שלי מנמקת אי אמון בממשלה: רד, אדוני רוה"מ, מהפנטזיות של מטוסים גדולים גדולים ודאג לשירותי הכיבוי ולעובדיו

7 במרץ, 2011

שלי מנמקת אי אמון בממשלה בשל המשך הזנחת מערך הכיבוי אחרי האסון:
אני מציעה לראש הממשלה לרדת מהפנטזיות של מטוסים גדולים גדולים, ולדאוג לשירותי הכיבוי ולאנשים שמתפעלים אותם, הכבאים. תודה רבה.

הישיבה המאתיים-ועשרים-וארבע של הכנסת השמונה-עשרה
יום שני, א' באדר ב' התשע"א (7 במרס 2011)
ירושלים, הכנסת, שעה 16:00
הצעות סיעות קדימה, העבודה–מרצ, רע"ם-תע"ל–חד"ש–בל"ד להביע אי-אמון בממשלה בשל:
הכשל המתמשך בטיפול במערך הכבאות גם אחרי האסון;

 

צפו בנאום (התמלול המלא לאחריו):

 

 

 

היו"ר ראובן ריבלין:

אני מזמין את חברת הכנסת שלי יחימוביץ לבוא ולנמק את הצעת האי-אמון של סיעות העבודה ומרצ, שכותרתה: הכשל המתמשך בטיפול במערך הכבאות גם אחרי האסון. בבקשה, חברת הכנסת יחימוביץ. ישיב כבוד השר אהרונוביץ, שהוא גם היום השר התורן, שבשעה דקה ל-16:00 כבר היה פה.

 

יוחנן פלסנר (קדימה):

היא המועמדת לראשות ממשלה מטעם העבודה.

 

היו"ר ראובן ריבלין:

מטעם העבודה מי המועמד, חיים אורון נדמה לי, כך כתבו לי. לא, אני מודיע לך, שהמועמדת לתפקיד ראש הממשלה היא חברת הכנסת שלי יחימוביץ. זאת אומרת, במידה - - -

 

יוחנן פלסנר (קדימה):

זה מנוגד למה - - -

 

היו"ר ראובן ריבלין:

חבר הכנסת פלסנר יש בפניך אתגר. במידה שהאי-אמון שלה יתקבל, היא תיקרא על-ידי הנשיא מחר, עוד בטרם נבחרה להיות יושבת-ראש העבודה, להרכיב את הממשלה.

 

שלי יחימוביץ (העבודה):

אני בטוחה שזה יניע את כל חברי סיעת קדימה להצביע בהרכב מלא בעד האי-אמון, בגלל התקווה אני מתכוונת.

 

נחמן שי (קדימה):

בגלל העצמאות.

 

שלי יחימוביץ (העבודה):

אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אחד המשפטים הקשים והחמורים ביותר בדוח מבקר המדינה על שירותי הכבאות היה ציטוט מפיו של שר האוצר יובל שטייניץ בעת דיון על תקציבי הכבאות עוד טרם האסון, ואז הוא אמר שם: קיבלתם מספיק – אני לא מצטטת במדויק, אבל זאת רוח הדברים, קיבלתם מספיק כסף, לא תקבלו יותר גרוש עד שתעשו רפורמה. קיבלתם די והותר. אז מסכם את הדיון ראש הממשלה שאף הוא נכח שם, ואומר בגוף שלישי על עצמו: הנושא עוד לא בשל לדיון אצל ראש הממשלה. זה בדוח מבקר המדינה על שירותי הכיבוי, שעה שהכבאים זעקו הצילו, אף אחד אחר, אגב, מלבד הכבאים, לא התריע שמדובר באסון שמתרגש עלינו. והם ידעו, והם התריעו והם זעקו, והם נקטו עיצומים. זה לא חלילה שהם לא הלכו לכבות שרפות, אבל הם נקטו עיצומים כמיטב יכולתם הדלה, ניסו למנוע קיום אירועים פומביים ולא נתנו אישורים לכיבוי אש. דבר שגם הוא לא צלח בידם. על כל פנים, הם היו היחידים שהתריעו, ושר האוצר וראש הממשלה אמרו – הנושא עוד לא בשל לדיון אצל ראש הממשלה, ולא תקבלו יותר גרוש.

מה השתנה מאז? דבר לא השתנה מאז, דבר וחצי דבר. ושוב, אמרו לי כבאים שיצאו היום מהדיון בועדה לביקורת המדינה: דיבורים כמו חול ואין מה לאכול.

