שלי בראיון ראשון כיו"ר אופוזיציה: "אי אפשר יותר להלום במעמד הביניים כפי שיאיר לפיד מכוון לפי כל הסימנים"

9 באפריל, 2013

 

 

זה מחייב משהו מיוחד להיות יושבת ראש האופוזיציה?

יש בזה אחריות הרבה יותר גדולה. זה לעמוד בראש כמה סיעות יחד, 52 חברי כנסת. אבל אין לי שום כוונה לשנות גינונים לרגל הכהונה הזאת.

טוב, יצמידו לך מאבטחים.

על המאבטחים אין לי שליטה, זה על פי חוק שבעת סמלי שלטון. אני מנסה להמעיט בזה ככל יכולתי. אני ממשיכה לנסוע באותו רכב. בעיניי המהות של תפקיד יו"ר האופוזיציה, היא תוכן ומשמעות וקריאת תיגר, ולא גינונים.

בעצם לא היה יושב ראש לאופוזיציה כל הקדנציה הקודמת. לא ראינו את התפקיד הזה בא לידי ביטוי בחיים הפרלמנטרים והציבוריים שלנו.

האופוזיציה לא הייתה מורגשת דיה. בואי נתן חסד לקודמיי. היא הייתה מאוד דהוייה כשהיא קראה תיגר והתריסה זה היה באמצעות גימיקים סרי טעם כמו לרסס ספריי במליאה. בסוף, אי אפשר לקרוא תיגר ולהציב חלופה אם לא ממלאים אותה בתוכן משמעותי. היום גם מיניתי ראש מטה אופוזיציה שהוא הכלכלן עמית בן צור. זה גם מסמל משהו. בעיניי התוכן כאן הוא מאוד משמעותי, ואנחנו הולכים להיות אופוזיציה מאוד חדה, מאוד נוקבת.

לא רק מפלגת העבודה.

וודאי, אני מרשה לעצמי לדבר בשם כל סיעות האופוזיציה, גם כאלה שעם חלק מדרכן אני לחלוטין לא מסכימה. בוודאי שבכל הנוגע לסדר יום חברתי כלכלי יהיו כאן שיתופי פעולה מרחיקי לכת. אבל במקביל אורית, אני יכולה להתחייב שכל אימת שהממשלה הזאת תעשה דבר נכון וחיובי אנחנו נתייצב מאחוריה ונתמוך בה באופן ענייני לחלוטין. זו לא תהיה אופוזיציה להכעיס. כל פעם שתהיה פגיעה בציבור, בין אם זה ציבור שהשפיע בשבילי ובין אם זה ציבור שהצביע בשביל המפלגות שעכשיו מרכיבות את הממשלה אנחנו נלחם את המלחמתו.

את מוכנה לחתום על הסיפא [של הדברים שכתב שר האוצר בסטטוס בפייסבוק]

אני לא מוכנה לחתום על סטטוס בפייסבוק שמועלה בזמן שמתקיים דיון מיוחד במליאה בנושא התקציב, ועולים חברי כנסת ונואמים נאומים בדם לבם, ויושבים שם אנשים לא פחות מכובדים משר האוצר – גם מהקואליציה לא רק מהאופוזיציה – הוא לא מגיע לדיון. הוא שולח את הסגן שלו מיקי לוי כדיי לעלות לדיון, למרות שהדיון נסב סביב משרדו. לא יוצאת הודעה פורמלית מהאוצר. להיפך. אחרי שאתמול הסטודנטים עצמם סיפרו שבפגישה אמרו להם נציגי האוצר, אגף תקציב, יהיה קיצוץ בשכר הלימוד, יצא הודעה מהאוצר – פורמלית, אני מאמינה להודעות פורמליות – שאין ברירה אלא קיצוצים כואבים.

הוא משקר?

זה לא מעניין אותי אם הוא משקר או לא משקר. אני אומרת שזה בלתי תקין שמשרד האוצר מוציא הודעה פורמלית, מתנהל דיון בכנסת, ואתה שולח את הסגן שלך. ובינתיים, בעוד הדיון מתקיים, אתה יושב ומתכתב בפייסבוק?

בואי נגיד רגע מילה אחת אולי לזכותו. הוא עוד לא למד את כל הסוגיות הקשורות בתקציב המדינה, בטח לא בכלכלה. הוא כרגע לומד את משרד האוצר, לומד את החומר, מכין את התקציב שזה אחד האתגרים הכי מסובכים אולי בפוליטיקה הישראלית בטח בתקופה הזאת. והוא עוד לא רוצה להתראיין, עוד לא רוצה להופיע בעצמו, עוד לא רוצה לומר דברים שאולי הוא יתחרט עליהם אחר כך. את יכולה להבין את הגישה הזאת?

