עיתון סופשבוע של שלי

"אם יש מי שנאמן אז יש מי שבוגד"

פרשת הצוללות: אז ככה נראה הפטריוטיזם החדש! לא מאמינה לנתניהו שלא ידע, והפרחים – לרביב דרוקר שבלעדיו לא היה תיק 3000. בתוך ביצת השחיתות והפלילים – מה שמפריע לשקד זה שדינה זילבר עברה על הוראות התקשיר. השביתה הכללית המבויימת והצינית, שאיש ממילא לא חשב שתקרה באמת. ככה מחסלים את נשק השביתה. מעשי הסדום שמירי רגב עושה בתרבות, ואיך יום בהיר אחד היא גילתה השבוע את הפמיניזם, אחרי אפס סולידריות עם המאבק הפמיניסטי. ועדיין: האמירה של שטרן שוביניסטית ומבחילה. ספיחי הנאום של צחי הנגבי בכיכר: תסלחו לי, אבל איש לא נרצח משלוש שריקות בוז שנורו בגבו. אז די להתחסדות. שעתם היפה של האלימים המטורפים וחסרי העכבות – כך התפרץ רון קובי ראש עיריית טבריה החדש (והמזעזע) לישיבת הוועדה שלי "חלאה, התמנון ממוסול" הוא קרא למבקר העיריה שהזמנתי לישיבה.
8 בנובמבר, 2018

שלום לכם חברות וחברים,
 

אחת מפרשיות השחיתות החמורות והקשות בתולדות המדינה הגיעה אתמול לתחנה הכמעט סופית שלה – פרשת הצוללות. אדם אחד נעדר מהשורה הארוכה והדוחה של כוכבי הפרשה שהמשטרה ממליצה להעמידם לדין, והוא המחולל הראשי שבלעדיו לא היה קורה כלום (כי אין כלום וכו') – ראש הממשלה המושחת בנימין נתניהו. אגיד זאת בפשטות: אני לא מאמינה שהוא לא ידע.
 

image-20181108233952-1


את פרטי הפרשה אתם עוד תשמעו בסוף השבוע שוב ושוב. אני אעיר כאן רק הערה אחת, בעניין שמן הסתם ידובר פחות: זו תזכורת חשובה ללמה נחוץ חופש עיתונות. למה אנחנו זקוקים לתקשורת חופשית ואמיצה, שנעשית נדירה יותר ויותר. כזאת שלא מצנזרת את עצמה, ששואפת לחשוף אמת, שמתחקרת ולא רק מהגגת, שמוצאת עוז לעמוד מול החזקים ביותר.

כל זה לא היה קורה בלי רביב דרוקר (שעוד יוזכר כאן בהמשך בעניין אחר). זה שנתניהו לא הצליח, למרות דם יזע, דמעות ומאמצים - להביא לפיטוריו, להשתקתו, לסרוס כוחו או למיגור ערוץ 10 שממנו הוא פועל. היום אנחנו כבר יודעים למה.

הצוללות האלה יהיו אנדרטה לשחיתות, להפקרות, לפגיעה הרסנית בבטחון המדינה למען בצע כסף, לקשרים דוחים של הון ושלטון במובן הכי בוטה שלהם, ובצמרת של הצמרת: לשכת ראש הממשלה. הן גם יזכירו לנו כמה עלובה ושקרית הפטריוטיות המדומה של חלקים בימין. פטריוטים לא מוכרים את המדינה שלהם.

 

וכה אמרה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דינה זילבר: "תרבות היא דמיון חופשי ויופי וגיוון וריבוי קולות ואומץ והתרסה וכנות וריגוש וביטוי שאיננו מתחנף ואיננו מתאים את עצמו למד פטריוטיות מזויף או למבחני התאמה שלטוניים... אם יש מי שנאמן אז יש מי שבוגד, גיס חמישי. הבו לנו יועמ"שים צייתנים, אמנים מסורסים, תקשורת מרוסנת, עם ממושמע, מחונך שחשיבתו אחידה". בפרספקטיבה היסטורית, מי שיתבונן על הדברים הכה מובנים מאליהם אשר למרבה הצער בימינו אלה דרוש אומץ עצום לומר אותם – יבין כל בר דעת על מה נלחמנו כאן, ואיך סורסו חופש הבטוי והמחשבה והוכפפו לפוליטיקאים פשיסטים חסרי מעצורים.

