שלי יחימוביץ':"זו שגיאה קשה להחזיר את אלון חסן להיות יו"ר ועד עובדי נמל אשדוד"

30 בספטמבר, 2013
בסטטוס שפירסמה כעת בעמוד הפייסבוק שלה כותבת יו"ר האופוזיציה, שלי יחימוביץ':"זו שגיאה קשה להחזיר את אלון חסן להיות יו"ר ועד עובדי נמל אשדוד"
 
"מפריטנים ושונאי עבודה מאורגנת קיבלו לידיהם את הנשק הטוב ביותר שיכלו לחלום עליו. חסן הוא לא רק סמל שמנופפים בו - הוא בריון מושחת המטיל כתם על מנהיגי עובדים נקיי כפיים וגורם נזק לעבודה המאורגנת."
 
להלן הטקסט המלא:
 
זו שגיאה קשה להחזיר את אלון חסן להיות יו"ר ועד עובדי נמל אשדוד.
 
חסן הוא תפוח רקוב אחד שמטיל כתם על מנהיגי עובדים, על העובדים כולם, ועלינו, הלוחמים בעד עבודה מאורגנת ומאמינים בה. 
 
צדקה ההסתדרות כשהשעתה אותו, שגתה כשהחזירה אותו היום "משום שכבר אינו מקיים קשרים עיסקיים עם הנמל", וזה מאוד מצער אותי.
 
איכשהו אני לא מצליחה להתפעל מהנימוק הפורמלי שחסן עשה לנו טובה והפסיק לעשות ביזנס עם הנמל באמצעות שלל החברות הפרטיות שלו ושל משפחתו.
 
כל מעשי השחיתות שלו התאדו? זהו? מתחילים דף נקי ולבן?
 
הרי נתניהו, לפיד, בנט וישראל כץ יכולים לצאת לרקוד ברחובות – הם קיבלו ליד את הנשק הטוב ביותר שמפריטנים ושונאי עבודה מאורגנת יכולים לחלום עליו.
 
חסן הוא לא רק סמל שמנופפים בו בכל פעם שרוצים להפריט נכסי מדינה, לייבש, לדרוס ועד, לעשות אאוטסורסינג. הוא לא רק סמל, הוא באמת ביריון מושחת.
 
כן כן, שמעתי שהוא מאוד מתוחכם ושיש לו פתק מעורך דין וחותמת של הנהלה/דירקטוריון לכל דבר, אבל מושחת הוא לא רק עבריין פלילי, אלא גם מי שמועל באמונו של הציבור, וחוצב לעצמו ולביתו פירות דשנים של רווח וממון בזכות הכוח שניתן לו כדי לייצג את אותו ציבור.
 
ולא מעניין אותי אם למושחת הזה קוראים הירשזון, אולמרט, איווט ליברמן או אלון חסן.
 
להיות מנהיג עובדים זאת שליחות מורכבת וקשה, אפילו נעלה. אני יודעת, אני מכירה הרבה כאלה, שמתייצבים בידיים נקיות ובלהט – אל מול האתגר המורכב של הגנה על הפרנסה ועל הזכויות של מי שבחרו בהם.
 
מנהיגי עובדים שעומדים לפעמים מול בעלי שליטה חמדנים, שמעדיפים לפעמים לעשות רווח גדול ומהיר על חשבון עובדים רגילים.
מנהיגי עובדים שהם שותפים במאבק נגד הפרטת נכסי המדינה ומשאביה לידי כמה משפחות הון.
 
דוגמאות לא חסר. מאיציק יהודה יו"ר ארגון עובדי תע"ש הטוב והותיק, שפניו חרושי קמטי דאגה וצער ומסירות אין קץ לעובדיו, שלמענם הוא נלחם בכל כוחותיו, ועד מאיה יניב הצעירה והיוקדת שרק עכשיו ארגנה בגבורה את 5000 עובדי סלקום. יש מאות אחרים כמותם שבאומץ ובהתמדה מייצגים נאמנה את העובדים.
 
ואלון חסן מכתים ומזהם אותם, עם גינונים ואורח חיים של שליט רפובליקת בננות, לא של מנהיג עובדים. בית מפואר, בריכת שחיה בחצר, רכבי יוקרה, עסקים פרטיים שלו ושל משפחתו שעושים עסקים עם הנמל, העדפה של קרובי משפחה במכרזים, אווירת פחד וחשבון, סגירת הנמל לרגל אירועים פרטיים שלו.
 
די. עד כאן.
 
אנחנו, הלוחמים למען עבודה מאורגנת, לא יכולים להרשות לעצמנו שלא להוקיע אותו בזמן שאנחנו מוקיעים שחיתויות של בכירים אחרים.
 
ושלא יהיו אי הבנות: נכון שאני מקדישה חלקים עצומים מהזמן שלי לסיוע לעובדים חלשים במיוחד. אבל אני לא מאלה שתומכים בעובדים רק כשהם חלשים. לעובדי מעמד הביניים חייב להיות כוח. אני רוצה שכל העובדים יהיו מאוגדים ולכולם יהיה כוח.
 
אבל ועדים צריכים להיות חזקים - כדי שיוכלו להגן על עובדיהם, ולא כדי לנצל את כוחם ולעשות הרבה כסף ועסקים פרטיים על הדרך. מנהיגים אמיתיים חיים בתוך עמם. לא מעליו.
 
והתמונות האלה לקוחות מתוך עמוד הפייסבוק של אלון חסן, שבו בחר מנהיג העובדים להציג את המרצדס שלו ואת אופנוע ההרלי דוידסון שלו.
 
אותי זה מרתיח.