שלי בועדת הכלכלה: תם עידן הגילוי והשקיפות כפתרון בשוק ההון

27 ביולי, 2011

הודעה לעיתונות

שלי היום בועדת הכלכלה: תם עידן הגילוי והשקיפות כפתרון בשוק ההון

"הטיפול בתספורות באמצעות גילוי ושקיפות נגמר. אלה כלים מטופשים וחסרי שחר. גילוי ושקיפות מהווים מכשיר טוב כשיש בושה וכשיש מוסר. הם לא עושים יותר את העבודה כשהבושה נגמרת. יש לאסור על מי שלא פורע את חובותיו לגייס שוב כסף מהציבור – אלא אם יחזיר מלוא חובותיו או יעמיד ערבות אישית"

ח"כ שלי יחימוביץ' בועדת הכלכלה הבוקר: "הטיפול בתספורות באמצעות גילוי ושקיפות נגמר. אלה כלים מטופשים וחסרי שחר. גילוי ושקיפות מהווים מכשיר טוב כשיש בושה וכשיש מוסר. הם לא עושים יותר את העבודה כשהבושה נגמרת.

התרגלנו לקדש את ההפרדה בין הפרסונה לבין החברה ולהתייחס אליהם כאל שתי ישויות נפרדות. המצב הכאוטי ששוק ההון נקלע אליו, והנזקים החמורים הנגרמים לחוסכים, מחייבים אותנו בחון מחדש את סוגית ההפרדה. לא יכול להיות שבזמן שלב לבייב עושה הסדר חוב ופוגע בחוסכים – הוא יבנה את הבית היקר ביותר בתולדות האומה הבריטית, ולא יכול להיות שאילן בן דוב, בזמן שהוא מגלח בחמישים אחוז את חסכונות המשקיעים בטאו - יבנה אחוזה בכפר שמריהו. זה לא רק לא מוסרי, זה לא רק מנקר עיניים. אין בזה שום היגיון כלכלי. כן, זה חוקי. תפקידנו לעשות זאת בלתי-חוקי.

ראו את אילן בן דוב. כפרסונה הוא בונה לעצמון דימוי של אדם רוחני, ירא שמיים ועתיר תורות זן. טאו מתברר זה גם שם של תורה הינדית. יש כאן קירבה גדולה לישויות רוחניות, במקביל לטיפוח תדמית הפילנתרופ, באמצעות מעשי צדקה שנעשים לאור המצלמות כדי לבנות לעצמו תדמית חיובית. סיפר לי צוות צילום של הטלוויזיה שפתיחה חגיגית של מרפאה ביפו עוכבה עד שהם הגיעו למקום. שחלילה לא יעשה מעשה צדקה בלתי מצולם.

וזו לא פילנתרופיה מכיסו חלילה. הוא לא ביל גייטס או וורן באפט שתורמים מהונם הפרטי. גם כספי התרומות נלקחים ממשקיעים. וזה כדי להאדיר את שמו ולהכשיר מצע שמאפשר לו לעשות מעשים לא מוסריים.
אם אילן בן דב היה לווה חמישים שקל מאדם שמשתכר שכר ממוצע במשק והיה אומר לו - אחזיר לך לא חמישים אלא שבעים וחמישה שקלים, ובסוףלא רק שלא היה מחזיר לו את החמישים, אלא מחזיר לו 25, הרי ברור שזה מעשה לא מוסרי. ההפרדה הזאת בין מוסר אישי ובין מוסר תאגידי היא שגויה.

תראו איזו אחריות אנחנו מחילים על ראשי ערים, עד כדי הגשת כתבי אישום על מעשים שנעשו בתחומם. מדוע על בעלי שליטה בחברות ציבוריות שנסחרות בבורסה לא מוחלת אחריות כזאת?
כישרונו של בן דב מתחיל ונגמר בנכונות המדהימה של שוק ההון לתת לו כסף של הציבור, ולכישרון הזה צריך לשים סוף. הפתרון מאוד פשוט. מי שלא עומד בהתחייבויות האג"ח שלו לא יוכל יותר לגייס כסף מן הציבור באמצעות אג"ח כל עוד הוא לא מחזיר את הכסף. במלואו. או שיתן ערבויות. יושם קץ לתופעה שבה אדם יכול שוב ושוב להנפיק אג"ח ולעשות תספורת לכספי הציבור, וחוזר חלילה. "