יחימוביץ בראיון: על הפריימריז בעבודה, אהוד ברק, יאיא פינק, ועל המצב ברצועת עזה

30 ביוני, 2019

להאזנה לראיון הקליקו כאן.

להלן עיקרי הדברים:

על עזיבתו של יאיא פינק: "כן, ברור שאני מצטערת, כמו שיואב אמר. הוא אדם מאוד קרוב ואהוב עלי, סופר מוכשר עם יכולות מדהימות. כמובן שהקרבה בינינו מאוד גבוהה, ולא הופתעתי. מה שהיה בשיחות בינינו יישאר בינינו. משוכנעת שאם הוא יהיה ח"כ זו תהיה תרומה אדירה לציבור בכל קונסטלציה. כמובן שזה מצער אותי. מפלגת העבודה במשבר. עלינו לעשות כל שביכולתנו כדי שיום אחרי שיבחר יו"ר יעשה מאמץ אינטנסיבי להחזיר את מי שעזבו.

האם את שוקלת להצטרף לברק? "לא באלף רבתי, למרות שהיו נסיונות להיפגש איתי. אני לא מחרימה מישהו, אבל לא רציתי להיות חלק בים השמועות והספקולציות. ברק הוא איש שיש לו זכויות רבות, אבל אני לא מקבלת את העובדה שמי שרוממות הגוש בפיו, בא ומקים עוד מפלגה. זה לא מסתדר לוגית.

לתחשותי, למפלגת העבודה יש יותר כוח ותעצומות מאשר למפלגה הזאת (של ברק), אם כי יש בה אנשים טובים וכרגע דיברנו עליהם. אין מתאם בין לומר "צריך לאחד את הגוש" ולהקים עוד מפלגה מתחרה, ולדעתי זה לא יעלה את כוחנו כגוש ברבע מנדט. בנוסף, אני מכירה היטב את ברק. הוא לא בא להיות ח"כ וגם לא יו"ר ועדה. אני מניחה שהשאיפה שלו גבוהות. וכיוון שהסיכוי שיהיה ראש ממשלה לא גבוה, מעריכה שיהיה שר ביטחון או חוץ בכל ממשלה, לרבות ממשלת נתניהו, וזה מאוד מטריד אותי ביחס לגורלו של השמאל הציוני.

הייתי מאוד שמחה לו היה מתמודד בפריימריז במפלגת העבודה. זה היה הופך את זה ליותר הגיוני ולגיטימי. באשר לחבירות אפשריות - אני חושבת שבשלב ראשון מפלגת העבודה צריכה להיות חזקה בעצמה; שיבחר יו"ר עם תעצומות נפש ויכולות, שימצב את העבודה בפני עצמה ואח"כ, לקראת סגירת הרשימות, יש מה לדבר על חיבורים. לא יודעת מה יקרה למפלגה הזו, של ברק. החיבור הטבעי הוא בין שתי מפלגות עם עבר הווה עתיד – העבודה ומרצ. אם יהיה חיבור גם עם ברק? אפשרי, אבל הייתי רוצה שכל המתמודדים יעסקו בבניית המפלגה בשלב ראשון, ובאהוד ברק רק בשלב שני."

יכול להיות גם חיבור עם כחולבן. במערכת הבחירות האחרונה כל מפלגה שעסקה בחיבורים התעצמה, כל מפלגה שלא התחברה - נחלשה ואף נעלמה. אין לנו את הלוקסוס הזה של להיות מפורדים, ולכן הצעד של ברק הוא צעד שלא רק שלא מועיל אלא גם מזיק לסיכוי לנצח את נתניהו."