זילבר אמורה להשתתף בישיבתה של הוועדה שלי שנושאה טיפול מוסדות המדינה בטרנסג'נדרים - ביום ג' הבא, 13.11, בשעה 11:00. הגעתה תואמה לפני זמן רב, ואם לא תגיע – אני אניח שהיועמ"ש לא אמר אמת לחבריה כשהבטיח להם שהיא אינה מושעית. ובכלל, ההנחיה שלא להגיע לדיונים עד שהמקרה יבדק, וההבטחה ש"לא יהיה משפט שדה" והאמירה העאלק נחרצת ש"רק הוא יחליט", עושה דה ז'ה וי לטיפולו בתיקי נתניהו. הכל מטופל, הכל בסדר, אבל המצב הזמני יכול להימשך עד קץ כל הדורות.

ובינתיים, לשרת המשפטים שקד אין שום בעיה לחיות ולעבוד עם חשודים ונחקרים בעברות חמורות ביותר, אבל האשה המקצוענית, הותיקה, והחכמה הזאת דינה זילבר – היא האוייבת שלה. כי לעבור עברות פליליות זה אחלה וסבבה, אבל לחרוג מהתקשיר – או-הו!

מישהו ממי שמקבלים לידיהם היום את עיתון סופשבוע שלי האמין, חשב, העלה על דעתו שהאיום בשביתה כללית במשק לטובת פועלי הבניין אכן ימומש? אני לא רואה ידיים מורמות. זה, בקצרה, מה שהיה לי להגיד:

image-20181108233952-2


וקצת יותר באריכות:

image-20181108234213-3

ועוד אוסיף: כמאמינה גדולה בעבודה מאורגנת, אני מודאגת מאוד מהכרסום בכוחו של נשק השביתה. עד לא מזמן שביתה כללית במשק היתה נשק יום הדין, מלחמת גוג ומגוג, קו ההגנה האחרון של עובדים במשק, במאבק שבו כלו כל הקיצין והכל כבר נוסה. המעסיקים והממשלה היו רועדים מפחד ומבינים שהכאוס והעלות יהיו כאלה – שכדאי להם לדבר עם העובדים. שזה יהיה גם נכון יותר עניינית ובטח זול יותר כספית.

אלא שעכשיו, בטח שמתם לב, אף אחד לא היה מודאג. וזה שאף אחד לא היה מודאג זה מאוד מדאיג. כי במקום להיות כלי ההרתעה היעיל והאפקטיבי ביותר, שביתות כלליות הפכו לבדיוק ההיפך מזה – כלי למסמוס מאבק. כך בדיוק הופקרו עובדי טבע. כשבמקום שביתה נקודתית להפסקת יצור ויצוא שהיתה עולה לקאר שולץ ולטבע הרבה יותר ממה שחסכו הפיטורים, והיתה שולחת אותם לחשיבה מחודשת – השביתה האפקטיבית הזאת לא קרתה כלל, ובמקומה הוכרזה שביתה כללית במשק, שגם לא הזיזה לשולץ את קצה הציפורן, וגם בסוף – נחשו – לא קרתה.

image-20181108234213-4

ועוד הסבר קטן לאיך עובדים הדברים: רואים את המודעה למטה? היא עולה הון תועפות ופורסמה בפרינט. יחסי הציבור היקרים להסתדרות ולעומד בראשה (על חשבונכם) הם החלק השולי של הסיפור. חברות עסקיות, ובשנים האחרונות גם ההסתדרות – מייצרות באמצעות מודעות כאלה תזרים מזומנים נאה של שטחי פרסום ושידור לכלי תקשורת, ובתמורה הן מצפות לסיקור אוהד, או לכל הפחות כזה שלא באמת חופר מדי במעלליהן. לעיתים קרובות זה מצליח. וזה דוחה.

image-20181108234213-5



עכשיו, בלית ברירה, נצטרך לעסוק במירי רגב. קודם כל, צפו בנאום שלי במליאה על חוק הנאמנות בתרבות, משוסע בקריאות ביניים של אובדן שליטה מוחלט של רגב. זה יפה שאדם ששופך ארס, שנאה, קללות והסתה נגד אחרים – כל כך רגיש לכבודו שלו. הנה חלק מהטקסט:

"אני בעד חוק נאמנות בתרבות. נאמנות של שרת התרבות לתרבות. וזו לשון החוק:

