שלי בשעת שאלות לשר להגנת הסביבה על הטיפול בפסולת הבניין בישראל: "ההשלכות הסביבתיות והבריאותיות חמורות, ובאות לידי ביטוי בזיהום קרקעות ומים ועוד"

15 בפברואר, 2012

שלי מציגה שאלות החברים בעמוד הפייסבוק לשרי הממשלה הרלוונטיים.

 

שלי יחימוביץ (העבודה):
"תנופת הבנייה בשנים האחרונות גרמה לעלייה משמעותית בכמויות פסולת הבניין בישראל. חלק נכבד מהפסולת מושלך באופן אקראי בשטחים פתוחים, בשדות ובצדי דרכים. ההשלכות הסביבתיות והבריאותיות חמורות, ובאות לידי ביטוי בזיהום קרקעות ומים, בזיהום אוויר כתוצאה משרפות, בירידת ערך קרקעות, בהרס שטחים פתוחים ובמפגע נופי כבד. הנזק חמור במיוחד במקומות שבהם מושלכת פסולת אסבסט. למרות החקיקה הקיימת, בפועל לא מתבצעת אכיפה מספקת למנוע את התופעה. כיצד מתכוון המשרד לפעול כדי למנוע את התופעה הזאת?"

 


השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:

"לגבי נושא פסולת בניין שמושלכת בשטחים פתוחים – והעיתוי הוא מצוין, כי רק אתמול אישרה הכנסת בקריאה ראשונה הצעת חוק ממשלתית שהגשנו – אכן מדובר באחד המפגעים הסביבתיים הקשים ביותר במדינת ישראל. רק לציין את הנתונים. מכיוון שהיקף הבנייה בישראל באופן יחסי, בגלל הגידול באוכלוסייה, הוא בין הגבוהים במדינות העולם, מצטברת הרבה מאוד פסולת בניין, שמוערכת בכ-7.5 מיליון טונות כל שנה. מתוכם אנחנו יודעים להגיד רק לאיפה הולכים 2.5 מיליון טונות. כלומר, 5 מיליון טונות ככל הנראה מושלכים בטבע, בסביבה, אולי מועברים לשטחי יו"ש ומושלכים שם.

בהחלט התופעה הזאת של השלכת פסולת בניין בשטחים פתוחים הפכה להיות מכת מדינה, ולכן אנחנו פועלים היום כדי למגר את התופעה בשני כיוונים משלימים. מצד אחד, אנחנו מגבירים את האכיפה ואת הענישה על השלכת הפסולת בשטחים פתוחים ובמקומות שאינם מוסדרים, ואני אפרט עוד מעט איך. מצד שני אנו מעודדים את המיחזור של הפסולת הזאת לטובת פרויקטים של בנייה ותשתיות, וזאת כתחליף לחומרי חציבה בתוליים, שגם כרייתם כרוכה בפגיעה סביבתית. השילוב של שני הצעדים הללו, כלומר, אכיפה קשה מצד אחד, ועידוד למיחזור מצד שני, מקטין את הכדאיות הכלכלית של השלכת הפסולת באופן פירטי, ותואם לעיקרון הסביבתי שהמשרד פועל לאורו, להפיכת הפסולת ממטרד סביבתי למשאב כלכלי.

כעת אני אפרט את הצעדים שאנחנו מקדמים. קודם כול, הסמכת הרשות המקומית – וזה בהצעת החוק שאושרה אתמול בקריאה ראשונה, שזאת הצעת חוק שנכתבה בשיתוף "אדם טבע ודין" וגם השלטון המקומי. למעשה, הצעת החוק הזאת קובעת – ואני מקווה שהיא תאושר די בקרוב בוועדת הפנים והגנת הסביבה – היא בעצם קובעת שהרשות המקומית, כפי שהיא אחראית לפינוי פסולת ביתית מהפחים, היא תהיה גם זו שאחראית לפינוי פסולת בניין שנוצרת בתחומה. למעשה, החוק גם מסמיך אותה לגבות כסף מהקבלנים ולמנוע אכלוס של פרויקטים חדשים או בתים פרטיים חדשים לפני שאותו קבלן או מי שבנה ישלם לרשות המקומית גם את כל האגרות מראש של פינוי מוסדר או מיחזור של אותה פסולת. ואז הרשות, כמו שקורה בפסולת הביתית, היא שתציב את מכלי האצירה לפסולת הבניין, והיא זו שגם תוציא את המכרזים ותפקח על הקבלנים, שלמעשה כבר לא יהיה להם תמריץ כלכלי להשליך אותה באופן בלתי מוסדר, כי למעשה כל עלויות השינוע והפינוי לאתר מוסדר שולמו מראש.

צד שני זה החמרת אמצעי הענישה כנגד עברייני פסולת בניין. גם כאן קידמנו חקיקה שנכנסה לאחרונה לתוקף, שמחמירה את הענישה שניתן לפסוק כנגד משליכי פסולת בניין משנת מאסר אחת לשלוש שנים. החוק החדש מאפשר גם הוצאת צווים לניקוי פסולת, גם אם היא הושלכה לרשות היחיד. עד החוק הזה לא יכולנו בכלל, אלא רק פסולת – ולפעמים יש שטחים נרחבים, חקלאיים, שמוגדרים כרשות היחיד, והיו מצטברות שם ערמות פסולת, ולמעשה לא היתה לנו יכולת להוציא צווים לפינוין.

דבר אחרון שהחוק החדש מאפשר לנו, ואנחנו מתחילים לפעול לפיו, זה חילוט ומכירה של משאיות או כלים ששימשו לדבר עבירה. בעצם העבריין הורשע, ואנחנו נוכל למכור את המשאית.

אנחנו כרגע באמצע מהלך של מבצע אכיפה כנגד אתרי פסולת בניין בלתי מורשים. התבצע מיפוי נרחב של תחנות מעבר בלתי מורשות, ואנחנו כבר בהליכים משפטיים לסגירתן בכמה ערכאות. יש הנחיה שלי חד-משמעית לא להגיע יותר לשום הבנות, כפי שהיה בעבר, ולא לדחות לוחות זמנים, אלא פשוט להביא לסגירה של כל אותן תחנות מעבר בלתי חוקיות, שמייצרות גם מפגעי פסולת וזיהום אוויר.

המשטרה הירוקה תוגברה לאחרונה בכוחות פיקוח נוספים. "