הפעילות בנושאים סביבתיים - המאבק לצדק סביבתי ולצדק חברתי וכלכלי שזורים זה בזה.

13 בפברואר, 2019

לחברי וחברות החוג הסביבתי,

ראשית, תודה רבה על פנייתכם. אני מברכת אתכם ואת הפעילות החשובה שאתם מובילים, במפלגה ובשטח.

המאבק לצדק סביבתי ולצדק חברתי וכלכלי שזורים זה בזה.

לא סוד הוא כי לעתים קרובות יש מתאם גבוה מאוד בין מעמד סוציו-אקונומי נמוך לבין מיקומם, נניח, של מתקנים רעילים או מזהמים. באותה מידה, תהליכי קבלת החלטות בלתי שוויוניים משפיעים על חלוקת המשאבים, לרבות על שימושי קרקע.

הפעילות שלי בנושאים הסביבתיים מתמקדת מצד אחד בקידום משק אנרגיה בת קיימא, לדוגמה במשק הגז הטבעי (שאמנם פולט גזי חממה, אך פחות מפחם ונפט); ומצד שני בניסיון לצמצם פליטות גזי החממה כחלק מהמאבק העולמי במשבר האקלים, שהוא האיום הגדול ביותר היום על האנושות.

הובלתי באופן עקבי את המאבק בנושא הגז מראשיתו לפני כעשור, בפעילות למען העלאת התמלוגים (ועדת ששינסקי), עבור בסוגיית הייצוא מול לפיד כשר אוצר ונתניהו (ועדת צמח), וכמובן במתווה הגז כולל עתירה תקדימית לבית המשפט העליון.

המאבק על מחיר הוגן, על תמלוגים סבירים למדינה, ועל שמירת עתודות הגז בידי המדינה (בניגוד ליצוא שרק יעשיר עוד יותר את מונופול הגז) – קשורים קשר עמוק ליוקר המחייה של אזרחי ישראל, ולהפחתת השימוש בדלקים מזהמים, שיכול בקלות להביא לכך שכולנו ננשום אויר נקי יותר.

אוצרות הגז השייכים לכל אזרחי המדינה יכלו לאפשר למדינה עצמאות אנרגטית, הוזלה דרמטית של אנרגיה ומים, פיתוח של תעשיות חדשות, תרומה אדירה לאיכות הסביבה, שגשוג חברתי והעצמה ניכרת של ביטחון המדינה. כשמציבים את אסדות הגז קילומטרים ספורים מהחוף, בלי לשתף את הציבור ובלי לשמוע את ארגוני הסביבה – זהו המשך ישיר להעדפה של האינטרס של בעלי ההון על זה של הציבור.

אני פועלת לקידום השימוש באמצעי תחבורה חלופיים שאינם מזהמים כמו אופניים, וכן שיפור התחבורה הציבורית על מנת לעודד מעבר מהרכב הפרטי. העברתי יחד עם דב חנין את חוק הקסדה, שאפשר לרבים לרכוב על אופניים בתוך העיר, להפחית זיהום, ולתרום לאיכות הסביבה. עם יריב לוין העברתי את החוק הדורש להציג מידע על קווי השירות בתחנות האוטובוס. אם היו לנו יותר שבילים לתחבורת אופניים, לא רק שזיהום האויר היה פוחת, אלא שהצורך בכלי רכב מזהמים היה יורד, וכך גם מקל על העלויות הכרוכות באחזקת רכב ובדלק. 

הועדה לביקורת המדינה. כיו"ר הועדה לביקורת המדינה קיימתי כמה דיונים בנושאים הנוגעים לשמירת הסביבה. אחד הבולטים שבהם – דיון בהשתתפות ראש רשות המים, גיורא שחם, על משבר המים, ועל המחדל הקשה שהביא לפגיעה אנושה, כמעט בלתי הפיכה, במקורות המים הטבעיים של ישראל. בעקבות הדיון פניתי באופן דחוף לשר האנרגיה והמים יובל שטייניץ כדי שימלא את חובתו לשתף את הציבור, לרבות ארגוני הסביבה, בנוגע לתכניות הממשלתיות במשק המים.

עוד טיפלנו במצב הנחלים המזוהמים, סוגיה שאני חווה אותה על בשרי כמי שעוסקת בספורט החתירה.  בישיבת הועדה התברר כי בחלוף שבע שנים מדו"ח מבקר המדינה בנושא, לא רק שהמצב לא השתפר, אלא אף הורע: אף לא נחל אחד שוקם לכל אורכו, והתקצוב לכך נמצא בירידה. הטלנו על משרד החקלאות להגיש לועדה ממצאים על פעילותו לצמצום הזיהום. נחלי ישראל הם משאב טבע נפלא, השייך לכלל הציבור, בלי הבדלי דת, גזע, מין ומעמד סוציו-אקונומי. הם היו יכולים להיות פנינה של ממש, עם רמת ניצול גבוהה למטרות פנאי, בילוי, ספורט ועוד – אלמלא היו מוזנחים, מיובשים ומצחינים.

מכל הסיבות האלה, אני מאמינה בכל ליבי שהיכן שיש אי צדק סביבתי ישנו גם אי צדק חברתי.

מצ"ב לעיונכם מגוון רחב של הישגים ומהלכים שהובלתי בתחום הגנת הסביבה.

אשמח להמשיך ולהוות תמיד כתובת עבורכם, ואני מבטיחה לכם שתמצאו בי שותפה נאמנה למאבקים הסביבתיים אותם אתם מובילים גם בהמשך.

שלכם,

שלי

קישור לפוסט של החוג הסביבתי