מה מכל ההבטחות נשאר לנו? אתם יודעים ש-81 כבאים בתחנות כיבוי ברחבי הארץ צפויים לפיטורין מכיוון שהמדינה לא העבירה תקציב לתשלום משכורות? הדבר הזה בכלל יעלה על הדעת אחרי האסון, לא לפניו? ושוב אנחנו חוזרים לרפורמה, ושוב אנחנו חוזרים להתניית העברת תקציבים ברפורמה. מה הקשר בין רפורמה לבין כבאית בת 30 שנה שמקרטעת במעלה ההר ולא יכולה לעלות?

מה הקשר בין רפורמה ובין העובדה ש-81 כבאים בתחנות כיבוי צפויים לפיטורין עכשיו כיוון שלא הועברו תקציבים. הרי בסופו של דבר יש לנו מדינה להנהיג, ויש לנו שירותי כיבוי להחיות ולהציל אותם. הרי לא הכול נאומים, נאום בר-אילן 1, ונאום בר-אילן 2, ונאום הכבאות מס' 1, ונאום הכבאות מס' 2. בסוף צריך מערך כיבוי שמכבה שרפות בלי פנטזיות על מטוסים גדולים בשמים שיכבו הכול.

והיום בוועדה לביקורת המדינה שוב שמענו את סיפורו של ראש הממשלה על איך הוא ישב ואכל ארוחת צהריים עם פפנדראו, וראה דלקה, ובא מטוס, והוא ראה את המטוס מכבה את הדלקה, ופפנדראו סיפר לו שככה מכבים דלקות. ואז הוא אמר: רעיון מעולה, וחשב על רכישת טייסת. וגם היום מטוסים גדולים חולפים כל הזמן בראשו של ראש הממשלה, ומכבים שרפות ענק, ומן הסתם גם הוא בכנפי דמיונו וחזונו נמצא על המטוסים האלה. מספיק עם החלומות המטופשים האלה. שרפה מכבים עם בני-אדם, לא עם מטוסים דמיוניים וטייסת שכבר נתת לה שם אבל עוד לא עשית דבר וחצי דבר כדי שהיא תקום ותקרום עור וגידים.

למה לחלום חלומות גדולים בהקיץ כשכבאית אחת בעוספיא עם שני כבאים היתה מונעת את אסון הכרמל? למה ללכת כל כך רחוק?

עכשיו, מה – שוב – המנוע מאחורי אותה רפורמה – ההתעקשות על רפורמה שהמיטה עלינו את אסון הכרמל? מה האובססיה הזאת לרפורמה? ואני בעד רפורמה, ואני בעד שינוי הארגון במערך הכבאות, אבל שום שינוי ארגוני לא יהפוך כבאית בת 30 לכבאית בת שנה; שום שינוי ארגוני לא יהפוך חליפת כיבוי שהיא כבר לא בתוקף – כיוון שפג תוקפן אחרי חמש שנים – לחליפת כיבוי שכבאי יכול להיכנס אתה בביטחון לחייו לתוך להבות בוערות, ושום רפורמה לא תמציא כבאים אם אין משכורות לשלם לכבאים. בסופו של דבר, שרפה מכבים עם בני-אדם.

ומי יהיה הקורבן של הרפורמה הזאת? בראש ובראשונה הכבאים. אותם אנשים טובים, חרוצים, אמיצים, שמעולם לא העלו על דעתם שלא ללכת לכבות שרפה – גם אם היה כבאי אחד בתחנה, והיה ברור שצריך עשרה כדי לכבות דלקה. גם אם הם נכנסו – וחירפו נפשם – אל תוך הלהבות, בלי ציוד מתאים, בלי כבאי מסייע, כי רק כבאי אחד בכבאית. מי ישלם את מחיר הרפורמה? רק הם.

