שלי בשעת שאלות לשר להגנת הסביבה על זיהום אוויר חריג בשל פליטות של מזהמים מאזור התעשייה במפרץ חיפה, מקורות הזיהום העיקריים במחוז הם שרפת דלקים בתעשייה

15 בפברואר, 2012

שלי מציגה שאלות החברים בעמוד הפייסבוק לשרי הממשלה הרלוונטיים.

 


שלי יחימוביץ (העבודה):
מחוז חיפה מתאפיין בזיהום אוויר חריג בשל פליטות של מזהמים מאזור התעשייה במפרץ חיפה, אשר בו נמצא ריכוז גדול של מפעלים פטרו-כימיים. מקורות הזיהום העיקריים במחוז הם שרפת דלקים בתעשייה. למרות פעולותיו של המשרד, נותרה רמה של זיהום אשר מסכנת את בריאותם של התושבים באזור. באילו צעדים מתכוון המשרד להגנת הסביבה לנקוט על מנת לצמצם זיהום זה, בלי לפגוע כמובן במטה לחמם של העובדים במפעלים האלה?

 

 

השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:

בנושא של מניעת העברת פסולת בניין באופן פיראטי לשטחי איו"ש, הוצא לאחרונה צו אלוף האוסר על העברת פסולת לאיו"ש, ואנחנו פועלים בשיתוף המינהל האזרחי ומערכת הביטחון לאכיפתו, וגם מתבצע כרגע תהליך של מחשוב מנגנוני הדיווח והבקרה על אתרי טיפול בפסולת בניין. ושוב, זה כדי לשפר את הפיקוח על כל הטיפול בפסולת הבנייה. צריך לפתח וליישם סטנדרט אחיד וממוחשב של שוברים ודוחות שיפיקו כל מי שעוסקים בטיפול בפסולת כדי שיהיה לנו כל הזמן מעקב. אנחנו גם עכשיו מצטיידים במצלמות ומצלמות אינטרנט שיותקנו באתרי הטיפול בפסולת הבניין, וככה אנחנו נוכל לראות ולצפות כל הזמן במה נעשה עם אותה פסולת.

ושני צעדים אחרונים לגבי עידוד המיחזור: אנחנו פועלים היום עם מכון התקנים להגדיר מפרטים טכניים ותקני איכות לחומרי בנייה שמקורם בפסולת בנייה, וזאת כתחליף לחומרי חציבה חדשים. ואנחנו מנסים לקדם החלטת ממשלה. אנחנו נתקלים אומנם בקשיים - - -

היו"ר גאלב מג'אדלה:

אבל, כאן, אדוני השר, במקביל צריך לדאוג שהחומרים שמייצרים אותם, ישתמשו בהם. כי יש בעיה – ואתה מכיר אותה – שלצערנו, לא משתמשים בחומרים האלה. מה - - -

השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:

אתה צודק, אדוני היושב-ראש. ולצערי הרב, יש החלטת ממשלה מלפני כמה שנים שלא מקוימת, שמורה לחברות ממשלתיות כמו חברת "נמלי ישראל", וחברות ממשלתיות אחרות, לעשות שימוש בהיקף של 20% בחומרי בנייה ממוחזרים. אבל כמו שקורה הרבה פעמים, החלטות ממשלה, לא מצייתים להן. ואני כעת מנסה להעביר החלטת ממשלה עם אמצעים יותר דרקוניים על אותן חברות ממשלתיות שלא מצייתות לאותה החלטה, ובהחלט אנחנו רואים את זה כמחויבות שלנו לעודד את השימוש בפסולת בניין. ואני מתחייב שבנושא הזה, אני קיימתי כבר מספר רב של דיונים, ויש הרבה מאוד צעדים שנמצאים עכשיו באמצע התהליך. לא תמיד התהליכים הללו הם מהיום למחר, אבל בהחלט יש מדיניות סדורה, שאני מקווה גם שהיא תיתן תוצאות כבר בשנה הנוכחית.

בנושא השלישי שנשאלתי, לגבי אזור מפרץ חיפה – אכן, אזור מפרץ חיפה נחשב לאחד ממוקדי זיהום האוויר בישראל. אומנם פחות מגוש-דן, אבל עדיין מוקד זיהום אוויר. וזה קורה – בגוש-דן זה יותר בגלל התחבורה, במפרץ חיפה זה קורה באמת בשל ריכוז גדול של מפעלי תעשייה שבאופן היסטורי מוקמו שם, וחלקם גורמים בהחלט לזיהום אוויר מוגבר, והם נמצאים בקרבה פיזית לריכוזי אוכלוסייה. ויש שם גם נתוני טופוגרפיה ואקלים שיוצרים שם פיזור של מזהמים רחוק מהאופטימלי.