'תהא שרת התרבות מחויבת בנאמנות לתרבות וליוצריה, ללא הבדל דת, גזע, מגדר, או שייכות פוליטית;
שרת התרבות לא תסית נגד יוצרים;
שרת התרבות לא תחבל בקיומם של אירועי תרבות, ספורט וטקסים בישראל;
שרת התרבות לא תתנה תמיכה באירוע בהשתתפותה בו;

שרת התרבות לא תחלק כרטיסים למקורבים;
שרת התרבות לא תשריין כסאות לפעיליה הפוליטיים באירועים;
ורצוי גם ששרת התרבות לא תקרא לבני אדם סרטן.'

(קריאות ביניים של מירי רגב)

מה קרה שרת התרבות? מה זה האובדן שליטה הזה?
תשבי, תקשיבי, לא אמרתי שום דבר נורא – לא סקסיסטי, לא גזעני, לא קללה, לא שום דבר. נאום מתורבת לגמרי, תרגיעי.

(המשך קריאות ביניים של רגב)

את מדברת על פמיניזם?! מתי התייצבת לטובת אישה?! מתי היית בשיח הפמיניסטי?! 
מתי היית בשיח המזרחי?! אפילו אני, האשכנזייה, הייתי שם לפנייך! 
מתי נהיית ימנית - היית שמאלנית בכלל! 
הכל קוניקטורלי. נכנסת פה לכנסת נלחמת נגד מע"מ על ירקות – כי היה אופנתי להיות חברתי. שום דבר אמיתי! שום דבר! 
פמיניזם? מתי היית במאבק פמיניסטי?! מתי הגנת על נאנסת?! 
מטיפה על פמיניזם, חצופה...."

לסרטון הנאום יחד עם הטקסט המלא היכנסו לפוסט שלי בפייסבוק, ולצפיה ישירה בסרטון ביוטיוב הקליקו על התמונות:

image-20181109005134-1
image

 

image-20181108234321-10

image-20181108234321-11

image-20181108234350-12

 

ולפרשת אלעזר שטרן וההתבטאויות הדוחות שלו בעניין מירי רגב. בקצרה ובמיצוי למי שלא מעוניין להאריך, הנה תמצית העמדה שלי בציוץ הזה:

image-20181108234350-13

image-20181108234350-14

כאן מתוך כתבה ב"כאן 11":

image-20181108234420-15

 

הידעתם, שאסור לנאנסת לספר על האונס? לחשוף את פניה כנאנסת? החוק שנועד לגונן על נפגעות, הפך לנשק נגדן. לא לעוד הרבה זמן. העברנו השבוע בקריאה ראשונה תיקון לחוק העונשין שקובע שמותר להן לדבר (!) גם בלי אישור בית משפט. זה חוק ממשלתי בדחיפה של כמעט כל הח"כיות, גם שלי כמובן. הגשנו מבול של הצעות חוק פרטיות בעניין, ולבסוף זה צלח.

"אחד האבסורדים הגדולים הוא שקורבנות פשיעה לא מתביישים לספר שהם היו קורבנות. אם שדדו זקן בביתו, הוא יספר שהיה קורבן, אם הכו מישהו מכות רצח – הוא ילך וידווח וגם יספר על זה שוב ושוב לחברים שלו. נפגעי טרור מספרים על הטראומה שחוו, ובאופן מוזר ומכמיר לב נפגעות תקיפה מינית פשוט לא יכולות לספר את הסיפור שלהן." לצפיה בנאום שלי לפני ההצבעה:

image-20181108234420-16

image-20181108234420-17

 

ועכשיו לכמה מהדיונים שקיימתי השבוע בוועדה לביקורת המדינה, ואני מקווה ששני הציוצים האלה יגרמו לכם לעקוב אחרי הדיונים להבא – גם אחרי המעמיקים והמפרכים שבהם – כי אנחנו פשוט נותנים שם עבודה לציבור. כמובן שאני חוזרת על ההזמנה שלי לבוא לדיונים!
 

image-20181108234501-18


image-20181108234501-19


שעתם היפה של האלימים המטורפים וחסרי העכבות. לפעמים, אחרי שאת חושבת שראית הכל, מופיע רון קובי ראש עיריית טבריה החדש, ומוכיח לך שעוד לא ראית כלום. אדם שנבחר אך ורק משום שתקופה ארוכה שידר ללא הרף פייסבוק לייב של עצמו משתלח באלימות בכל דבר שזז על תקן "לוחם בשחיתות".

