הקרב על התלוש: האם צריך שעון נוכחות בהיי-טק?

11 באפריל, 2009
מאת יאיר חסון, Ynet

כשעבדתי כטאלנט בערוץ 2, עבדתי על חוזה גלובלי, הרווחתי הרבה כסף, והסכמתי שלא אקבל שעות נוספות. כשבאתי להגיש תוכנית ביום שבת, זה היה אבסורד שאקבל שעות נוספות על פי חוק שעות עבודה ומנוחה. אבל האבסורד האמיתי היה שהתחקירנית שעבדה איתי השתכרה 5,000 שקל בחודש, וגם היא ויתרה על קבלת השעות הנוספות".

כך, במלים אלה, סיכמה בשיחה עם ynet ח"כ שלי יחימוביץ' (העבודה) את אחת מנקודות המחלוקת המרכזיות העולות מתיקון 24 לחוק הגנת השכר, שתוקן ביוזמתה, וידוע בשמו העממי יותר "חוק התלושים".

החוק, אשר נכנס לתוקף לפני כחודשיים, נועד להפוך את תלוש השכר לשקוף ומפורט יותר, אך יצר בתוך כך מהפיכה באופן רישום שעות העבודה של השכירים, והכניס ללחץ מעסיקים בענפים שונים, שהתרגלו לפתור את סוגיית השעות הנוספות באמצעות חוזה גלובלי.

העובדים, לעומת זאת, מצאו בתלוש המשכורת שלהם נתונים נוספים על התשלומים והניכויים בשכרם, ובד בבד גילו רבים כי בעקבות התיקון לחוק הם נאלצים להחתים כרטיס נוכחות.

יחימוביץ': "החוק הוא תוצאה של הרבה פשרות ומו"מ. עבדנו על הצעת החוק במשך שנתיים וחצי סביב שולחן עגול, כשבכל שלב בתהליך החקיקה היו שותפים גם משרדי המשפטים, האוצר והתמ"ת, נציגי ארגוני המעסיקים, ההסתדרות והארגונים החברתיים.

"במקור החוק נחקק בשביל עובדי הקבלן - עובדים מנוצלים שיש מאות אלפים כמוהם בשוק. התלוש שלהם הוא מסמך כוזב, שנועד להסתיר עבריינות אינטנסיבית על חוקי העבודה וחוקי המגן. החוק גם נועד לכל העובדים המשק, כדי להפוך את התלוש שלנו למסמך קריא בבואנו להבין כמה אנחנו מרוויחים.

"מאז שנכנס החוק לתוקף גילינו תופעה, שידענו שהיא קיימת, אך לא שיערנו את עוצמת ההיקף שלה - כאילו נגענו בפרה קדושה שאף אחד לא העז לגעת בה קודם - החוזה הגלובלי. זו שיטת התשלום הנפוצה ביותר במגזרים רבים, והיא לגיטימית כשמדובר בשכר גבוה מאד. אבל השיטה הפכה לאופן תשלום המוני גם לבעלי שכר נמוך.

"אני מקבלת פניות מעורכי-דין צעירים, לא מתמחים, שעובדים כל הזמן ללא הפסקה בחוזה גלובלי, ולפעמים אם מחשבים את השכר שלהם מתברר שהם מקבלים 15 שקל לשעה, בעוד ששכר המינימום במשק הוא 20.7 שקל לשעה.

"בהיי-טק אמנם לא מגיעים לשכר מינימום אם מחשבים את השכר לפי שעה, אך מגלים שהשכר בענף הרבה יותר נמוך ממה שחושבים. אנשים עובדים כל הזמן מול המחשב, עונים למיילים מהבית, ואנחנו התרגלנו לזה, בייחוד כשעולם התעסוקה הוא כל כך קשה ויש פיטורים. גם אם הבעייה קיימת אצל 20% מבעלי השכר הגלובלי, ראוי לתת לכך את הדעת".

עם זאת, יחימוביץ' הוסיפה כי מדובר ב"חוק מורכב, ונכון לעקוב אחרי יישומו ולהכניס בו שינויים תוך כדי הליכה. אני נפגשת המון עם סמנכ"לים וחשבי שכר בחברות היי-טק, ואני רוצה לשמוע אותם. בהחלט יש כמה נושאים שיחייבו שינויים בחוק, ונעשה זאת בשיתוף פעולה עם כולם".

כדי לפתור את בעיית השעות הגמישות לעובדים המשתכרים שכר גבוה, מוכנה יחימוביץ' לקבוע רף שכר אשר מי שישתכר מעליו יהיה פטור מהחוק.

-- המעסיקים בתעשיית ההיי-טק מציעים רף של 16 אלף שקל בחודש.
"זהו רף נמוך מדי. השכר נטו של עובד כזה הוא 9,000 שקל בחודש, וזהו אדם צעיר שמשלם משכנתא של 4,000 שקל בחודש, עובד מהבוקר עד שמונה בערב, וממשיך לעבוד בלילה. קביעת הסכומים תיעשה באופן מאוד יסודי - כולל משמעות הסכום. יכול להיות שיש לעשות תחשיב גם של האופציות בחברות הסטארט-אפ".

יחימוביץ' הוסיפה כי גם בנושא החמרת הענישה על ניכויים לצד ג' בתלוש השכר יבוצעו שינויים בתיקון לחוק.

-- האם תנסו גם להקטין את הסרבול הביורוקרטי הנובע מהצורך ברישום מדוקדק של שעות העבודה?
"שעון הנוכחות זו פרשנות מחמירה של החוק. ברור שעובדים מהבית או עובדי שטח שעובדים בחוץ לא צריכים לחזור למקום העבודה כדי לסמן את כרטיס הנוכחות; יש דרכים אחרות, למשל באמצעות הודעה בסלולרי".

גם פירוט הנתונים בתלוש הוא הליך קל ופשוט, טענה יחימוביץ'. "חשב השכר מכניס את הנתונים לתוכנה פעם אחת, וזה רץ בעצמו. במהלך החקיקה ישבנו עם חברות שמנפיקות תלושים, ובדקנו את כל המגבלות".

בנוגע לחששות המעסיקים מהקנסות הגבוהים, אמרה יחימוביץ' כי הקנסות מדורגים בהתאם לחומרת העבירה. "אם המעביד עובר פעם אחת על החוק ולא בכוונת זדון, הסנקציות קטנות מאוד לעומת מעביד שבאופן שיטתי עובר שוב ושוב על החוק".

-- האם התקבלו תלונות מעובדים על החוק?
"שום עובד לא פנה אלי בתלונה. פנו אלי עובדים רבים שבזכות החוק גילו שהמצב מזעזע.
"הבעיה היא שתודעת העובדים כבר כבושה בידי האתוס הנצלני של מקומות עבודתם. שמתי לב שבמקום מסוים עונה לי כל הזמן אותו מוקדן חביב, לא משנה אם זה בשעה נורמלית, ב-12 בלילה, או בשבת בבוקר. שאלתי אותו יום אחד כמה משמרות הוא עושה, והתברר שאני 'נזרקת' ממוקד השירות לטלפון הפרטי שלו - והוא עונה לי בכל שעות היממה. שאלתי אם משלמים לו על כך, והוא ענה שיש לו חוזה גלובלי והוסיף: 'אצלנו השירות במקום הראשון'. לעובדים כאלה אני מספרת על הזכויות שלהם".