הכל עניין של מידה ומינון. ראשית הוא לא חייב לבוא בעצמו ולהתראיין, למרות שזו חובה של נבחר ציבור לבוא ולהתעמת עם שאלות של עיתונאים. מספיקה לי הודעה פורמלית של משרד האוצר במקרה הזה. ההודעה הפורמלית הזאת הפוכה, זאת שיצאה אתמול, הפוכה ממה שנכתב אתמול בפייסבוק. עכשיו הכל שאלה של מידתיות. לי יש דף מאוד פעיל בפייסבוק. אני נורא אוהבת את המדיום הזה. היום מתוך המליאה העליתי סטטוס לפייסבוק. לא כתחליף לראיון הזה שבו אני יושבת ומתראיינת אצלך. לא כתחליף לכך שבאתי לכנסת ונאמתי בפני חברי הכנסת – שגם קראו לי אגב קריאות ביניים. אגב מתוך ש"ס קראו לי קריאות ביניים. מתוך האופוזיציה – השאלה בסוף היא שאלה של הגיון. אתה לא יכול להתבצר מאחורי המסך של המחשב שלך ולהסתפק בקשר הזה. יש כאן משהו שהוא ממש אבסורדי. והיום זה הגיע לידי קיצוניות. בעוד עולה סגנו, מיקי לוי, במקומו, מחליף אותו, ואומר כל הזמן "שר האוצר מאוד עסוק". אנחנו נאלצים להתעדכן מה האמת דרך סטטוס בפייסבוק? באמת יש גבול, ואין לי שום זלזול במדיום הזה, אני ממש אוהבת אותו. אבל אי אפשר רק שם, זה בלתי אפשרי, זה לא דמוקרטי. צריך לענות לפעמים לשאלות קשות, וצריך לשמוע לפעמים קריאות ביניים. זאת דמוקרטיה ואת כללי המשחק האלה צריך למלא.

הוא לא יוכל להמלט מהדיונים במליאה לאורך זמן, הוא יצטרך להציג תקציב.

אני מאוד מקווה שלהצגת התקציב לא ישלח מיקי לוי במקומו כי עושה רושם שזה העניין. זה לא רציני, זה זלזול. גם, בחרת בתפקיד שר האוצר, כל הקמפיין שלך היה לייצג את מעמד הביניים. מן הסתם ידעת על מה אתה מדבר כשבאת והצגת חלופה. אי אפשר גם להסתתר מאחורי העניין ולהגיד "אני לומד ואני לא יודע כלום לכן אסתתר מאחורי כמה הודעות קלילות בפייסבוק"

אבל הנה, הוא אומר דברים שגם את אומרת. הוא אומר "אנחנו נשים את האדם העובדים במרכז" נדמה לי שאלה מילים שהייתי יכולה לשמוע גם בקלות מפיך והדברים האלה מתלכדים אולי עם תפיסת עולם כלכלית קצת יותר רחבה, אז אולי כדאי להמתין ולא לכנס את מליאת הכנסת במיוחד לדיון שתוקף את הגזירות הכלכליות מבלי שראינו עוד לאן פניו של שר האוצר.

קודם כל כן שמענו, שמענו שנצטרך לשלם מחיר כבד וכולנו נסבול ונצטמצם. בפייסבוק.

לו את היית בתפקיד שר האוצר היית אומרת את אותו הדבר בדיוק אני משערת.

לא, ממש לא. הייתי אומרת "אזרחי מדינת ישראל היקרים מהיום הדברים עומדים להשתנות כי הבטחתי לכם לשנות. לא עוד יניקה ממעמד הביניים, לא עוד העלאת מע"מ שבסופו של דבר מי שמשלם אותה יותר מכל זה העניים שכל הכנסתם יוצאת לצריכה, לא עוד פגיעה בקרנות ההשתלמות של המורים שזאת כבשת הרש שלהם. אלא אני הולכת להעלות, למשל, את התמלוגים שהיום עומדים על ארבעה אחוז על אוצרות ים המלח שהניבו למשפחת עפר רווח של שבעה מיליארד שקלים. הייתי נותנת חלופות תקציביות אחרות ולא חולבת עוד ועוד.

את רואה מה קורה עם עידן עפר. כשאת מדברת על זה הוא כבר בדרך ללונדון.

ומתי זה קורה? מילא אם אני הייתי שרת אוצר הוא היה אומר "אני לא יכול, שלי יחימוביץ' שרת אוצר אני יורד מהארץ". אבל יש לו את לפיד שלא מתכוון לגעת בו, הוא אחרי נתניהו שלא נגע בו, אז כל המיליארדים שנשפכו לכיוון המשפחה הזאת ועשו את עידן עפר לישראלי העשיר ביותר העולם, כל זה כנראה לא מספיק. ויוקר המחייה, יוקר המחייה כבד מאוד לעידן עפר, הקוטג' יקר מידי בשבילו, ולכן הוא הולך ללונדון כי שם היאוש כנראה יותר נוח. זה לא מוכיח שום דבר, זה מוכיח בדיוק ההיפך: שאותה מדיניות של לתת עוד ועוד לא זה מה שיחזיק אותם בארץ. אגב את ים המלח הוא לא יכול לקחת איתו ללונדון.

רק כדיי לסכם את העניין הזה לפחות, הדיון היום במליאה היה פרומו למה שצפוי לממשלה כשהם יביאו תקציב של קיצוצים הגם שברור – אני חושבת לכולי עלמא – שיצטרכו לקצץ במשהו. לסגור את הבור הזה צריך יותר ממהלך אחד או שניים.

צריך מהלך כולל להצעדתה של החברה הישראלית לכיוון שבו הממשלה אחראית יותר על אזרחיה ולהבין דבר אחד בסיסי: אי אפשר יותר להלום במעמד הביניים כפי שיאיר לפיד מכוון לפי כל הסימנים.

הוא אומר שזה יהיה לזמן קצר.

אני לא מוכנה לשמוע את הדברים האלה. את הדברים האלה שמעתי גם מקודמיו "עכשיו נהדק את החגורה ואחר כך יהיה לכם טוב יותר". קשקוש. טוב יותר יהיה אולי לאלפיון העליון ויש כאן משימה לאומית שהממשלה הזאת לא מסוגלת לעמוד בה, כי מה שאנחנו רואים כאן זו לא תרופה למחלה אלא עוד מאותה מחלה.