עיתון סופשבוע של שלי

ושוב אתכם

עוד אין ממשלה אבל המזימות ידועות. עזה: בלי חזון מדיני ובלי אסטרטגיה, השעון כבר מתקתק אל הסבב הבא. יום השואה: כן. לדבר על ה"תהליכים". אחד במאי:  כשם שחובה עלינו לא להיבהל כשלאומנים גזענים קוראים לכל מי שהוא לא הם "בוגדים", כך אל תחששו לגונן על הזכות לא להיות עבד. יום הזכרון לחללי מערכות ישראל: כשהבנתי שמשפחות החללים שעליהם סיפרתי – נמצאות בקהל ומאזינות. ויום עצמאות שמח! מישהו שכח לספר למדליקת המשואה המקסימה מארי נחמיאס שלהגיד שיהודים וערבים שווים זה טקסט חתרני. וגם: בואו להתנדב אצלי בלשכה!
9 במאי, 2019

image


שלום לכם חברות וחברים,
 

בשבוע הבא תתחדש עבודת הכנסת. עדיין בלי ממשלה, מה שאומר שהקרבות שעוד נכונו לנו עדיין לא לבשו פנים מדוייקים של מזימות, חוקים ומהלכי ממשלה וכנסת, אבל הכוון די ברור. אין מה לייפות – כמפלגה ספגנו מהלומה חסרת תקדים, שגם אני, אני מודה, עוד מתקשה לעכל. גם כוחנו, לפחות זה המספרי והרשמי, הוא דל מאוד.

זה רק מחייב אותי להיות עוד יותר יצירתית ועיקשת במאבקים שעוד נכונו לנו, ולעמול על הרחבת התשתיות האנושיות שמהן ילבלבו הפרחים החדשים של דרכנו, הכל כך צודקת, חשובה וחיונית. אצטרך אתכם, יותר מתמיד, כשותפים לדרך.

סבב נוסף וקטלני בעזה מאחורינו, וכך גם ארבעה ימי אזכור מכוננים ורבי משמעות: אחד במאי, יום השואה, יום הזכרון לחללי מערכות ישראל ויום העצמאות. למי שפספס, אביא כאן את מקצת הדברים שכתבתי ואמרתי סביב האירועים האלה.

עזה:

image

וכאן אחרי הפסקת האש, בראיון נרחב אצל אודי סגל ברשת 13. מברכת על הפסקת האש ועל כל טיפת דם שנחסכה, אבל בלי חזון מדיני ובלי אסטרטגיה, השעון כבר מתקתק אל הסבב הבא. וגם על היום שאחרי התבוסה בבחירות ועל תוכניותי הפוליטיות. לצפיה הקליקו:

image
image

image
 

יום השואה:

הקליקו לקריאת הפוסט המלא (אבא שלי ואני בתמונה):

image

וכאן ב"העולם הבוקר" עם אברי גלעד וטלי מץ, דיברתי על חוויית הדור השני לניצולי שואה. על הכחדתם של שני שבטים ענקיים של הוריי על אדמת אירופה, על לגדול בבית שהשואה מאוד נוכחת בו, על החובה לספר את הסיפור, אבל גם על התקומה המופלאה מהתופת והאפר, והבניין מחדש של חיים, של עם ושל מדינה. לצפייה הקליקו על התמונות:

image

image


אחד במאי:

"אחד במאי, חג שמח! לא יודעת אם שמתם לב, אבל שני קפיטליסטים שדי ריסנו את עצמם בשנים האחרונות, הרימו ראש השבוע והשמיעו קולות מיושנים ועתיקים...

... זה לא מקרי. השניים האלה מתבשמים מפריחתה המחודשת בישראל של תזה מיושנת ומאוד לא יהודית – התזה הליברטריאנית, שעד לא מזמן היתה שייכת לשולי השוליים הסהרוריים אפילו של הקפיטליזם.

בבחירות האחרונות שתי מפלגות ליברטריאניות היו עוברות בקלות רבה את אחוז החסימה אלמלא שגיאות מיקרו טקטיות, תאונות עבודה מצערות. פייגלין ובנט- שקד, אף שנפלטו מהמערכת הפוליטית, קיבלו יחד שמונה מנדטים כמעט. במבנה הכוח הפוליטי הקיים השמיים היו הגבול מבחינת פוטנציאל ההשפעה שלהן.

