הצעה לסדר היום (דיון מהיר) השלכותיו של מכרז שירותי המחשוב הממשלתיים על מעמדם ותנאיהם של מאות עובדי הייטק, של ח"כ שלי יחימוביץ'.

29 ביולי, 2009
שלי יחימוביץ:
 
הוא הסמיך אותי. אני אדבר בשם שנינו. האמת היא שאנחנו ביקשנו שהדיון הזה ייערך בשלב הרבה יותר מוקדם אבל הוא התעכב בגלל דיונים על התקציב ועל חוק ההסדרים. אנחנו מדברים על מכרז החשב הכללי לבתי התוכנה. מכרז שמספק תעסוקה ומעצים את ענף ההיי טק שכן ‎1600 עובדים מועסקים בשירות המדינה באמצעות בתי התוכנה. מה שקרה שבעטיו ביקשנו את הדיון הזה הוא שהחשב הכללי החליט שבניגוד למה שהיה נהוג עד היום שבו ‎1600 משרות של אנשי מחשבים שהמכרז הזה יוצא רק בקרב בתי התוכנה. הוא החליט להרחיב את המכרז ולאפשר גם לחברות כוח אדם להשתתף בו. זו החלטה חסרת תקדים. יהיה מכרז ובמכרז יוכלו להתמודד גם בתי התוכנה וגם חברות כוח האדם. מי שייתן את המחיר הזול ביותר יזכה במכרז. עכשיו זה לא יהיה חלק, חלק. זה לא יהיה פיזור בין חברות כוח אדם לבין בתי התוכנה. כיוון שמלכתחילה האיכות שבתי התוכנה מספקים היא בכלל לא עומדת בשום יחס למה שיספקו חברות כוח אדם. יהיו שם כמה קריטריונים בסיסיים שחברות כוח האדם יוכלו לעמוד בהם. חברות כוח האדם יתנו מכרזים עם תקורה של ‎2% או אחוז וחצי, כי מה אכפת להם, הם בסך הכול מספקים גולגולות. מדובר בסוחרי גולגולות. בתי התוכנה משקיעים באנשים האלה. מדובר במקומות עבודה לכל דבר. מדובר בבתי תוכנה גדולים, בחברות היי טק שמשקיעות בהכשרה של האנשים, שיודעות מה הן מספקות, שהן משקיעות בשיפור איכות העבודה של האנשים, שהן משלמות להן בצורה נורמאלית. וכאן אנחנו מדברים, סליחה על המילה, על הזניה של הפרויקט הזה. ואנחנו רואים כאן תהליך שהוא זילות כוח האדם העובד. כלומר אנחנו רואים שכבר לא מעניין במיוחד את המדינה שיהיו אנשים איכותיים שיאיישו משרות של עובדי היי טק בקרב עובדי המדינה ושהאינסנטיב העיקרי הוא ככל שזה יהיה יותר זול כן ייטב. היו עוד כמה גזירות שבינתיים ירדו, כמו למשל היה רעיון שחישוב התקורה ייעשה לפי חישוב חמש החברות הזולות ביותר שיתנו את ההצעות הזולות ביותר ומי שלא יעמוד בקריטריונים האלה לא יזכה במכרז. אז אני מבינה שהגזירה הזאת ירדה מהפרק. עדיין גם בסיטואציה הנוכחית אנחנו בפרוש יודעים בוודאות אם אנחנו מבקשים שלא להיתמם שבסופו של דבר אולי כבר במכרז הקרוב ואם לא, במכרז שלאחריו, בתי התוכנה יצאו מהתמונה ובמקומם יישארו חברות כוח אדם.
 
עכשיו מדובר כאן בפגיעה מאוד מאוד קשה בענף ההיי טק שממילא נתון בקשיים מאוד גדולים. זאת מהלומה, לא פחות מזה. ממש מהלומה. ‎1600 עובדים שבסופו של דבר יפוטרו. עכשיו זה סוג של תהליך שכולנו נשלם עליו מחיר. אין זוכים בו. המדינה לא תרוויח כיוון שהיא תספוג מכה של פיטורים בענף ההיי טק מכיוון שרמת השירותים תרד. העובדים בוודאי לא יצאו נשכרים כי בתחרות ההיסטרית על המחיר הזול ביותר בוודאי שהחוליה החלשה יותר תיפגע ואלה העובדים. בתי התוכנה בוודאי ישלמו. ענף ההיי טק בוודאי יספוג מכה אנושה. כל החברה הישראלית תספוג מכה מהדבר הזה. אנחנו רואים כאן תהליך שהוא מעיד על מה שקורה לנו. אם חשבנו קודם שמישהו הוא קורבן של נותני שירותים שמשלמים ‎20 שקלים ו-‎70 אגורות לשעה שכר מינימום ועושקים אותו, אם הקורבנות זה עובדות הניקיון שמנקות גם את בניין הכנסת ובכלל מועסקות בשירות המדינה ובכלל, אנחנו רואים שמדובר בתהליך זולג שהולך ופושט גם למעמד הביניים. ובעצם מה המטרה של המכרז הזה? לגרום לזה שאנשי היי טק משכילים ומוכשרים שעובדים כאן היום ומתפרנסים בכבוד יהיו במעמד של מנקות. מאוד מאוד פשוט. יעברו דרך כוח אדם. ירוויחו ‎20.70 לשעה זה שכר המינימום.
 
