שלי בראיון לרשת ב': הביקור של אובמה הוא חלון הזדמנויות לקחת את השליטה על הגורל שלנו ועל גורל השלום, ולא להגרר כל הזמן אחרי הסערות במזרח התיכון.

21 במרץ, 2013
האזינו:

 

- הראיון המלא באודיו בתחתית הכתבה - 

בנושא האיראני, מפלגת העבודה תתמול במתקפה נגד איראן כדיי לבלום את פיתוח הנשק הגרעיני שם אם נתניהו יחליט על כך, אם הממשלה תחליט על כך, אם וכאשר?

אני בוודאי לא מתכוונת להתייחס כאן למתקפה ספציפית על איראן. העמדה שלנו היא שהאיום האיראני הוא איום משמעותי ביותר, מאיים על ישראל באופן משמעותי, וצריך לעשות הכל כדיי להפסיק את מרוץ ההתגרענות האיראני. אנחנו מאמינים שקודם, לפני כל פעולה צבאית, צריך לנקוט בכל סנקציה אפשרית, להדק את הלחץ, ובעיקר, נוכח הביקור של אובמה, אריה, חשוב להגיד שוב: תאום, תאום ושוב תאום עם האמריקאים. כל פעולה שהיא, בכל היבט שלה, בין אם צבאי, בין אם דיפלומטי, בין אם כלכלי, צריך להיעשות בשילוב ידיים עם האמריקאים.

תאום בין מדינה ענקית כמו ארצות הברית, המעצמה הגדולה בעולם לבין מדינת ישראל הזעירה, זה אומר בעצם לתת לנשיא אובמה להחליט מתי צריך לעבור מסנקציות ודיפלומטיה לפתרון צבאי.

אני משוכנעת בעיקר נוכח התיאורים הפסטורלים ששמענו עכשיו מהשר שטייניץ, ואני לא מזלזלת בהם לרגע, אני רואה חשיבות עצומה בחימום היחסים בין נשיא ארה"ב לראש ממשלת ישראל, בתאום כזה הוא בהחלט אפשרי, בכל הרמות האפשריות והוא חייב להיות. אנחנו לא עם לבדד ישכון, הביקור של אובמה בישראל הוא לא סוף פסוק והצבת הדגל על איזה הר כאילו הושג כאן הישג, אלא רק פתח. פתח להמשך תיאום בכל דבר ועניין, גם בסוגיה האיראנית, גם בסוגיה הפלסטינית. הביקור של אובמה הוא חלון הזדמנויות שנפתח לפנינו.

בנושא הפלסטיני אובמה דיבר אתמול על הצורך בצעדים בוני אמון בדרך לחידוש המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים. האם מפלגת העבודה דורשת ממשלת ישראל לצאת בצעדים בוני אמון, כי בממשלה יש מתנגדים רבים מאוד וחזקים מאוד לצעדים בוני אמון מול הפלסטינים עכשיו.

התפיסה שלנו היא ברורה וידועה. אנחנו תומכים בפתרון שתי המדינות, לנו זה יוצא מאוד בקלות כי אנחנו מאמינים בזה. אנחנו לא צריכים לחרוק שיניים כשאנחנו אומרים את הדבר הזה. וכן, אמרתי כבר, הביקור של אובמה הוא חלון הזדמנויות לקחת את השליטה על הגורל שלנו ועל גורל השלום, ולא להגרר כל הזמן אחרי הסערות במזרח התיכון. ואנחנו אומרים, ואמרנו זאת שוב, למרות שסרבנו לשבת בממשלת נתניהו בגלל הפערים העצומים, גם בעניין הכלכלי והחברתי וגם בעניין המדיני, שכל צעד בונה אמון, כל צעד לקראת פריצת דרך בתהליך שלום, יקבל את הגיבוי שלנו מהאופוזיציה.

את אמרת גם כולל כניסה לממשלה אם יהיה סיכוי לאיזהשהו הסדר, והממשלה תהיה בצרות. גם את זה אמרת.

 בוא נאמר את הדברים: התשובה היא כן, אבל לא בגלל נאום בר אילן מספר שתיים. לא בגלל הקפאת התנחלויות, שלצערי בפעם הקודמת לא הובילה לפריצה ולו הקטנה ביותר. את זה אנחנו אומרים מפורשות: היה וראש הממשלה ימצא את עצמו ערב חתימה על הסדר – אני לא מדברת על הסדר כולל במזרח התיכון, אני מדברת על הסדר ביניים – ובוא נקרא לילד בשמו, הבית היהודי, שהיא מפלגת הימין הקיצונית ביותר מבין כל המפלגות בישראל, יאיים בפרישה מהממשלה ובפירוק הממשלה, אנחנו נתייצב ונאמר לנתניהו אל דאגה, לא על פריצה מדינית תיפול, כאן אנחנו איתך, ונשקול בהחלט בחיוב כניסה לממשלה כדיי לאפשר חתימה על הסכם כזה. לכן ראש הממשלה מבחינתנו נהנה מרשת ביטחון בכל הקשור בנושא המדיני שפרושה תחתיו. הוא חופשי לעשות צעדים, יש לו את כל האפשרויות הפוליטיות, הוא לא מוגבל פוליטית.

השאלה אם את מעריכה שהוא מתכוון לזה, כי הוא באמת חזר אתמול באזניי הנשיא אובמה, אבל זה לא מופיע בקווי היסוד של הממשלה השלישית של נתניהו. מה יותר מחייב, נאום לפני נשיא ארה"ב או קווי יסוד, שיש להם איזהשהו ערך משפטי גם.

ההיסטוריה מלמדת שגם אם דרמה מדינית לא כתובה בקווי היסוד היא יכול תוכל להתרחש. ההתנתקות לא הייתה כתובה בקווי היסוד של שרון והסכם השלום עם מצרים לא היה כתוב בקווי היסוד של מנחם בגין המנוח. אם כי החתירה לשלום כן הייתה כתובה בקווי היסוד של מפלגת העבודה בממשלת רבין השניה. ולכן ההיסטוריה מלמדת שהמלים הכתובות מרמזות על כוונות אבל לעתים מאוד קרובות מנהיגים ישראלים מוצאים את עצמם פתאום בסיטואציה אחרת של דברים שרואים מכאן לא רואים משם. האם ראש הממשלה בנימין נתניהו יהיה כזה? אני בספק רב מאוד, אבל אני מאחלת ומייחלת בשבילו ובשבילנו שהוא ימצא את עצמו בסיטואציה שבה הוא יבין שישראל לא יכולה יותר להגרר אחרי צעדים של המדינות שמקיפות אותנו והיא חייבת לקחת את גורלה בידיה, ויבקיע הוא עצמו בחתירה להסדר. אגב הודאות שלי שבהרכב הנוכחי של ממשלתו הוא לא יוכל לממש הסכם כזה ובודאי לחתום עליו, אני מקווה שזה יקרה, ואנחנו בעניין הזה – שוב אני אומרת, כדיי שלא יהיה מקום לאי הבנות – רשת הביטחון שלו.