הוצגה מצגת בשבוע שעבר בוועדת הכספים, אדוני היושב-ראש, ובה הובאו עיקרי הרפורמה. בניית טבלאות שכר חדשות – זה אחד הדברים. למה? מה קרה? הרי רק לפני שישה חודשים נחתם הסכם עם הכבאים ועם נציגיהם, ואני שמעתי את הממונה על השכר באוצר משבח במו-פיו ובשידור את יושב-ראש ארגון הכבאים יואב גדסי, ואומר שהיה עם מי לדבר שם, והגיעו להסכם טוב, הסכם מחייב. מובן שהוא השתמש בזה כדי להשמיץ ארגוני עובדים אחרים, אבל הוא הביא את הארגון הזה לדוגמה ולמופת לארגון שאפשר לדבר אתו ולהגיע אתו להסכם. אז מה יש לכם לבנות טבלאות שכר חדשות? ומה האובססיה הזאת עם זכות ההתארגנות של הכבאים? מתי לאחרונה שבתו כבאים? מתי הם לא הלכו לכבות דלקה כי לא היו תקנים? אגב, מעולם הם לא שבתו בגלל תנאי שכר. הם תמיד נקטו עיצומים כיוון שהם התריעו מפני אסון, וגם אז הם לא העלו על דעתם שלא ללכת לכבות דלקה. אז מה האובססיה הזאת לשלול מהם את זכות ההתארגנות? מה הם עשו אתה עד היום? במה הם הזיקו למדינה? פעם אחת מאז קום המדינה האם שבתו כבאים? מעולם לא.

אין שום מדינה בעולם שהכבאים בה לא מאוגדים באיגוד מקצועי. ולא סתם, אלא שהאיגודים המקצועיים והוועדים של הכבאים הם הכי חזקים תמיד, בכל המדינות. זה גם מגן על הארגון, זה גם הופך את העובדים לעובדים חזקים יותר, שמקבלים הכשרות טובות יותר, ולא לאבק אדם שנרמס במחיר רפורמה שבסופו של דבר פוגעת בבני-אדם – בכבאים.

אני מציעה לראש הממשלה לרדת מהפנטזיות של מטוסים גדולים גדולים, ולדאוג לשירותי הכיבוי ולאנשים שמתפעלים אותם, הכבאים. תודה רבה.

 

היו"ר ראובן ריבלין:

תודה רבה לחברת הכנסת שלי יחימוביץ.

אני מזמין את השר יצחק אהרונוביץ לעלות ולהשיב על הצעת אי-אמון זו, של סיעות העבודה ומרצ, מטעם הממשלה. בבקשה, אדוני השר לביטחון פנים, שכל מערכת הכבאות הועברה לסמכות משרדך.

 

השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:

אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מגיע מדיון מאוד מעניין, מקצועי, סוער, בוועדה לביקורת המדינה. על רוב הדברים שחברת הכנסת יחימוביץ דיברה דיברתי, התייחסתי שם – כולל ראש הממשלה, כולל מנכ"ל המשרד, ועוד אנשי מקצוע. אני אנסה באמת לתמצת את עיקרי הדברים כדי להראות איפה אנחנו נמצאים כרגע.

ב-9 בינואר 2011 קיבלה ממשלת ישראל החלטה על העברת האחריות בנושא כיבוי האש במדינת ישראל ממשרד הפנים למשרד לביטחון הפנים, ונוסף על כך הוטלה עלי המשימה – ברמה הלאומית: הקמת מערך כבאות ארצי.

עלינו לזכור שההחלטה הזאת התקבלה אומנם בעקבות אסון הכרמל, אך היא נסמכת על עבודות והחלטות שהתקבלו בעבר: א. מסקנות שלוש ועדות בדיקה: לפידות - 1995, גינוסר - 1998, צפת – 2007; ב. שתי החלטות ממשלה: 3484 משנת 2008 ו-1904 מיולי 2010; ג. אסון הכרמל, ב-2 בדצמבר 2010.

דוח מבקר המדינה שפורסם בדצמבר 2010 למעשה שם לנו את הדברים בצורה ברורה, חדה, שאינה משתמעת – והמבקר עדיין לא סיים את עבודתו. לאור זאת, במשרד לביטחון הפנים מתבצעת עבודת מטה אל מול כל הגורמים הרלוונטיים כדי להקים את מערך הכבאות הארצי שיקבל תקציב המתאים לצרכים הנוכחיים ויוכל לפעול ביעילות ובעת הצורך .

אני רוצה לומר מעל הדוכן – זה לא ייקח יום ולא יומיים. זה ייקח חודשים, ואני מקווה שמספר מועט של חודשים. אני קיבלתי את המערך במצב לא פשוט. יש שם אנשים מצוינים, שחירפו את נפשם גם באסון הכרמל, אבל הייתי גם באירועים קודמים. אני רק יכול להצדיע להם. הבעיה היא לא בכבאים, הבעיה היא בארגון, במינהלת, ובהחלטות שהיו קודם שלא מומשו, והקראתי אותן.