נכון שבתי התוכנה פנו לבית המשפט המחוזי לבקש סעד ונכון שאתמול היתה החלטה לשגר אותם למשא ומתן על חלק מהנקודות אבל אנחנו לא מנועים מלעסוק בזה גם אם מתנהל תהליך משפטי. אין לנו שום בעיה לעסוק בזה. לכן אני מציעה שנמשיך לעסוק בעניין הזה ולא נאפשר להוציא את המכרז הזה של בתי התוכנה לחברות כוח אדם. מדובר במהלך פוגעני במיוחד ואנחנו צריכים להתערב בו במלוא כובד משקלנו. אני מציעה שנלווה את זה וגם נתבע מהחשב הכללי לחזור בו מההחלטה הזאת שהיא קטלנית. היא אולי כרגע היא תיטיב עם הגרוש שבכיס אבל לטווח הארוך מדובר באמת בהחלטה שיש לה השלכות מרחיקות לכת. זה דבר אחד.
 
דבר נוסף שהוא כאילו בשולי הדברים אבל הוא גם קשור. בנוסף לעובדים האלה שדיברתי עליהם יש אלף עובדים נוספים בשירות המדינה שהם מה שנקרא עובדי הקוסט פלוס. גם הם עובדי מחשוב שהועסקו מלכתחילה על תקן עובדי חברות כוח אדם. אני יודעת על אלף. שש מאות. אז אני מדברת על אותם שש מאות עובדים שחוק חברות כוח אדם כפי שאנחנו מכירים אותו, כפי שהופק לפני הרבה שנים, הופק בחוק ההסדרים, אופשר בספטמבר אשתקד, לא חל עליהם כיוון שהם הוחרגו מהחוק. מדובר בעובדים שהועסקו גם באמצעות גורם חוץ לכאורה אבל בשונה לגמרי מבתי התוכנה, חברות מיקור חוץ וחברות כוח אדם לא בחרו אותם, מיינו אותם, הכשירו אותם אלא פשוט שימשו צינור כדי להעביר להם את השכר שלהם כדי שהמדינה לא תהיה המעסיק.


 
אורי אורבך:
 
החטא הקדמון הוא שבעצם בתי התוכנה נותנים את השירותים האלה ולא המדינה.


 
שלי יחימוביץ:
 
לא. לא. לא מדובר בעובדי מחשבים שהלכו דרך חברות התוכנה. אלא באמצעות חאפרים שעשו אחוז וחצי על הראש שלהם כדי שהמדינה לא תצטרך להעסיק אותם ישירות. זה נורא פשוט. זה סחר הגולגולות. כלומר לחברה שמשלמת להם משכורת אין שום קשר לחייהם של אותם עובדים. היא לא מיינה אותם, היא לא בחרה אותם, היא פשוט לוקחת אחוז וחצי על הראש שלהם בונוס כדי שהמדינה לא תהיה המעסיק הישיר. אין לזה שום סיבה אחרת. השאלה אם הם עובדי מדינה או לא עובדי מדינה היא אגב שנויה במחלוקת כי רק לפני חודש היה פסק דין של בית דין לעבודה בתל אביב בעקבות תביעה של שני עובדי קוסט פלוס שקבע שיש לראות בנתבעת, כלומר המדינה, מעבידה שבשירותה הועסקו העובדים. מה החשש ולמה זה קשור לעניינו? כיוון שמה שהחשב רוצה לעשות הוא האחדה של כל שירותי המחשוב, של כל עובדי המחשוב באשר הם בלי שום אבחנה. בלי אבחנה בין חברות כוח אדם שאגב השתתפו בחלק מהמכרזים עד היום. בלי אבחנה בין חברות כוח אדם לבתי תוכנה. בלי אבחנה בין עובדי הקוסט פלוס שבעצם הם חצי עובדי מדינה. בפועל הם מועסקים במשרדי ממשלה והם בזיקה תמידית למשרדי הממשלה שהם מועסקים בהם, ולעשות האחדה כללית של הדברים ובהקשר הזה להעביר גם את עובדי הקוסט פלוס שחלק מהם עובדים כבר ‎10 שנים בשירות המדינה, להעביר אותם למיקור חוץ וכך הם יאבדו בשנייה אחת את כל הזכויות שלהם. ותק שהם צברו, את כל התנאים שלהם. שגם כאן צפויה סכנה מסוג אחר. היא לכאורה לא קשורה לדבר הזה אבל היא בהחלט כן קשורה בגלל הכוונה הזאת להאחדה. את הדברים האלה רציתי להעלות כאן.