הרצליה: כך ניצח השומר את חברת הניהול של מגדלי היוקרה

19 ביולי, 2011

 

זיו גולדפישר, זמן השרון

הדיירים האמידים של "מגדלי המרינה" בהרצליה כמעט שאינם מתעניינים במאבטחים השומרים על בתיהם, אך את אלברט כהן הם לא ישכחו כל כך מהר. המאבטח תבע את חברת הניהול של הפרויקט לאחר שלא שילמה לו את שכרו – וניצח. בית הדין לעבודה: התובע לא זכה אפילו לשכר מינימום

מתחם "מגדלי המרינה" בהרצליה נחשב לאחד ממתחמי המגורים היוקרתיים בישראל. בפרויקט, שנבנה סמוך לקו המים, מתגוררים רבים מאנשי העשירון העליון שמנהלים רמת חיים שרובנו יכולים רק לחלום עליה. 

הדיירים נהנים משלל פינוקים כמו בריכת שחייה מחוממת, ג'קוזי, ספא, חדר כושר, חניון תת-קרקעי ושירותי שמירה ובקרה 24 שעות ביממה.

על מנת שאותם אנשים אמידים ישכשכו בג'קוזי ויתעמלו בחדר הכושר בלי שגורמים זרים יפריעו להם, הועסק מאבטח בשכר שהיה מבייש אפילו את תושבי המדינה החדשה דרום סודן.

אלא שאותו מאבטח, אלברט כהן, סירב להשלים עם תנאיו הדלים ותבע, בעזרת המחלקה המשפטית של משרד התמ"ת, את חברת הניהול של הבניין "בראל ניהול ואחזקת בתים משותפים" על כך ששכרו הולן. השבוע קיבלה שופטת בית הדין לעבודה, שרה מאירי, את תביעתו של המאבטח והרשיעה את החברה.
התעלמות מוחלטת מהמאבטח
בשוק העבודה בישראל, המאבטחים נחשבים לעובדים חלשים. רוב העובדים בתחום הם אנשים מבוגרים או חיילים משוחררים, המועסקים בחברות קבלניות המשלמות להם שכר מינימום.

כהן ביקש רק להתפרנס. הוא הגיע לעבודה במגדלי המרינה באמצעות אחד מחבריו. בעדותו הוא סיפר כי נפגש עם ג'קי אדרי, אחראי על סידור העבודה בחברת הניהול, ונשלח לעבוד במשך יומיים: ב-7 ביולי 2006 וכעבור יומיים, ב-9 ביולי. בכל פעם הוא עבד חמש שעות בשעות הערב.

בעדותו סיפר כהן כי אדרי נזקק לשירותיו, ולכן העסיק אותו במשך יומיים. כהן לא עבד מעבר לכך משום שביקש לעבוד רק בסופי השבוע. לאחר שלא קיבל שכר עבור השעות שעבד בבניין, הוא פנה לאדרי. הלה הפנה אותו לאסף בראל, מנהל חברת הניהול. לטענת כהן, בראל השיב לו כי אינו מכיר אותו ולכן אין לו זכויות כלשהן. כהן העיד עוד כי בראל אמר לו כי יתייחס רק למכתב מעורך דין.

בעקבות תלונה שהגיש כהן, פתחה המחלקה המשפטית בחקירה נגד חברת בראל. זמן מה לאחר פתיחת החקירה קנס משרד התמ"ת את החברה ומנהלה ב-400 שקל בגין אי תשלום שכר לכהן, אך אלה ביקשו לדחות את הקנס. לאחר שבקשתם נדחתה, חברת בראל ומנהלה ביקשו להישפט. המחלקה המשפטית במשרד התמ"ת גיבשה כתב אישום נגד החברה ומנהלה בגין אי תשלום שכר מינימום. 

מנהל חברת בראל טען במשפט כי מגדלי המרינה נחשבים ללקוח מכובד, ולכן הפנו לשם עובדים בעלי כישורים איכותיים בלבד. הוא הסביר כי נוהל קבלת עובד חדש היה באמצעות שליחת קורות חיים והזמנה לריאיון עבודה. הוא העיד כי רק במקרים חריגים עובד מאבטח אחד במשמרת. כאשר נשאל אם ידע כי כהן הועסק בשתי משמרות, השיב בראל כי אינו זוכר.

השופטת מאירי קבעה כי היא מאמינה לעדותו של אדרי, האחראי על סידור העבודה בבניין, כי הודיע לבראל שכהן עבד במשמרות. "חרף הודעתו של אדרי, נמנע הנאשם (בראל) לשלם לכהן את שכרו, וממילא לא את שכר המינימום הקבוע בחוק", כתבה השופטת בפסק הדין.

מאירי קבעה כי הנאשמים לא הציגו ראיות להוכחת טענתם כי כהן כלל לא עבד באותם ימים ונמנעו מלצרף אסמכתה כלשהי לביסוס טענתם כי באותו הזמן היה מאבטח שעבד בבניין כגיבוי. כעת מחכים הצדדים לשלב הטיעונים לעונש. אין זו הפעם הראשונה שענייניהם של מתחמי המגורים במרינה מגיעים לבית המשפט. המרינה, שהוקמה בשנות התשעים, זכתה לביקורת מצד הארגונים הירוקים.

ח"כ שלי יחימוביץ', הנחשבת לפרלמנטרית חברתית בולטת, אומרת כי כהן לא לבד. "יש מאות אלפי אנשים בארץ שעוסקים באבטחה ושמירה ומשתכרים שכר מינימום, והזכויות שלהם כל הזמן נעשקות", היא אומרת. 

"הדבר הכי מקומם במקרה הזה הוא שכל בוקר עברו על פני העובד האנשים הכי עשירים בארץ שלא עצרו לרגע לדבר איתו. אילו הם היו מתעניינים באדם שמשרת אותם ובתנאי שכרו, היו כאלה שיכלו להושיט לו סיוע משפטי ולקרוא למעסיקים שלו לסדר. אנשים צריכים ללמוד לקח ולא להפוך את האנשים סביבם לשקופים".