בתפיסת העולם שאני מכיר, המבנה הארגוני של מערך הכבאות החדש יהיה שונה מיסודו וידמה לזה של משטרת ישראל, שירות בתי-הסוהר – מטה ארצי, מחוזות, תחנות, תחנות משנה, כך שתהיה הייררכיה מלמעלה עד למטה. מוטת השליטה מלמעלה עד למטה.

לאור זאת נעשו כמה תהליכים, שאנחנו פועלים – ואני פועל במקביל: 1. לעשות כמה פעולות מיידיות כדי להיות ערוך לקראת האירוע הבא, ואני לא יודע – זה יכול להיות בבניין בוער, בניין רב-קומות, זה יכול להיות בחורשה, זה יכול להיות כל אסון כזה או אחר במדינת ישראל, לכן אני הנחיתי, קודם כול, להכין מייד את כל מה שיש, לארגן אותו, את כל מה שצריך, לעשות רכש מיידי בכל מה שאפשר, בקיצורי דרך, ואלה דברים מיידיים שנעשו, ואני אפרט, כי יש התהליך היותר-ארוך, שייקח כמה חודשים. אני מקווה לסיים את זה ב-2011. אלה שני דברים נפרדים, אבל הם מתחברים בסוף לדבר אחד.

בתחום כוח-האדם – תקני כוח-אדם הועברו ממשרד הפנים למשרד לביטחון הפנים. נקבע מבנה ארגוני בתיאום מלא עם נציבות שירות המדינה. המבנה יכלול מטה ארצי פיקודי בעל אחריות לגיוס, הכשרה, ביצוע משימות בראייה הלאומית. למטה יוכפפו מפקדות שטח כפי שהסברתי, גבולות גזרה כפי שקיימים היום גם במשטרה, וגם בפיקוד העורף. כמו כן סוכמה תוספת תקנים עם אגף התקציבים במשרד האוצר. עד מחצית 2011 נקלוט בין 300 ל-500 כבאים, לוחמי אש חדשים שיוכשרו בבית-הספר לכבאות בראשון-לציון. הייתי יכול לקלוט אותם אתמול בבוקר. אני לא יכול. צריך לצאת קול קורא, צריך לאפיין את הכבאי העתידי, ובעיקר להכין את ציודו ואת מערך בית-הספר. ביקרתי במערך בית-הספר, המערך לא מתאים היום לקליטה, להכשרה. צריך לארגן אותו מחדש. כבר כיום רצים קרוב ל-100 לוחמים שעושים את ההכשרה הבסיסית, כדי לקלוט כמות נוספת. בית-הספר לא ערוך לכך.

 

שלי יחימוביץ (העבודה):

אדוני השר, מה עם - - -

 

השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:

לגבי ההערה – דקה, חברת הכנסת יחימוביץ. דקה.

 

שלי יחימוביץ (העבודה):

81 הכבאים - - -

 

השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:

זה הסעיף הבא. הסעיף הבא בדיוק. לגבי ה-81, יש האומרים 94 כבאים, ששמעתי, קראתי בתקשורת, שעומדים להיות מפוטרים. אני חוזר ואומר – מה שאמרתי בוועדה, אני אומר מעל הדוכן: אף כבאי לא יפוטר. את כולם נקלוט במערך החדש של התקנים החדשים, ואנחנו נכשיר אותם וניתן להם, והם יקבלו את שכרם, וכל מה שלא קיבלו עד היום יקבלו ממחר. כך שאין כרגע שום כוונה לפטר אנשים. ההיפך, אנחנו רוצים לגייס אנשים. אני אומר גם מעל במה זו: לא תהיה בעיה תקציבית. כל מה שהועבר, הועבר, והסיכום שלי עם ראש הממשלה, שהוא התחייב עליו גם היום בוועדה, שאם נגמור את הכסף שמוקצה לנו, יינתנו כספים נוספים, כך שלא תהיה בעיה לא לכוח-אדם, לא לרכש. העסק פשוט יעבוד. רק מבחינת לוח זמנים, אנחנו צריכים לנהל במקביל כמה דברים, שזה לוקח יותר זמן.

דבר נוסף, יוקם מרכז ניהול ושליטה, שתפקידו ריכוז שרשרת הפיקוד מרמת הנציבות הארצית – דיברנו על המטה הארצי, זה יהיה בראשון-לציון – ועד לרמת השטח. אגף מבצעים, מרכז שליטה, פיקוח, כל מה שקשור לזה.

