500 עובדים. זה כמובן הכי חשוב בעיניי, אבל כל הנושא עולה לפרקים לסדר היום, ואז יורד. מאחורי הקלעים, קוראים הרבה מאוד דברים שהם תמוהים ולא ברורים – כמו, למשל, העובדה שהבעלים של מיכל האמוניה ידעו שהמיכל צריך להיסגר כבר 4 שנים, ולא עשו דבר. או כמו התחושה שנוצר עכשיו איזשהו משבר מלאכותי, למרות שאפשר היה לפתור אותו קודם, כדי לאושש את משק האמוניה בלי מיכל האמוניה. גם עכשיו, יש המון חלופות מקצועיות מכל מיני סוגים.

אייכלר: מתברר שיש המון חלופות, שכולן עם שם אחד – "חיפה כימיקלים". לפי מה שהמבקר כותב.

שלי: כן, זה נכון. תראה, החלופה האופטימלית שעליה דובר כל הזמן הייתה הקמת מפעל בדימונה, בגז טבעי, שאמור לתת פתרון...

אייכלר: שאף אחד לא ניגש למכרז...

שלי: אף אחד לא ניגש למכרז, אבל אחר כך היו חלופות אחרות, כמו ייבוא מירדן וכמו הבאה של האמוניה בספינות יותר קטנות, כדי שלא יהיה סיכון מרוכז. קראתי עכשיו את חוות הדעת של המבקר. הדברים שכתובים שם הם חדשים לי; אני מכירה את הנושא, אך הדברים שנכתבו הם חדשים. על פניו עולה התנהגות שמזכירה דפוס קבוע: מנכ"ל משרד, לכאורה, שעובד בכלל בשירות החברה הפרטית, שהיא מאוד אינטרסנטית. ויש כאן עוד דבר: סגן ראש המל"ל – שוב המל"ל, שאמון על ביטחון המדינה – מעביר מסמך שלכאורה נכתב במל"ל, אך בעצם נכתב על ידי "חיפה כימיקלים".

אייכלר: אבל זה לא חדש, זה כבר שמענו בוועדות שדנו בזה, על היקף הסיכון, אם יש סיכון או אין סיכון...

שלי: אבל לא שהמל"ל מעביר את זה. כשהמל"ל מעביר מסמך אתה אומר 'טוב, המל"ל זאת המועצה לביטחון לאומי, הם בטח חושבים על ביטחון ישראל'. הנושא הזה היה כל כך מקושר לביטחון, עד שהוא אפילו נידון בוועדת חוץ וביטחון, ולא בוועדות הרגילות.

אייכלר: הכול בשם הביטחון... אני רוצה לשאול אותך שאלה פוליטית: מבקר המדינה הזכיר כאן שם מסוים; השם הזה מונה על ידי אבי גבאי, כשהוא היה השר להגנת הסביבה.

שלי: אתה מדבר על מנכ"ל המשרד?

אייכלר: מנכ"ל המשרד, כן.

שלי: ומה השאלה?

אייכלר: הוא מונה על ידי אבי גבאי, כשהיה השר להגנת הסביבה

שלי: ואם המנכ"ל אכן, חס וחלילה, מושחת, איך זה קשור אליו?

אייכלר: איך זה קשור לנתניהו אם החשדות נגד פילבר נכונים?

שלי: לא שמעת ממני את השם "בנימין נתניהו" בהקשר הזה.

אייכלר: לא, בהקשר של פילבר...

שלי: נשמע לי שאתה עושה כאן דבר טיפה לא הגון – אתה מייצר איזו זיקה ברמז כאילו יש קשר בין העניין לאבי גבאי. שמו לא מוזכר; אני קראתי בקפידה את המסמך הזה.

אייכלר: אני אבהיר ששמו לא מוזכר. אבל אני שואל מבחינה פוליטית: תוקפים את נתניהו כבר שבוע שלם, מאז מעצרו של שלמה פילבר, שהוא היה מנכ"ל 'עושה דברו של...'. השאלה אם זה נוגע לכל המנכ"לים, או שזה היה מקרה ייחודי.

שלי: תלוי. עניינו של ראש הממשלה תלוי ועומד בחקירה. עד עכשיו, המשטרה אומרת שלראש הממשלה אין קשר, לפחות לסוגיית הצוללות. לגבי משרד התקשורת, אני מבינה שהדבר הזה עוד נבדק. אבל הוא נבדק לגבי ראש הממשלה; הוא לא נבדק לגבי מי שהיה השר להגנת הסביבה, אבי גבאי.

אייכלר: אני רוצה לחזור איתך לכנסת: למה מבקר המדינה צריך לגלות דברים כאלו? למה אתם, כחברי ועדות שדנו בנושא הזה, לא עולים על הדברים האלה? כי אין חובה לספק לכם מסמכים?

שלי: כן, ענית בעצמך את התשובה. הרבה מאוד פעמים פונים אליי אנשים עם חומר שמעיד, לכאורה, על שחיתות או על מנהל בלתי תקין. אם הדבר לא ממש פשוט, ברור, ניצב מול העיניים ועובדתי, אנחנו נאלצים להסביר לאנשים שאנחנו לא גוף חקירתי. אנחנו לא משטרה, אנחנו לא מבקר המדינה – אין לנו יכולת להתקשר עכשיו לאנשים ולתבוע מהם מידע. בשביל זה יש מבקר מדינה, וטוב שכך.

אייכלר: אבל הוא תמיד בדיעבד. זאת הבעיה.

שלי: אז הנה, אני חושבת שדווקא כאן העובדה שהמבקר כותב את המכתב הזה ליועץ המשפטי לממשלה בעיצומו של המשבר... גם עבודת מבקר המדינה, לפחות אצל המבקר הנוכחי ואצל המבקר הקודם, השתנתה, ויש כבר הבנה שלא צריך לחכות שהדבר ייגמר וייחתם כדי לפרסם דוח. לכן, טוב שהמכתב הזה מגיע עכשיו, כי במידה רבה זה סוג של מכתב אזהרה – 'שימו לב מה קורה כאן, פקחו עין'".