על ההחלטה שלא לתמוך פומבית באחד המועמדים בפריימריז בעבודה: "התלבטתי בזה ארוכות וזה מנוגד לטבע שלי. רצוי שאנשים פוליטיים תהיה להם עמדה ברורה. הפעם השילוב של הסיטואציה הכ"כ קשה של מפלגת העבודה, והמשבר החיצוני והפנימי והסכסוכים הפנימיים – גרמו לכך שאם אני נכנסת למערכה, ברור שיש לזה פוטנציאל השפעה, אבל דווקא זה מה שהופך את הקרב להרבה יותר מחודד ועקוב מדם – ואין לי עניין לשפוך שמן למדורה. זה הדבר האחרון שצריך. לכן בלב כבד החלטתי באופן אותנטי שלא להכריז על תמיכה, ושהאנשים שקרובים אלי ומושפעים ממני יקבלו את ההחלטה בעצמם.

אבל אני רוצה לומר לכולם דבר אחד: לכו להצביע! זו החלטה מאוד משמעותית, שתקבע את אופיה וערכי מפלגת העבודה, שלא רואה אותם באים לידי ביטוי באף מפלגה. אנחנו מפלגה שוחרת שלום, שלטון החוק, סוציאל דמוקרטיה. יש פשוט אפס דיון על נושאים חברתיים כלכליים במערכת הבחירות הזו. לכן כל מי שיש לו זכות הצבעה - שילך להצביע."

שלושת המועמדים אנשים טובים, כולם ראויים, עם זהות ואופי מעט שונה; אבל בסדר היום הכלכלי-חברתי וגם במדיני - אין ביניהם הבדלים משמעותיים. אף אחד מהם הוא לא נאו ליברל או איש ימין.

כשאני אומרת שאני לא מתערבת, לא אתחיל חלק ציונים. שלושתם אנשים טובים. אני כן חוששת במובן של העתודה של מפלגת העבודה: לא הייתי רוצה שנאבד את העתודה הצעירה – ואני מזכירה ששמולי וסתיו הגיעו בתקופה שלי כיו"ר. אני רוצה לראות אותם צומחים וגדלים במפלגה גם אם הם לא ייבחרו. ויש כאן התמודדות מעניינת שהיא בין דורית, בלי דור ביניים - כמוני וכמו הרצוג. זה בעצם דור צעיר מול דור מבוגר, ואני מאוד לא גילנית: אדם יכול להיות מוצלח וחד מאוד צעיר או מבוגר. אשרינו שזכינו בשלושה מועמדים ראויים."

על עזה: "מדובר בראש ממשלה נטול כל חזון מדיני – זה לא שיש לו חזון מדיני ימני – פשוט אין לו. הייתי הולכת על ועידה בינ"ל בשיתוף הרש"פ, האמירויות, סעודיה, מצרים, הקהיליה הבינ"ל. הרי נתניהו מנהל מו"מ כמעט ישיר עם החמאס, אלא שזה תמיד על פלסטר לסרטן ועל זוטות. אני האחרונה להסתייג מהפסקת אש; אבל אין פתרון מלבד הפתרון המדיני, וכל עוד הוא מקטין ומחליש את הרש"פ ומעצים את החמאס - ככה אנחנו מתרחקים מהסדר מדיני. והגינוי המטופש הזה על אי ההשתתפות של הרשות בועידה בבחריין: הרי אין דבר כזה שלום כלכלי. זו המצאה של ימנים וקפיטליסטים, המתכחשים לעצם הרעיון של רשות לאומיים. גם כשמדברים על הערבים בישראל - אני לא יודעת אם קראת את שני הטורים האחרונים של צלם החצאיות שניצל בעור שיניו, נתן אשל, שמדבר בשם ראש הממשלה - שממליץ לתת הרבה כסף חערבים בישראל, ואז היחסים איתם יהיו טובים. זה זלזול ובורות מוחלטת בסכסוכים מדינתיים וחוץ-מדינתיים. לא קונים עם בחרוזים. מייצרים שוויון, צדק (במקרה של הערבים בישראל), או מהלך מדיני (במקרה של הרשות הפלסטינית) - ואת כל הדברים האלה נתניהו לא רק לא עושה, אלא גם שופך עוד שמן למדורה, בלי לייצר שמץ של תקווה.