גם מי שמרוויח הרבה הוא לא עבד של המעסיק

5 באפריל, 2009
מאת אסף גלעד, כלכליסט

עם כניסתו לתוקף של תיקון 24 לחוק הגנת השכר, ייאלצו גם מנהלי חברות סטארט-אפ לספור שעות עבודה לכל עובד. בועז דינטי, שותף בקרן ההון סיכון אוורגרין: זה פוגע בחדשנות וביזמות של הסטארט-אפ

"נושא החוזים האישיים הפך ברבות השנים מכלי שיש בו היגיון לכלי לניצול המוני", כך אמרה הבוקר (א') ח"כ שלי יחימוביץ' בכנס שערכה קרן ההון סיכון אוורגרין לדיון בעניין תיקון 24 לחוק הגנת השכר, המחייב חברות הייטק לספור את שעות העסקת עובדיהן, מתוך כוונה להקל על העובדים לתבוע את זכויותיהם מן המעסיק בנושאי תשלום שעות נוספות ותגמולים נוספים.
צילום: אלכס קולומויסקי

"אין ספק שבענף ההייטק לא משלמים משכורות מינימום, ושזהו ענף מתגמל ביותר, אבל עובדי ההייטק לוקחים אתם את העבודה הביתה, עושים שיחות ועידה על חשבונם ועל חשבון זמנם הפרטי. מנהלי חברות הייטק שואלים אותי מדוע הם צריכים לשלם אם העובד רוצה לעבוד מהבית. איזו שאלה? יש כאן שיעבוד גדול, שמקורו בשכר הגלובלי שהעובד מקבל כיום".

תיקון החוק, ביוזמתה של ח"כ יחימוביץ' ובשיתופם של דוד אזולאי מש"ס ושל משה שרוני ממפלגת הגמלאים בכנסת הקודמת עבר בכנסת בסוף יוני 2008 ונכנס לתוקפו בחודש ינואר השנה. בעקבות התיקון החדש חל מהפך במעמד העובד בבואו לתבוע את זכויותיו בבית הדין לעבודה. בתביעה של עובד על אי תשלום שעות נוספות, גמול עבודה במנוחה השבועית, דמי חופשה, תמורת חופשה או פדיון חופשה, דמי הבראה או דמי נסיעות, והמעביד לא ספר סעיפים אלה בתלוש השכר, ייחשב הדבר כאילו לא שולמו התגמולים לעובד. תביעה על אי תשלום שעות נוספות, תחייב את המעביד בגמול שעות נוספות של עד 15 שעות נוספות בשבוע או 60 שעות נוספות חודשיות.נטל ההוכחה יחייב את נושאי המשרה האחראיים להקפיד על הפרטים הרשומים בתלוש השכר ועל מעקב ורישום שעות עבודה מסודר ומפורט לפי החוק.