אחד במאי, חג שמח

1 במאי, 2010

אחד במאי, חג שמח. באחד במאי 1886 פג האולטימטום שנתנו העובדים האמריקאים בדרישה ליום עבודה שיש לו סוף. פרצה שביתה (שביתות היו לא חוקיות אז) העובדים יצאו לרחובות, והשלטונות נהגו בהם כאויב שיש לחסל. 60 עובדים ושבעה שוטרים נהרגו במהומות היימרקט בשיקאגו. אנחנו יכולים להתבונן בהערצה ובהשתאות על המאבק ההירואי הזה שהחל בקנדה ובארה"ב וסחף אחריו את כל העולם הנאור. העובדים התארגנו, וזכויות הרוב, שהן זכויות העובדים, עוגנו בחקיקה ובאמנות בינלאומיות. היום, בישראל 2010 הדרמה האמיתית בחיינו מתרחשת, שוב, בעולם העבודה, ודומה שמה שהושג אז בדם ובאומץ לב הולך ומתפוגג לנגד עינינו, והחזרה לעידן העבדות של העובד מאיימת עלינו. מנקות, מאבטחים, מורות, אחיות, עובדי כפיים, אנשי הייטק ועיתונאים – כולם מאבדים את זכויותיהם במהירות. זה המאבק העיקרי והחשוב ביותר המתרחש כרגע בחברה הישראלית, המאבק על כבוד האדם העובד וחרותו. כנסו לראיון משולש שהופך לעימות ביני, פרופ' עומר מואב, וד"ר האני זביידה אצל קרן נויבך.


תגיות