שלי בשעת שאלות לשר להגנת הסביבה על הקמת מכרה לכריית פוספטים בבקעת ערד: "מדוע לא יפעיל משרדך את עקרון הזהירות המונעת ויכריז על בקעת ערד כאזור שאין לכרות בו פוספטים?"

15 בפברואר, 2012

שלי מציגה שאלות גולשים לשרי הממשלה הרלוונטיים.


 

שלי יחימוביץ (העבודה):

אדוני השר, חברת "רותם אמפרט" מקבוצת כימיקלים לישראל שבשליטת משפחת עופר מבקשת להקים מכרה לכריית פוספטים בבקעת ערד, בסמוך לאוכלוסייה של כ-50,000 נפש. ידוע כי בכריית פוספטים בשיטה המוצעת נפלטים לאוויר חלקיקים זעירים, ובהם גם חומרים רדיואקטיביים מוצקים וחלקיקים שאינם שוקעים או מתפרקים. תושבי הסביבה חוששים כי למכרה תהיה השפעה קשה על בריאותם, ובמיוחד על התפתחות מחלות הקשורות בריאות ובנשימה. מחקר שנעשה בארצות-הברית הראה שבאזורי כרייה ועיבוד של פוספטים יש עלייה מובהקת בתחלואה בסרטן.

על-פי בדיקות שנעשו, בין השאר גם על-ידי רופא מטעם משרדך ובעיקר על-ידי מומחי משרד הבריאות, נמצא שהקמת מכרה תגביר את התחלואה באזור ועלולה להביא אף למקרי מוות. מדוע לא יפעיל משרדך את עקרון הזהירות המונעת ויכריז על בקעת ערד כאזור שאין לכרות בו פוספטים? במידה שמשרדך ייתן אישור להקמת המכרה, כיצד תדאגו להבטיח את בריאות התושבים?
 

השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:

תודה אדוני היושב-ראש, תודה לחברת הכנסת יחימוביץ. בהחלט שאלות חשובות ומרכזיות בפעילותו של המשרד. אני אתחיל בנוגע לנושא המכרה. המשרד הציג לראשונה את עמדתו בנושא הזה בחוות דעת שהוגשה בעבר לוועדה המחוזית. צריך לזכור שלא המשרד הוא שמחליט בנושא הזה, אלא הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה – מחוז דרום, שבשטחה מתבקשת הקמת המכרה הנוסף.

העמדה של המשרד הוצגה עוד בטרם הגעתי בכלל למשרד להגנת הסביבה, משהו כמו לפני ארבע שנים. ואותה חוות דעת שהמשרד הציג אז בוועדה המחוזית התבססה על תסקיר ההשפעה על הסביבה שנבדק על-ידי מומחי המשרד, ובשונה ממה שאמרה חברת הכנסת יחימוביץ, תוצאות החיזוי בו לגבי זיהום האוויר הצפוי מפעולות הכרייה באזור ערד וכסייפה הראו כי התוספת לריכוז החלקיקים באוויר, ובכלל זה חלקיקים נשימים עדינים, PM2.5, הינה נמוכה ביותר, אחוזים בודדים מערך היעד. נתונים אלה נכונים גם בתרחישים הקיצוניים שבהם פעולות הכרייה מתרכזות ברובן בשטח הקרוב לערד.

עם זאת, התגלו ריכוזים גבוהים שצפויים להיות אם יוקם המכרה סמוך לאזור הכרייה, היכן שממוקם היום בית-הספר הבדואי אלפורה. זה בתרחיש הקיצוני. לפיכך המשרד דרש לקבוע אזור הפרדה של 1 ק"מ מתחום המכרה, אשר בו ייאסרו שימושים רגישים כמו בית-ספר או מגורים. לצורך העניין המכרה למעשה לא יכול להיות מוקם או מאושר לפי זה אם אותו בית-הספר לא יועתק משם. כמו כן, לפי מומחי הקרינה במשרד נמצא כי החשיפה לחומרים רדיואקטיביים שבחלקיקי האבק נמוכה מהתקנות הבין-לאומיות, וזה בפער גדול.

לאחר שהתפרסמה עמדתו החדשה של משרד הבריאות בעניין הסיכונים הבריאותיים האפשריים כתוצאה מפעולות הכרייה, החלטתי על ביצוע בחינה נוספת של עמדת המשרד. בשלב זה, לאור עמדת משרד הבריאות, אני ומשרדי מתנגדים להקמת המכרה. אם משרד הבריאות ישנה את עמדתו ויתמוך בהקמת המכרה, בכל מקרה המשרד להגנת הסביבה לא יסכים לתת היתר קבוע, אלא ידרוש כי תהיה תקופת כרייה ניסיונית – בוא נגיד לפחות שנה – שבמהלך ביצועה יינקטו אמצעים מחמירים ביותר, שאני אפרט אותם עכשיו.

ראשית, אם תאושר בעתיד כרייה כזאת, תאושר כרייה ניסיונית בלבד בשטח מוגדר ומצומצם לשנה, שבמהלכה ינוטרו באופן רציף רמות החלקיקים בגבול התוכנית וביישובים הסמוכים. עם סיום הכרייה הניסיונית יגיש מגיש התוכנית מסמך מסכם בדבר השפעת הכרייה הניסיונית, ואז, על בסיס ממצאי המסמך, יידרש אישור הוועדה המחוזית להמשך כרייה בשטח התוכנית. המשך הכרייה יותנה בכך שריכוזי החלקיקים הנשימים שיתקבלו מהכרייה לא יחרגו מתקני איכות האוויר המקובלים. הפסקת פעילות בעת קיום תנאים מטאורולוגיים קשים, הגורמים להסעת אבק לאזורים רגישים הסמוכים למכרה, תהיה תנאי נוסף. וכמובן, כל העבודה בתחום העבודה הזאת – אם היא תהיה – תהיה כפופה לצו אישי שאני אוציא, המפרש את הצעדים שיידרש מגיש התוכנית לנקוט כדי למנוע מפגעים כאמור בחוק למניעת מפגעים. בזמן הכרייה – שוב, אם היא תהיה בעתיד – תפעל ועדת מעקב שתלווה את יישום התוכנית. עד כאן דברי לגבי נושא המכרה בערד.