את בני אליהו, מבקר הפנים של עיריית טבריה, אני מכירה היטב. אחד המבקרים היותר אמיצים וישרים, ואחד שגם אכל מרורים מראש עיר קודם, זוהר עובד, שרדף אותו בגלל דוחות הביקורת שהכין. אחר כך היתה לו תקופה נורמלית, עם ראש העיר הקודם, יוסי בן דוד, שידע להכיל דוחות ביקורת, ועכשיו הוא מול התופת ממש, כי האיש שרדף אותו ואיים עליו והוציא דיבתו כי סירב לשרת אותו בקמפיין שלו – רון קובי – נבחר לראשות העיר.

"חלאה, התמנון ממוסול". כשהזמנתי את בני לישיבה מיוחדת עם מבקרי פנים אחרים, לשמוע דווחים ממה שעבר עליהם במערכת הבחירות ולהמשיך לחזק אותם ולגונן עליהם – לא ידעתי שהוא יעמוד במוקד הישיבה. ערב קודם פורסם סרטון האימים שבו רון קובי תוקף כתבים, ואז בני שלח לנו סרטון אחר, חמור עוד יותר, ששודר בוועדה.

שימו לב, זה ראש עיריית טבריה הנבחר מדבר אל ועל מבקר הפנים של העירייה. הקליקו על הציוץ לצפיה:

image-20181108234711-1


ראשי הרשויות ומבקרי הפנים מקיימים לרוב חיים תקינים, גם אם לא חיי אהבה, של מבקר ומבוקר. רבים מראשי הרשויות מבינים שמדובר בכלי עזר, לא באויב, כדי לשמור על הרשות מפני אי סדרים. אבל יש לא מעט רשויות שבהן העובדה שהמבקרים הם שומרי סף, הופכת אותם למושא להתעמרות ולרדיפה. קשים מאוד חייהם. הם חיים במקום הזה, מועסקים ע"י המבוקר שלהם, וחשופים לפעמים להתעמרויות קשות ביותר.

הגנה על שומרי הסף האלה יקרה ללבי. רק לפני חודשיים העברנו בוועדה, אחרי מאבק, תקנות של משרד הפנים שמבטיחות 83 תקנים נוספים ו – 22 מליון שקלים נוספים כדי שאי אפשר יהיה להעניש אותם בתואנות של תקציב. על הפרק חוק שלי האוסר על ראש רשות לפטר מבקר, יועץ משפטי, מהנדס העיר - בלי אישור היועמ"ש. הנה עוד מה שקרה בוועדה, בציוצים ובכתבות:


image-20181108234711-2

image-20181108234711-3


image-20181108234747-6


image-20181108234747-7
 

image-20181108234747-8


הנה שני ראיונות אחרי הדיון בוועדה: כאן, ב"עושים צהריים" עם נורית קנטי בגל"צ. בעקבות דיון בנושא מבקרי הפנים וההתעמרות שהם עוברים מצד ראשי הרשויות. וגם ב"כאן ב" ביומן הצהריים עם אסתי פרז, אמנם על הוועדה, אבל בסוף גם נשאלת על שריקות הבוז לצחי הנגבי בעצרת רבין ומשיבה:

"מה הסיפור? אז מה אם שרקו לו? אז מה אם קראו לו בוז? גם לי קרה שהופעתי וקראו לי בוז. אנחנו אנשי ציבור, אנחנו שליחי ציבור. ביקורת היא חלק מחיינו. אז כל האויויויוי הזה, והצקצוקים, והאמירות על "אלימות משני הצדדים" – נו באמת. אני עוד לא שמעתי על מישהו שנורה בגבו משריקת משרוקית. זה בדיוק העיוות שבשיח השקרי על קיצונים משני הצדדים, כביכול. איזו קיצוניות? אנשים קראו בוז ושרקו במשרוקיות, זה הדבר הכי חנוני שאפשר לעלות על הדעת. שריקות וקריאות הבוז הן לא שלוש יריות אקדח, או הסתה קשה ונוראה לאלימות בכלל".


