שלי בראיון בגלי ישראל: "יש מתאם גבוה בין מידת הלכידות החברתית, הביסוס הכלכלי, ומגלה שברגע שיש חוסן כלכלי ומנהיגות, גם כושר העמידה גבוה יותר"

16 במרץ, 2012
האזינו:

במסגרת סיור שעשינו אתמול יו"ר סיעת העבודה ח"כ יצחק הרצוג ואני, עמדנו על הגדר של נחל עוז וחיילים הראו לנו את סג'איה, הסמוכה, שמהווה כעת מקור סיכון וראינו מנהרות, ונזכרתי שכסטודנטית בבאר שבע הייתי הולכת לעשות קניות בסג'איה. בוודאי זה מחזה סוריאליסטי לחלוטין. אני יודעת שאני נשמעת כאילו חייתי לפני מאה שנה, אבל זה לא היה כל כך מזמן. אין ספק שכשבאר שבע מטווחת בטווח אש וראש העיר רוביק יושב כאילו יושב בחמ"ל, יש בזה מחזה מאוד סוריאליסטי. אם כי צריך להגיד, אני חיה בתל אביב וגם בתל אביב יודעים אחת לכמה שנים ימים כאלה, זה גם סוריאליסטי לחלוטין. את מלחמת המפרץ הראשונה עשיתי כשהייתי בהיריון עם הבן שלו, עם מסכת אב"ך על הפנים. אחר כך גלי הפיגועים. לכן החיים במדינת ישראל הם חיים בלב אזור שהוא אזור עוין והסיטואציה הזאת היא סיטואציה שאנחנו חיים איתה לא בשלום, אבל אנחנו יודעים שהיא חלק מההוויה הקיומית שלנו כאן במדינת ישראל.

 

כשיש היעדר בטחון תעסוקתי ואלפי עובדים הופכים לעבדי קבלן ויש אבטלה והיא מתרחשת בפריפריה או בעשירונים התחתונים, יש קהות חושים. ברגע שהתופעות הללו חודרות למעמד הביניים ופוגעות בו, נזכרים שמדובר בבעיה לאומית.

אתה רואה גם במצב ביטחוני מעורער וגם באסונות טבע, בהם תמיד ייפגעו האנשים החלשים יותר. בהקשר הזה צריך להגיד שאתה מסתכל על יכולת הספיגה של אוכלוסיות מסוימות ויישובים מסוימים ואתה מגלה מתאם גבוה בין מידת הלכידות החברתית, הביסוס הכלכלי, ומגלה שברגע שיש חוסן כלכלי ומנהיגות, גם כושר העמידה גבוה יותר. כאשר יש עוני והזנחה, אתה רואה ישוב מתפרק. המבחן היה במלחמת לבנון השנייה כשראית יישובים שלמים מתפרקים בגלל שלא הייתה תשתית חברתית וכלכלית הגונה. וגם עכשיו אנחנו רואים את זה, הסתובבתי בבאר שבע ובאשדוד, ובאופן אבסורדי, טענה שחזרה על עצמה היא לא על הירי ולא על העובדה שצריך לשבת במקלט, אלא בגלל העובדה שאנשים צריכים לא ללכת לעבודה ולא להפרנס. 

הצעת החוק שלנו אומרת שברגע שיש צו של פיקוד העורף שמורה לסגור בתי ספר, ומטבע הדברים כשסוגרים בתי ספר וגנים, ההורים צריכים להישאר עם הילדים, ולא ללכת לעבודה, ומטבע הדברים זאת תהיה האמא בדר"כ. זה לא בלתי אפשרי שלא תקבל שכר בגין פעולה שהיא צבאית שמתרחשת באותו זמן. אם ברור שנשקיע את הכסף שצריך במיגון ובתקיפה של האויבים שלנו, באותה מידה ברור שהמדינה צריכה לדאוג לפרנסת אזרחיה, והצעת החוק שלנו מאוד זהה למה שהונהג במלחמת לבנון השנייה, ומדברת על שיפוי למעסיקים של 132.5%, כדי שהמעסיקים יוכלו לשלם לעובדים ולהרוויח על מתח רווחים כדי שגם העסקים הצדדיים ובינוניים לא יפגעו. 

אני מוכנה להגיד לך בגילוי לב שהרבה מאוד פעמים, אנחנו מניחים הצעות חוק פרטיות ומתחילים לקדם אותן, ואז הממשלה נבהלת מהעובדה שמתקדמת הצעת חוק פרטית ומחוקקת חוק משלה, ובעניין הזה אני מוותרת בשמחה על הקרדיט. אם האוצר יעשה את מה שהוא צריך לעשות, כולנו בלי יוצא מהכלל, כל החברים שחתומים על הצעת החוק, נמשוך את הצעת החוק שלנו ונסתפק בפעילות של הממשלה.