דווקא באחד במאי, אין לזלזל בקסם האפל של הליברטריאניות. הוא מעניק לגיטימציה למשפחה שלמה של התנהגויות אנושיות שהמוסר האנושי ורוחו היפה של האדם מנסים לרסן על פני ההיסטוריה:

אגואיזם צרוף, התנערות מאחריות לזולת, תעוב גלוי כלפי החלש והדל, מתוך הנחה משונה ש"אני" לעולם לא ארמס, אושפל, אפוטר, אהיה חולה, אהיה נכה, אהיה עני, אהיה זקן, אהיה ילד...

...עשו לי טובה חברות וחברים שלי, כשם שחובה עלינו לא להיבהל כשלאומנים גזענים קוראים לכל מי שהוא לא הם "בוגדים", כך אל תחששו לגונן על הזכות לא להיות עבד. והזכות לא להיות עבד עוברת דרך זכות ההתאגדות, זכות דמוקרטית ונאורה מאין כמותה. בקיצור, כשהחושך יורד, לא מסתתרים בצללים, אלא מדליקים את האור.

אז - לכל האדומים בנשמה, וגם למי שמתעב את אחד במאי אבל נהנה מפירותיו – חג שמח!"

לקריאת הפוסט המלא הקליקו על הציוץ:

image


יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל:

בכל שנה אני בבית עלמין אחר, מייצגת את המדינה, נואמת, ומנסה בכל כוחי שלא להכאיב, לנחם ולו במעט, להימנע מקלישאות והימנע מפוליטיקה שמגרדת פצעים חשופים ביום שבו ממילא הנפש פצועה מתמיד. הלומה מהאוקיאנוס העמוק של הכאב שמתנקז למקום אחד ולרגע אחד. לפני כן אני קוראת את סיפורי הנופלים הטמונים באותו בית עלמין.

על החן ועל החסד, על הכשרונות ועל התחביבים, על הנעורים ועל האהבה, על הגיוס לצה"ל שביגר אותם פתאום וגילה בהם תכונות חדשות, על החלומות ועל התקוות, ועל כל מה שיכלו להיות. נאלצת לבחור שניים או שלושה לדבר עליהם, אבל אף פעם אני לא יודעת אם המשפחות שעל אהוביהן סיפרתי נמצאות בטקס או לא. השנה הייתי בבית העלמין הצבאי בחולון, שם טמונים 550 חללים.

בסוף הטקס, באופן שעוד לא קרה לי בעבר, באו בזה אחר זה קרובים רבים של מי שדיברתי עליהם בנאום, נרגשים ודומעים. קראו את הפוסט שלי, ובסופו גם סרטון עם הנאום שנשאתי. הקליקו לקריאה ולצפיה:

image

image

image

image

image

image
עם עפרה, שהייתה חברתו של סרן רוני ויינר ז"ל, שנפל ביום הראשון של מלחמת יום כיפור. הם עמדו להינשא.

image

image

image

image

כתבה של יאיר שרקי במהדורה המרכזית של חדשות 12:

image


יום העצמאות:

image

image

image
 

דו"ח מבקר המדינה:

על הניסיונות הבלתי-פוסקים של הממשלה להחליש את מבקר המדינה ולפגוע בו, בגל"צ, בבוקר טוב ישראל עם אפי טריגר. בעבודה קשה ושקטה מאחורי הקלעים הצלחנו למנוע לעת עתה. להאזנה הקליקו על הציוץ:

image

image

image


image


לסיום, מזמינה אתכם להצטרף לצוות המתנדבים שלנו בלשכה. זה יכול להיות אפילו יום אחד בשבוע או בשבועיים. כתבו לנו ל shelly@knesset.gov.il -עם שם מלא וכמה מלים על עצמכם ועל החוזקות שלכם, צעירים ומבוגרים כאחד. אם אתם פנסיונרים של מוסדות כמו הביטוח הלאומי, או רשויות הרווחה, זה יכול לעזור לנו מאוד בלשכה בטיפול בפניות ציבור.
אנחנו זקוקים גם למתנדבות שיש להן יכולת, רגישות אכפתיות ומיומנות לשוחח עם נפגעות תקיפה מינית.

חזקו, הגיבו, שתפו ורטווטו ברשתות החברתיות. עקבו אחרי בטוויטר, וגם אחרי העמוד שלי בפייסבוק, וגם באינסטגרם.

 

שבת שלום,

שלכם,

שלי