מאמר על המשכנתא שיחימוביץ סיימה לשלם

27 ביולי, 2016

מאמר על המשכנתא שיחימוביץ סיימה לשלם

מיום 27.7.2016

הי זאת שלי, החודש, בגיל 56, התרחש אחד הארועים המשמחים בחיי: גמרתי לשלם משכנתא. אין לי מלים לחלוק אתכם את תחושת ההקלה והשחרור שכרוכות בזה.

הדבר הכי מדאיג ועצוב הוא שלו הייתי מתחילה היום את אותו מסע לקורת גג בבעלותי, לא הייתי יכולה לחלום אפילו על דירה.

אלה, באופן השקוף והגלוי ביותר שאפשר (וגם מעט חושפני), תולדות הדירות שבבעלותי.

בגיל 28-29, אחרי 8 שנות דירות שכורות בבאר שבע, עם שכר חודשי נמוך למדי, קניתי ב – 50,000 דולר דירה ראשונה בשכונת פלורנטין בדרום תל אביב.
זו היתה אז השכונה הזולה והבלתי מבוקשת ביותר בתל אביב ובכלל. הורים שלי, שלא היה להם הרבה, גרדו וקוששו בשבילי 10,000 דולר. היתר – משכנתא לזכאים רווקים, והלוואה משלימה.

הרבה חברים שלי הלכו בעקבותי וקנו דירות זולות בפלורנטין, וערך הדירות זינק במהירות. מקץ פחות משנתיים, כבר בהריון, מכרתי את הדירה בפי 3 מהסכום שקניתי אותה (!)

בכסף, יחד עם בן זוגי (ואבי ילדי העתידיים) שהביא סכום דומה, קנינו דירה נחמדה ברחוב בעלי מלאכה בתל אביב, באזור שנראה יותר קל לגידול ילדים. שם אכן נולדו הילדים שלנו. שוב לקחנו משכנתא.

את הדירה השלישית והאחרונה (בינתיים) שלי, קניתי בשנת 2000. נועם ואני נפרדנו, התחלקנו חצי חצי בערך הדירה (שגם כאן עלה משמעותית) והתפצלנו לשתי דירות.

גם הפעם קניתי דירה בשכונה זולה (אז) – שולי כרם התימנים. דירת קרקע, עם חצר ששייכת לה, בבניין מאוד ישן. היא עלתה 210 אלף דולר, שיפצתי אותה ב 100 אלף דולר נוספים. כמובן שנאלצתי לקחת משכנתא חדשה.

גם פה חושי הנדלניים הצנועים התגלו כלא רעים. השכונה, שהיתה שכונת עוני, הפכה לאחת המבוקשות בעיר, והיום הדירה, שווה הרבה יותר (לא כותבת סכום מדוייק כי לא עשיתי הערכת שמאי).

כמה מחשבות לחלוק אתכם.

לא כדאי להיפרד/להתגרש (: את המשכנתא יכולנו שנינו לסיים יחד כבר לקראת גיל ארבעים, ולהינות מהכנסה פנויה הרבה יותר גדולה.

וברצינות: היום, באותו גיל ובאותו מצב שהייתי אז, אין מצב שהייתי יכולה לקנות דירה.

פועל בניין ומורה בחצי משרה, כמו שהיו הורי, לא יכולים היום בשום פנים ואופן לעזור לבת שלהם ולתת לה 20% מערך הדירה.

היום, בחורה בת 28, כמו שאני הייתי, גם לא זכאית לשום הטבה מהמדינה.

אבל גם בדירה השניה שלנו (זוג, עם שש שנות שרות משותפות בצה"ל, מילואים, הריון מתקדם, שני אחים לכל אחד) היינו זכאים היום להטבות עלובות.

ומחירי הדירות המשוגעים שזינקו בפראות. הו מחירי הדירות. שום סיכוי, שום סיכוי לעמוד בהם ולהתחיל במסע לקורת גג משלכם.

בעלות על דירה, קורת גג משלך, הפכה מאז להיות פריבילגיה של המעמד הגבוה בלבד.

למי שלהוריו אין כמה מאות אלפי שקלים לסייע, אין שום סיכוי לרכוש דירה.

רואים את זה בטבלאות: לפחות ופחות אנשים בעשירוני הכנסה 8 ומטה יש דירה.

יותר ויותר משפחות עם ילדים ממשיכות לגור בשכירות (גם היא במחירים רצחניים) עמוק אל תוך העשור הרביעי לחייהם, ואף יותר.

ויש עוד רעות חולות, שפחות מדברים עליהן:

זוגות צעירים מקוששים כסף בכל מקום אפשרי, לוקחים הלוואות במערכת הבנקאית, וגם במערכת החוץ בנקאית שהולכת ומתנפחת בקצב מפחיד וגובה ריביות נשך.

וגם: ההורים פותחים חסכונות ופודים את קרנות הפנסיה (לעתים תוך אובדן משמעותי של הפטור ממס) כדי לעזור לילדים, כך שבעיית הדיור של היום יוצרת את משבר האשראי של מחר.

הנה המכתב מהבנק. לא זוכרת כבר מי היו החברים שהיו ערבים שלי, אבל אני מודה לכם ומשחררת אתכם.

No photo description available.