בשנים האחרונות המשרד לקח שם את האזור באמת כפרויקט משימתי להפחתת זיהום האוויר. זה היה אפילו, קרה עוד לפני כניסתי למשרד. נערכו על-ידי המשרד להגנת הסביבה מדידות מקיפות לאפיון מצב איכות האוויר במפרץ חיפה לגבי מזהמי אוויר שבדרך כלל אינם מנוטרים בשגרה בתחנות ניטור – והוספנו שם במפרץ חיפה, אני חושב שגם חבר הכנסת חנין היה שותף לזה, והוא מכיר את העשייה בנושא, נוספו שם תחנות ניטור – שכוללים חומרים אורגנים נדיפים שחלקם מוגדרים כמסרטנים, ובהחלט ממצאי הדיגומים שלנו הצביעו על ערכים גבוהים מערכי הייחוס לגבי כמה חומרים כמו: בנזן, מתילן כלוריד, פורמלדהיד. ובעקבות הממצאים, כפי שאמרתי, כבר בפברואר 2008 התחלנו ליישם תוכנית פעולה במטרה להביא לצמצום הזיהום.

תוכנית הפעולה התמקדה במזהמי האוויר המסרטנים או החשודים כמסרטנים, וב-15 מפעלים ומתקנים שמהווים פוטנציאל לפליטת מזהמים אלו, ובהם: בתי-הזיקוק, "חיפה כימיקלים", מתקני האחסון והניפוק של תזקיקי הדלק – "פז", "סונול" ו"דלק", אתרי תש"ן, מפעלים כימיים כמו "דור כימיקלים" ו"פרוטרום", מפעלי טיפול בפסולת מסוכנת, "אלקון" ו"פז שמנים".

במסגרת תוכנית הפעולה נדרשו המפעלים להליך הסדרה הנגזר מהדירקטיבה האירופית למניעה ובקרה אינטגרטיביים של זיהום סביבתי הידוע בכינויו ה-IPPC, במטרה להביא את המפעלים לפעול בהתאם לטכנולוגיות המיטביות הזמינות. בהמשך פעל המשרד להוצאת הוראות עדכניות למניעת זיהום אוויר בלתי סביר מבז"ן "גדיב" וכאו"ל, וזאת מכוח החוק למניעת מפגעים, ולהוצאת תנאי רשיון עסק, שוב כדי לכפות על המפעלים לרכוש ולהצטייד בטכניקה המיטבית הזמינה להפחתת פליטות לאוויר במפעלים אלו.

ושוב, אני מזכיר אפילו מה שאת ציינת בשאלתך. אנחנו לא יכולים, ואולי גם לא רוצים, להביא לסגירת המפעלים ולפיטורי העובדים. מצד שני, יש לנו מחויבות להפחית את זיהום האוויר. אני גם רוצה שיובן שהטענה המיידית והראשונה של כל בעל מניות שנדרש להשקיע סכומים – והם לא מבוטלים – בהפחתת זיהום האוויר, הטענה הראשונית היא זה שהוא לא מסוגל לשאת בזה, וזה יחייב אותו לפטר עובדים כי הכי קל להשתמש בטיעון הזה ולהתחמק מהביצוע. אני חושב, אבל, שיחד עם הרצון כמובן לדאוג לתעסוקה של עובדים, יש לנו מחויבות לכך שתושבי מפרץ חיפה לא יקבלו אוויר מזוהם שיפגע בבריאותם. והשאיפה של כולנו צריכה להיות כאן לכפות הגעה לנתוני איכות אוויר כפי שקיימים במדינות המערב. אני לא אומר שזו חייבת להיות המדינה הכי הכי קיצונית אם המחיר הוא סגירת המפעל, אבל בהחלט להגיע לסטנדרטים של המדינות המתקדמות.

ואם את רוצה, רק כהשוואה, להביא מספרים – ב-2009 המפעלים שציינתי פלטו 3,400 טון של חומרים אורגניים נדיפים בשנה. לאחר יישום המדיניות שלנו, ואנחנו רואים את הירידה ההדרגתית, אנחנו צופים – הנה, זאת התחייבות – שעד סוף 2013 – היתה כבר ירידה, אבל בסוף 2013 אנחנו צופים שהירידה תגיע לכך שבכל שנת 2013 אותם 3,400 טון ירדו ל-850 טון בשנה, ואנחנו נוכל לעמוד בתקנים המחמירים של חוק אוויר נקי.