הקשרים המפוקפקים בין חברות התרופות ובין רופאים שנהנים מהרבה צ'ופרים מהחברות האלה, כדי שימליצו על תרופות שלהן. וגם החדירה הבלתי נסבלת של תועמלניות רפואיות אל לב מערכת הבריאות. רביב דרוקר תיעד, חשף ופרסם ב"המקור" בערוץ 10, אני לקחתי על עצמי למגר את התופעה בסדרת ישיבות של ועדת ביקורת – ומשרד הבריאות הבין את האתגר ופרסם נוהל מחמיר ומגביל, כללי אתיקה למעשה, שיעשו רגולציה על התופעה.

image-20181108234501-20

הלחצים העצומים של חברות התרופות וגם של הסתדרות הרופאים (!) על משרד הבריאות לבטל את הנוהל החדש, הדליקו הרבה נורות אדומות. כדי לדון על הנורות האלה התכנסנו שוב השבוע. אם אתם רוצים לצפות בדיון, שלדעתי היה מרתק – הקליקו כאן. למאמר של רביב בעניין (לא עדכני להתפתחויות אבל ממצה) הקליקו כאן.

"הכרזת הר"י על סכסוך עבודה בשל ההנחיות של משרד הבריאות, מביכה ושערוריית. הגנה על מנהג אפל וקלוקל של ערבוב הון פרטי ברפואה ציבורית. ביעור התופעה היה אמור להיות מטרת על של ה"רי, שהרי ברור שאין מדובר בכל הרופאים. אבל הר"י, בסכסוך העבודה הבלתי מוצדק שהיה כאן אי פעם, במקום לבער בעצמה עשבים שוטים, מתעקשת להכתים את כל הרופאים הישרים והמסורים בהגנה תמוהה על מעשי שחיתות.", זה מה שאמרתי בוועדה, מוזמנים לעקוב בסדרת ציוצים שלי, של רביב, ושל רוני לינדר כתבת הבריאות של הארץ:

image-20181108234845-9

image-20181108234845-10

image-20181108234845-11

image-20181108234845-12

image-20181108234926-13

image-20181108234926-15


אם יש דבר ודאי, זה הידיעה שרעידת אדמה קשה מאוד תתרחש כאן, עם סיכוי גבוה שעוד בימי חיינו. מספר עצום של קורבנות, אבדות והרס צפוי. ועוד אפשר לומר בוודאות: את דו"ח וועדת החקירה על המחדלים הנוראים שהביאו לשיעורי ההרס והמוות – שיכתב מתוך טראומה לאומית קשה וזעזוע עצום – אפשר כבר לכתוב היום. דו"ח מבקר המדינה, שעליו התכנסנו לדון, לא משאיר מקום לדמיון בנושא, וקדמו לו דו"חות קודמים.

יש קשר ישיר בין היערכות לרעידות אדמה לבין היערכות להגנה מפני טילים, מדובר בהיערכות דומה, ובשניהם הכתובת על הקיר, והמצב חמור. למעט הבדלים פעוטים, שנדמה לי שבני בגין ואני מיצינו את כולם:

image-20181108235008-16

ישיבות קודמות שקיימתי בנושא – אודה – היו קטסטרופליות. למה? כי עשרות רבות של גורמים אחראים להיערכות ולטיפול בזמן אמת, וכשיש עשרות כאלה, זה אומר שאיש אינו אחראי, שכולם רוצים קרדיט וסמכויות, ושאף אחד לא מוכן ליטול אחריות. וחמור מכל – אין שום גורם שמתכלל את כולם. זו הסיבה שהתעקשתי לקיים ישיבה עם ראש המועצה לבטחון לאומי, שאחראי גם על פי חוק וגם על פי קרבתו המוחלטת לראש הממשלה – להיות הגורם המתכלל. לצפיה בכל הדיון בפורטל הוועדה הקליקו על הציוץ:

image-20181108235055-18

image-20181108235055-19

image-20181108235118-20

 

הרבה מירי רגב היה פה היום, אז עוד אחת קטנה, חיובית הפעם, עוד הישג של הוועדה שלי, ולא להיבהל מההתחלה - זה נוגע לזכויות אמנים נטו. משרד התרבות משנה את מבחני התמיכה לעניין העסקת אמנים ביחסי עובד ומעביד. השינוי קובע שמוסד תרבות שמעסיק אמנים (80% לפחות) במתכונת של יחסי עובד ומעביד יזכה לתוספת תקציבית של 10% מדובר בתיקון שבשלב זה משרד התרבות פרסם להערות מהציבור, גם אתם מוזמנים לעשות זאת. יש כמה שלבי ביניים בדרך עד המימוש המלא ב 2021). זה לא תיקון מושלם, אבל בכל זאת מדובר בשנוי משמעותי, שבו, לראשונה, בתקצוב גופים, נלקח בחשבון גם אופן העסקתם של עובדים.

