שלי בריאיון לקרן מרציאנו בערוץ 2: "המשבר הכלכלי הוא לא אסון טבע. הוא אחריות של הממשלה ויש לה הרבה מה לעשות"

21 באוגוסט, 2012

 

שלי בריאיון לקרן מריאנו ב"תכנית חיסכון", ערוץ 2:

 

שלום ליו"ר מפלגת העבודה ח"כ שלי יחימוביץ'

שלום קרן

מצד אחד אנחנו מדברים על סכנת פיטורים אבל מצד שני ראינו רק בשבוע שעבר שהצמיחה במשק הפתיעה לטובה. אז יכול להיות שהממשלה מתפקדת לא רע בעניין הכלכלי.

תראי זה לא יכול להיות שכשהצמיחה תהיה טובה זה יהיה הקוסמים הכלכליים המדהימים נתניהו ושטייניץ וכשתהיה תחזית צמיחה נמוכה זה יהיה המשבר העולמי. אז מספיק עם המשחק הזה בשני הכובעים- עולמי ולוקאלי. עכשיו, זה נכון, יש באמת משבר עולמי ויש האטה בכל שווקי העולם ויש השלכות של זה גם על המשק הישראלי, זה נכון. אבל זה לא טייפון, זה לא רעידת אדמה, זה לא משהו שהוא בלתי נשלט. וכפי שהמדינה יכולה לגייס משאבים, אמצעים, היערכות, כוננות, למצב חירום בטחוני, כך גם מצב חירום תעסוקתי הוא אחריות של הממשלה ויש לה הרבה מה לעשות.

אז הנה, מחר בכירי האוצר ובנק ישראל יושבים ליום דיונים מיוחד. מה היית מציעה להם לעשות בתחום התעסוקה?

יש לי שורה של הצעות. בואי נתחיל בזה. הייתי יכולה להגיד לך נעשה פרויקטים לאומיים. אבל יש פרויקטים לאומיים. למשל, משרד התחבורה מתוקצב בפרויקטים לאומיים מרחיקי לכת של מסילות ורכבות. אבל מי מבצע את העבודות האלה? חברות סיניות, בפטור ממכרז, עם עובדים סיניים. ממשלת ישראל לא צריכה לדאוג לאזרחי סין, ממשלת ישראל צריכה לדאוג לאזרחיה. לכן, מיד עוצרים את כל האאוטסורסינג לחברות חיצוניות עם עובדים חיצוניים כי יש לנו מספיק עובדים שצריכים עבודה.

מה לעשות עם המפעלים האלה? מפעל כמו פניציה למשל?

תראי, מפעל פניציה זה דוגמה קלאסית. פניציה היו אמורים ב-2011 לפעול כבר על גז טבעי ועל פי כך נקבעו כל התחזיות שלהם. הגז הטבעי מבושש להגיע אבל הוא יגיע. לכן, כאן, שוב, המדינה צריכה להיכנס, לייצר מסלול של חופשה ללא תשלום שבה הממשלה משלמת את השכר, למשל, המעסיקים ממשיכים להפריש הפרשות סוציאליות, עושים מן תקופת גישור שכזאת כדי לשמור את האנשים האלה בעולם העבודה וכדי לאפשר להם לחזור לעבודה כשהמפעל יוכל לנשום. יש המון המון פתרונות מהסוג הזה. למשל קרן, את בוודאי יודעת, שרק מפעלים מייצאים זכאים לסיוע. לסיוע לפי חוק עידוד השקעות הון. זה לא נכון, זאת שגיאה. בפריפריות יש מפעלי מזון, בעיקר, שהם רווחיים, הם לא מייצאים, הם מייצרים לשוק המקומי. יש לי הצעת חוק שאומרת שגם הם צריכים להיכלל בחוק עידוד השקעות הון ואני יכולה לתת לך עוד רשימה מאוד מאוד ארוכה.

אבל עכשיו אין זמן להתעסק בזה כי כולם עסוקים במה יהיה גודלו של תקציב הביטחון

זה לא רק גודלו של תקציב הביטחון, זה גם הליבוי של השיח הביטחוני שמשרת במידה רבה את העניין הזה. אני לא רוצה להמשיך את השיח הזה של או תקציב ביטחון או פרנסה בכבוד. מדינת ישראל כבר מתנהלת הרבה מאוד שנים עם צרכי ביטחון אוטנטיים אבל ביטחון תעסוקתי זה חלק מצורכי הביטחון של אדם.

מה את חושבת שצריך, אגב, לעשות השנה? מי צודק בוויכוח בין הביטחון לבין האוצר?

תראי, אני נגד קיצוץ בתקציב הביטחון. אני חושבת שבאמת האיומים הם מורכבים ודורשים תחכום גבוה שגם עולה כסף. אבל בוודאי ששיעור התקציב המופקע והמופרך שמציב שר הביטחון הוא מוגזם להפליא. הם מדברים על 66 מיליארד שקלים. בשנה שעברה עמדנו על 54 מיליארד בבסיס והוספו להם בתוספות מזדחלות עוד 6 מיליארד. צריך למצוא את נקודת האמצע שלא תפגע בביטחון המדינה אבל גם בסופו של דבר לא תביא אותנו להוצאות מופרזות. ואני רוצה גם באמת להפסיק את הדיון הזה של או ביטחון או פרנסה בכבוד. אפשר במדינת ישראל גם להבטיח את ביטחון האזרחים וגם להתפרנס בכבוד. אלה שני דברים שווי ערך מבחינת הביטחון שהם נותנים לאדם. אבל רק מילה ברשותך, קרן. זאת אחריות של המדינה לפעול ולא לעמוד מנגד ולהגיד- חשרת עבים נקשרת מעלינו, ירד גשם, תהיה סופה. יש למדינה הרבה מאוד מה לעשות.

ח"כ שלי יחימוביץ', תודה רבה לך.

תודה קרן.