יובל דרור בבלוג שלו: "המאמר של נחום ברנע אודות שלי יחימוביץ הוא לא פחות ממחפיר"

2 בספטמבר, 2011

יובל דרור כותב בבלוג שלו על המאמר האחרון המביש של נחום ברנע על שלי:

אתמול נחת על שולחני גליון של "ידיעות אחרונות" (אני לא מנוי ולא קורא אותו במהלך השבוע). רק הבוקר הספקתי להציץ בו. כרגיל, זו חוויה אנתרופולוגית-עיתונאית ממדרגה ראשונה.

1. המאמר של נחום ברנע אודות שלי יחימוביץ הוא לא פחות ממחפיר. הנה כמה ציטוטים:

מסתבר שלחברת הכנסת יחימוביץ יש מושג קלוש ביותר בהיסטוריה של התנועה שהיא מבקשת להנהיג… היומרה ענקית. הרדידות מעליבה. "רעה", קרא לה רני רהב. היא לא רעה: היא ריקה. השקפת עולמה מתמצית בשתי מילים: שלי יחימוביץ.

קודם להשמצות הפרועות האלו, הפיק ברנע את הגרסה האישית שלו לנחיתת החייזרים באזור 51. על פי הקונספירציה שחשף ברנע בלי לתת שמץ של הוכחה (וכי למה יתן? הוא נחום ברנע), מי שמצביע ליחימוביץ מצביע לנתניהו. אני לא מתכוון לחזור על התיאוריה של ברנע כי היא פשוט מטומטמת מדי מכדי שיהיה ניתן לשחזר אותה בצורה משביעת רצון. אומר רק שזה הדבר האווילי ביותר (וזה הדבר הכי עדין שאני יכול לומר על "הטקסט" הזה) שקראתי בזמן האחרון. השמצה מכוערת, על גבול הדיבה, טקטיקה אותה בדרך כלל מייחסים לפוליטיקאים הירודים ביותר שמשתמשים בשיטות הנמוכות ביותר האפשריות כדי להשחיר את פני המתמודדים שרצים מולם.

אז למה ברנע כתב את מה שכתב? הנה ההשערה שלי: הוא מנסה לנקום. הוא מנסה לנקום כי בפעם האחרונה שניסה להציג את יחימוביץ ככלי ריק (כזו שמשתמשת במיניות שלה כדי להיבחר) היא החזירה לו בהפוכה והציגה אותו כחרמן מזדקן. הוא הפך לבדיחה. מאז הוא רודף אחריה. עצוב לראות עד כמה נמוך מוכן ברנע לרדת, אותו חתן פרס ישראל לעיתונות, "העיתונאי הבכיר", ה"תומאס פרידמן של ישראל" ושאר הכתרים מפלסטיק שנקשרו סביב האיש, שנדמה שתאוות הנקם היא שמפעילה אותו ומנחה את כתיבתו.

יש לברנע זכויות רבות בעיתונות הישראלית אבל זקנתו מביישת אותו. הוא מצטייר כאיש קטן, עלוב וממורמר.