הרבה הערכה למנכ"ל שח"ם, איגוד השחקנים בישראל, אורי רשטיק, שמניע את המהלך הזה בתבונה ובנחרצות. ביוזמתו הוועדה עוסקת בנושא. מי שרוצים לצפות בדיון הוועדה שבו התחייב משרד החינוך לפעול לתיקון, יכולים להקליק על התמונה שבה נראים השחקנים לבנה פינקלשטיין, עידית טפרסון, אסתי זקהיים, גיא לואל וגם אורי רשטיק:

image-20181108235118-21


בואו לוועדה, או צפו בה בפורטל – משהו מהדיונים המאוד משמעותיים שלנו בשבוע הבא בטוח יעניין אתכם!

וגם זה קשור לחקירות נתניהו, ביום שני ב-12:00 נארח את מנהל רשות המיסים ערן יעקב, לשתי ישיבות בנושא "חוק מילצ'ן" – שהוא פטור ממס ופטור מדווח (!) לעשר שנים לעולים חדשים ולתושבים חוזרים ותיקים; ודיון נוסף על פטורים והקלות מס לקרנות ההון.

ביום שלישי - דיון על הקהילה הטרנסג'נדרית בישראל, שאליו, כמו שסיפרתי לכם, אמורה גם להגיע המשנה ליועמ"ש דינה זילבר.

ביום רביעי ב-09:00 ישיבת ועדה בהשתתפות יו"ר לשכת עורכי הדין אפי נווה, ועדת הבוחנים ונציגי משרד המשפטים – על אחוזי הכישלון הבלתי נתפסים (88% במבחן האחרון, לפני פסילת שאלות) בבחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין.

גם אתם רוצים לבוא לדיונים של הוועדה לביקורת המדינה? מוזמנים! כתבו לנו לshelly.bikoret@gmail.com ואנחנו נדאג לאישורי כניסה ולכל מה שצריך.

image-20181108235224-22


עוד כמה מציוצי השבוע:

image-20181108235224-23

image-20181108235224-24

 

 

image-20181108235309-25

​​​​​​ image-20181108235309-26


אם אתם רוצים להירתם ולסייע לי, ולהיות שותפים לעשייה – תבורכו. איך עושים את זה?

קודם כל, תתפקדו, ואם אתם כבר חברי מפלגה, תפקדו אחרים. עדיין יש סיכוי לא רע שכך תוכלו להשתתף בפריימריס לחברי הכנסת. אפשר לעשות זאת כאן ועכשיו, או כתבו אלינו למייל hitpakdutshelly@gmail.com עם שם מלא ומספר הטלפון שלכם, ואנחנו נחזור ונעזור לכם להתפקד.

הצטרפו לצוות המתנדבים שלנו בלשכה, זה יכול להיות אפילו יום אחד בשבוע או בשבועייםכתבו לנו ל-shelly@knesset.gov.il, עם שם מלא וכמה מלים על עצמכם ועל החוזקות שלכם, צעירים ומבוגרים כאחד. אם אתם פנסיונרים של מוסדות כמו הביטוח הלאומי, או רשויות הרווחה, זה יכול לעזור לנו מאוד בלשכה בטיפול בפניות ציבור. זקוקים גם למתנדבות שיש להן יכולת, רגישות אכפתיות ומיומנות לשוחח עם נפגעות תקיפה מינית.

 צרפו עוד חברים לעיתון סופשבוע הזה.

חזקו, הגיבו, שתפו ורטווטו ברשתות החברתיות. עקבו אחרי בטוויטר, וגם אחרי העמוד שלי בפייסבוק, וגם באינסטגרם.

אם אתם רוצים לדעת עוד על הפעילות שלי - הכנסו לאתר שלי, צפו בדיוני הוועדה לביקורת המדינה שאני עומדת בראשה בפורטל הוועדה, ויש לי גם ערוץ יוטיוב ובו נאומים וראיונות טלוויזיוניים.

 

תודה ושבת שלום,

שלכם,

שלי