שלי יחימוביץ ל"לילה כלכלי": "החשדות נגד דנקנר הן קצה הקרחון. במשך שנים דנקנר עושה בכספי החוסכים מה שמתחשק לו ואיש אינו עוצר אותו."

29 בנובמבר, 2012

 

כשאת אומרת שדגל שחור מתנוסס מעל תרבות ההימורים של נוחי דנקנר, למה את מתכוונת בדיוק?

אני מתכוונת לזה שבמשך שנים ארוכות ולא מהיום נוחי דנקנר עושה בכספי החוסכים מה שמתחשק לו בלא מפריע. לפני שלוש שנים התרעתי מפני עסקה מפוקפקת שבה הוא מכר חברה מפסידה שלו, גנדן תיירות, לחברה שהציבור שותף לה, איי.די.בי, ובעצם מבקש מהציבור לכסות הפסדים פרטיים שלו - התרעתי, וחזרתי והתרעתי, וביקשתי חקירה וביקשתי מהרשות לניירות ערך ומהממונה על שוק ההון להתערב ולעצור את הדברים ואיש לא עצר אותם. וזו רק דוגמה אחת.

אבל איך זה קשור לחקירה שמתנהלת עכשיו? אגב, הוא בחזקת חף מפשע.

אני לא מעוניינת להתייחס לחקירה עכשיו למרות שאני יודעת עליה פרטים רבים, גם פרטים שלא נחשפו, וזו הסיבה שאני בוחרת להתייחס לשיטה הכללית. החקירה היא קצה קרחון של תהליך הרבה יותר קשה שבו שוק ההון וכל האשראי החוץ-בנקאי הפכו לשטח הפקר שחוקי מדינת ישראל לא חלים עליהם, כללי מוסר לא חלים עליהם וכללים שמקובלים בעולם הכלכלה התיקני לא חלים עליהם. אנחנו חשופים לקצה הקרחון - והקרחון הוא גדול מאוד.

...

צריך לעשות הבחנה. נוחי דנקנר בכל עסקיו ובכל 20 המיליארד השקלים שהוא צבר עכשיו ושהולכים למוטט חוסכים ועובדים, לא בנה דבר. לא הקים מפעל, לא זרע זרע, לא שתל שתיל. זה לא דב לאוטמן, זה לא סטף ורטהיימר, זה לא דן פרופר שהקימו מפעלים אמיתיים. זה אדם שכל הזמן עשה עסקאות סיבוביות, מינף, הלווה, הימר. הכסף שנתנו לו לעסקאות האלה - הכסף הזה הוא כספו של הציבור, ולכן היום הרבה מאוד גופים צריכים לעשות חשבון נפש מאוד עמוק ובוודאי לשים קץ לסאגה הזאת, שיש בה סיכון מאוד גדול למשק כולו.