הרפורמה היא רחבה ומקיפה, כדי להעניק ללוחמי האש את כל הנדרש לביצוע משימתם העילאית – הצלת חיים.

יש לזכור כי אל מול הסכנה בעבודתם של הכבאים יש צורך בציוד נלווה תואם, ולפני הכול – בהכשרה. בית-הספר לכבאות והצלה אינו עונה על הדרישות, ולבטח שלא על הציפיות. רק בשבוע שעבר ביקרתי שם. המצב לא טוב. עקב חשיבות הנושא, מתבצעת בימים אלו התאמה לצרכים המבצעיים, החל מבנייה ושיפוץ, כתיבת תורת הדרכה, הכשרה. למעשה, להתחיל מאפס ולהמשיך, במקביל, לשגר את הכבאים לשטח, כדי למלא את השורות.

אני עושה ואעשה כל הנדרש כדי לצמצם את טווח הזמן בהשלמת הפערים. הציוד והרכש – ישנם עדיין חוסרים רבים, אך לא נרפה ונמשיך לרכוש. מנכ"ל המשרד יעקב גנות, שהוא מנכ"ל באמת משכמו ומעלה, שעושה עבודה מצוינת, פועל ללא לאות בנושא, ובמקביל פניתי לשר הפנים שימשיך לבצע את ההזמנות שהוא ביצע כבר ברכש הראשון מאותם 100 מיליון.

גם כבאיות יצאו לדרך. ההזמנה יצאה לדרך. לא תמיד המפעל בבית-אלפא יכול לעמוד בדרישות שלנו. אנחנו גם כנראה נפנה למקומות אחרים, למפעלים אחרים בארץ ובחו"ל. וכל זאת עד גמר המהלך, והמהלך החקיקתי הוא הרבה יותר מורחב, מבחינת לוח-זמנים ייקח הרבה יותר זמן. אבל כל הנושא הזה של זכויות עובדים, נושא ההתאגדות – הדברים עדיין לא סגורים. עדיין יש משאים-ומתנים גם עם הוועדים, גם עם ההסתדרות. הדברים האלה – אני מקווה שייסגרו בשבועות הקרובים כדי למצוא את המכנה המשותף; מצד אחד לשמור על זכויות הכבאים, ומצד שני לראות באמת שהמערך הזה עובד בצורה של שליטה מלמעלה למטה.

עד היום הוזמנו כבר 28 כבאיות. המכרז לרכש חליפות יפורסם. חברת הכנסת יחימוביץ מדברת על חליפה לחמש שנים. אני, בביקור שלי, מצאי חליפה של עשר שנים, שפג תוקפה. הדברים מסכנים את חייהם של הכבאים. אני מסכים לחלוטין עם מה שאמרת, גם הדברים האלה. אי-אפשר לשלוח כבאי עם חליפה שפג תוקפה לפני חמש-שבע שנים. זו הפקרות שאי-אפשר – לא לומר מעבר לכך. גובשה רכישת כבאיות נוספות. סך הכול התקציב של כל הרכש של הציוד והכבאיות - - -

 

היו"ר ראובן ריבלין:

אדוני אומר: אי-אפשר. ראינו שאפשר. אדוני אומר: אסור שיישלח.

 

השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:

ברור. אתה מבין את כוונתי.

 

היו"ר ראובן ריבלין:

הפרוטוקול, אבל, לפעמים לא מבין.

 

השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:

לנו כאנשי ציבור, ואני כשר ממונה, אני חושב שזה לא נכון לשלוח אותם. הם יעשו מה שהם צריכים. הם עשו את זה גם בעבר, הם ימשיכו לעשות את זה עד שנרכוש עבורם, אבל אנחנו צריכים לדאוג לחייהם.

לסיכום, הגוף החדש שיוקם יהיה ארגון עם גאוות יחידה, שיפעל באומץ ונחישות על-פי נהלים ברורים, וכל זה כדי למנוע, לכבות שרפות שפרצו, כדי להציל חיי אדם.

אני אומר, רבותי, נכון שאנחנו מדברים בחיי אדם ובהצלת נפשות, אבל המשרד לקח את זה. המשימה מספר אחת במשרד אצלי, שאני התוויתי אותה ואני מוביל אותה יחד עם המנכ"ל, זה הנושא של הקמת מערך הכבאות על הרגליים, ויפה שעה אחת קודם. תודה רבה.